כל האמת. רק האמת. שום דבר מלבד האמת.

עלינו ועליהם

כל האמת. רק האמת. שום דבר מלבד האמת.
מרבית הפלשתינים הם ערבים-מוסלמים. מקור השם פלשתינה – שנועד לסייע לאימפריה הרומית למחוק את העם היהודי ואת ארץ יהודה מספרי ההיסטוריה – הוא בפלשת שתושביה, הפלישתים, הגיעו מהאיים האיגאים ומפניקיה.

בעוד שהערבים-מוסלמים הגיעו לארץ ישראל במאה השביעית לספירה, הרי שהפלישתים גורשו מיוון ב-1300 לפני הספירה והתיישבו בשפלת החוף של ארץ ישראל ב-1200 לפני הספירה. פלשתינה לא הייתה מעולם ישות בעלת זהות מדינית, גיאוגרפית, תרבותית, לאומית ייחודית. לעומת זאת, איש השמאל האמריקאי, הפציפיסט, ממייסדי "האיגוד האמריקאי לזכויות האזרח", ג'והן היינס הולמס, כתב ב-1929 בספרו, Palestine Today and Tomorrow: "זאת הארץ אליה באו היהודים לשקם את מולדתם העתיקה... בכל העולם אין בית ליהודי חוץ מההרים והבארות של ממלכתו הקדומה... בכל מקום אחר היהודי נמצא בגלות... גרד את הקרקע בכל מקום בפלשתינה ותמצא את ישראל... אין שם דרך, מעיין, הר או כפר שאינם מהדהדים שמות יהודיים... ליהודי יש בפלשתינה שליחות נעלה יותר מכלכלה... השליחות היא שיקום ציון וציון היא פלשתינה".

המציאות מלמדת שארץ ישראל מהווה את ערש הזהות היהודית כאלפיים שנה לפני הופעת האסלאם, והקשר בין העם היהודי לאדמתו הוא קשר נצחי.

ערביי ישראל ויו"ש הם יוצאי חלציהם של מהגרים מוסלמים שהגיעו לאזור בשנים 1947-1845 מסודן, מצרים, לבנון וסוריה, וגם מעיראק, סעודיה, בחריין, תימן, לוב, מרוקו, בוסניה, קווקז, הודו, אפגניסטן, בלוצ'יסטן, קורדיסטן וטורקמניסטן. פועלים ערבים יובאו – במיוחד ממצרים, סוריה ולבנון - ע"י האימפריה העותומנית והמנדט הבריטי להקמת תשתיות כגון נמל חיפה; מסילות הברזל חיפה-קנטרה, חיפה-אדרעי (1905), חיפה-שכם (1914) וירושלים-יפו (1892); מתקני צבא, דרכים, מחצבות, יבוש ביצות, וכו'.

מהגרים ערביים היגרו לאזור גם כדי ליהנות מהצמיחה הכלכלית שבאה בעקבות העלייה היהודית השנתית מ-1882. האוכלוסייה הערבית של חיפה זינקה מ-6,000 בשנת 1880 ל-80,000 ב-1919, כתוצאה מהגירת עובדים זרים, הכיבוש הבריטי והתיישבות יהודית ששדרגה את תשתיות התעסוקה.

מלחמת העולם השנייה האיצה את הגירת הערבים לפלשתינה לעבודות תשתית של הצבא הבריטי. לפי דו"ח וועדת פיל הבריטית מ-1937 (Palestine Betrayed, פרופ' אפרים קארש, הוצאה לאור אוניברסיטת ייל, 2010, עמ' 12): "הגידול באוכלוסייה הערבית מורגש במיוחד בריכוזים העירוניים המושפעים ע"י הפיתוח היהודי.

השוואת מפקדי האוכלוסין של 1922 ו-1931 מתעדת גידול של 86% בחיפה, 62% ביפו37% בירושלים, לעומת 7% בלבד בשכם וחברון וירידה של 2% בעזה. "האוכלוסייה הערבית של יפו, חיפה ורמלה זינקה פי 17, 12 ו-5 כתוצאה מגלי הגירה מסיביים, ולמרות עזיבתם של ערבים רבים עקב האלימות הבין-ערבית מערבית לירדן. הכיבוש המצרי (עד סוריה) ע"י מוחמד עלי בשנים 1840-1831 הביא בעקבותיו זרם של מהגרים מסודן ומצרים שהתיישבו בין עזה לטול-כרם ועד לעמק החולה.

הם פגשו כאן אלפי מהגרים מצריים שברחו לעכו כדי להשתמט משרות צבאי. מהגרים ממצרים זוהו בבית שאן, עכו, חדרה, נתניה ויפו ב-1865 ע"י הגיאוגרף הבריטי הנודע, H.B. Tristram בעמוד 495 בספרו: Land of Israel journal of travels in Palestine. שכונות של מהגרים מצריים ביפו, כגון שייך מוניס (רמת אביב), אבו-כביר, סומייל, סלמה ופג'ה תועדו ע"י ה-British Palestine Exploration Fund, וב-1917 היו ביפו מוסלמים מ-25 מדינות, כולל איראן, אפגניסטן, הודו ובלוצ'יסטן.

מהגרים מצריים התיישבו גם בטייבה, קלנסוואה, כפר קאסם, ערה וערערה. ב-1908 התיישבה ביפו הגירה תימנית. מהגרים מהחורן כיכבו בנמלי יפו וחיפה. "36,000-30,000 מהגרים סוריים (חורנים) הגיעו לפלשתינה בחודשים האחרונים" דיווח היומון הסורי, La Syrie, ב-12 לאוגוסט 1934. איז א-דין אל-קאסם, מנהיג טרור אנטי-בריטי ויהודי בשנות ה-20 וה-30 וסמל הטרור החמאסי, היה מהגר סורי וכך גם סעיד אל-עז ממנהיגי פרעות 1939-36 וקאוקג'י, מפקד "צבא ההצלה הערבי". מהגרים מלוב התיישבו בגדרה, אלג'יראים התיישבו בצפת ובטבריה לצד סורים, ירדנים ובדווים, וצ'רקסים, בוסניים, תימנים, טורקמניסטנים ומהגרים מוסלמים נוספים התיישבו מערבית לירדן.

מספר רב של פליטי 1948 חזרו למשפחותיהם במצרים, סוריה, לבנון וירדן, כפי שעשו ערבים רבים בתקופת הפרעות 1936-1939.

אריה אבנרי קובע בספרו, ההתיישבות היהודית וטענת הנישול ("הוצאת הקיבוץ המאוחד", 1980, תרגום ממהדורה אנגלית) שלא היה ולא נברא עם פלשתיני ערבי: "היו הרבה מקרים שכיבוש הוביל ליצירת ישות לאומית. אילו הכיבוש הערבי בארץ ישראל היה מביא לגיבוש ישות לאומית ערבית – גם אם מעוטת אוכלוסין – היה קשה להפריך את טענת הערבים להמשכיות היסטורית בפלשתינה. אך זה לא המקרה.

הערבים שהתגוררו בארץ לפני 100 שנים, עם תחילת ההתיישבות היהודית, היו מספר קטן שנשאר מאוכלוסייה ערבית רבת-תהפוכות, כתוצאה מסכסוכים פנימיים... שמנעו מהערבים להכות שורשים" (עמ' 13-11). ב-1554 היו בארץ ישראל 205,000 מוסלמים, נוצרים ויהודים.

ב-1800 מנתה האוכלוסייה 275,000 איש. אוכלוסיית פלשתינה עברה תהפוכות עקב מלחמת נפוליאון (1799), הכיבוש המצרי (1840-1831), דיכוי מרידות, נסיגות הכובשים, רעש אדמה (1837), מחלות, משברים כלכליים, ועוד. הטענה הערבית לקיום עם ערבי בפלשתינה מאז ומקדם, והניסיון לערער את הזכות המוסרית, היסטורית וגיאוגרפית, לריבונות יהודית על ארץ ישראל, מזינים את השנאה והטרור הערביים, מהווים מכשול מרכזי לשלום, מנציחים מלחמה, מרחיקים שלום ומנותקים מהמציאות.

האוניברסיטאות במדינת ישראל גדושות בתלמידים ערבים. באוניברסיטת חיפה 42% מהתלמידים ערבים. בשבע השנים האחרונות נרשם גידול של כ- 80% סטודנטים ערבים לכל שלושת התארים. יותר מ-50% מתקבלים ללימודי המתמטיקה, הנדסה ומדעים. אוניברסיטת באר שבע החליטה השנה על תנאי קבלה מקלים לערבים ולבדואים. 300 מיליון שקלים הקציבה מדינת ישראל עד 2016 לקידום שילובם באקדמיה, ומאז עוד כמיליארד שקלים למשך שש שנים.

הערבי פוצח בקריירה אקדמית כבר בגיל 18. לא משרת בצבא. הערבים מרצים מן השורה, דוקטורים, פרופסורים מכובדים, דיקאנים. בבתי חולים הם בצוות הרפואי הבכיר והזוטר, ראשי מחלקות וגם מנכ"ל. ערבים לא תורמים שקל לטובת מוסדות אקדמיה ובריאות. הם יכולים להסתובב בארץ בכל מקום ובכל אתר והם עושים זאת. הערבים מופלים לטובה במגזר הציבורי ובנציבות שרות המדינה. הערבים והבדואים מקבלים דמי ביטוח לאומי למשפחותיהם מרובות הילדים והנשים.

ערבים בוחרים ונבחרים לכנסת וחברי הכנסת שלהם ידועים בתמיכתם בטרור נגד יהודים והמדינה היהודית. הם משתתפים במשטי טרור ומשתמשים בתקשורת הישראלית ובארגוני זכויות האדם הישראלים לקידום מטרותיהם המוצהרות להשתלט על מדינת ישראל ולהקים מדינה ערבית נוספת ביהודה ושומרון ובעזה שבירתה ירושלים. הערבים מייעדים כספם ופעילותם לחיזוק התנועה האיסלמית, למלחמת דת על אל-אקצה ולהקמת איצטדיון דוחא ולטרור פוליטי ומדיני נגד מדינת ישראל ואזרחי ישראל היהודים.

הערבים מוציאים דיבת ישראל בעולם כולו ובעיקר באוניברסיטאות בארץ ובחוץ לארץ, ומגייסים תמיכה בתנועת החרם על ישראל בכל התחומים. אנחנו המדינה הכי נאורה והעם הכי נאור בעולם, מאז ומעולם. סובלנות כמו שלנו, כלפי מיעוט חתרני, לוחמני, כפוי טובה, אלים, מפתה נערותינו, גונב רכבינו וציודנו ותשתיותינו, מפיץ סמים ואלימות ונוהג כרוצח במזיד בדרכים, - אין כזאת סובלנות בעולם, מעולם.

השקר הערבי הפלשתיני שובר שיאים. הטלוויזיה של הרש"פ זייפה צילום היסטורי של קרבנות יהודים שנרצחו במהלך השואה במחנה ריכוז נורדהאוזן, והציגה את הצילום כקרבנות פלשתינים שהיהודים רצחו.

כך גם זייפו תמונה של קרבנות הטבח בסברה ושתילה בלבנון, שביצעו נוצרים לבנונים, והציגה אותה כתיעוד ערבים שנרצחו בידי יהודים. הם האשימו את היהודים בהרג והתעללות בגופות ושריפת נשים וילדים ערבים בתנורים. השקר המתגלה וההסתה מביאים עליהם את קיצם.

700 קצינים וחיילים משרתי מילואים חתמו על עצומה שהועברה לשר הבטחון ולאלוף פיקוד המרכז, בה הם דורשים להרחיק מיידית פעילי שמאל ואנרכיסטים שמלבים שנאה כלפי יהודים וכוחות הבטחון ביהודה ושומרון, מבצעים חסימות צירים והפרות סדר אלימות. ביניהם עדיין לא הועמדו לדין עזרא נאווי, גיא בוטביה ונאסר נוואג'ה. נגדם קיימות ראיות לעבירות בטחון חמורות כמו גם קשירת קשר לחטיפה ופגיעה באזרח ישראלי. יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל