דיאלוג עם קנבס

השנה היא 2001 ואני במקסיקו, במסע מחבל הצ'יאפה המורד, הנמצא בדרום וגובל בגוטמאלה ועד לאזורים הצפוניים הגובלים בארצות הברית. מהעיר ורה-קרוז על חוף הים הקריבי ועד אקפולקו שלחוף האוקיאנוס השקט. "מסע בעקבות בני שבט המאיה, ילידיה המקוריים של מקסיקו" היום/אתמול נזכרתי במסע זה ויותר מכל נזכרתי בביקור שערכתי בביתה של פרידה קאלו, הציירת הלאומית של מקסיקו.

חושניות בכל...

השנה היא 2001 ואני במקסיקו, במסע מחבל הצ'יאפה המורד, הנמצא בדרום וגובל בגוטמאלה ועד לאזורים הצפוניים הגובלים בארצות הברית. מהעיר ורה-קרוז על חוף הים הקריבי ועד אקפולקו שלחוף האוקיאנוס השקט. "מסע בעקבות בני שבט המאיה, ילידיה המקוריים של מקסיקו".
היום/אתמול נזכרתי במסע זה ויותר מכל נזכרתי בביקור שערכתי בביתה של פרידה קאלו, הציירת הלאומית של מקסיקו, שברבות הימים הפך למעין מוזיאון.

 

דיאלוג עם קנבס

יושבת אל מול הבד ובוהה
מה אצייר על בד הכותנה?
מריחות הצבע - מסתירות ה"טבע",
מכחולים בגדלים - מזכירים לי - גברים!
מושחת בעוז פס ירוק,
מעדנת מעט בוורוד רחוק.
מה זה אמור להביע?
לא יודעת - הנה זה מה מגיע!
שוב בטירוף אוחזת מכחול,
מהפלטה אוספת ומפזרת חול.
האם גם הערב יסתיים - בלא כלום?
או שמא אפתיע  - בינגו, בום!
מביטה תמיד מבפנים - החוצה.
מעיזה להביט גם - מן החוץ - פנימה
מבפנים, נראה כל כך מבולבל,
מבחוץ, נראה כל כך משובלל.
דיאלוג עם קנבס מהווה לעיתים
דו-שיח של חרשים,
ויש עיתים עולמי הוא שיכרון של חושים ...

 
 

תמונות: פריה, freedigitalphotos.net


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל