מיטיבי לכת: בחזרה לנחל פרס

זו העת לטייל בחלק הארץ הדרומי שלנו המציע שפע של מסלולים מרהיבים לאורכו ולרוחבו של הנגב ואזור הערבה, גבי מים ואווירת מדבר ייחודית. כזהו גם נחל פרס המצוי בשיפוליים המזרחיים של רכס חצרה. טיילתי בו היום עם הקבוצה של דוביד יוזם שביל גולני

באחד משירי: "הדרום הקסום" ציינתי כמה מנקודות החמד בדרום (ויש רבות נוספות) שניתן בעת הזו שבין אוקטובר לאמצע-סוף מרץ
לטייל, ליהנות ולהתפעל בכל פעם מחדש מהטבע. כזהו למשל נחל פרס בהר הנגב הצפוני. הנחל מתחיל מאזור צפונית מערבית להר
להר צבאים אך אנחנו הלכנו בו בחלק התחתון ומומלץ ביותר ללכת את כולו. הנחל מתחתר במורדות הדרום מזרחיים של רכס חצרה
והנוף הנשקף מורכב הן ממראות הנחל המרהיבים כשלעצמם הכוללים גבי מים והן מנוף רחוק יותר של דרום בקע ים המלח. רכס זה
שייך למכלול קמרי הנגב הצפוני. באזור זה, אפשר לזהות בקלות את מערכת הקמוטים המעצבת את נופו של האזור: ששה קמרים
שכיוונם דרום - מערב - צפון - מזרח - הקמר של הר קרן , קמר כתף שבטה והר שחר , קמר צבוע , קמר חלוקים , קמר חתירה וקמר
חצרה וביניהם קערים רחבים וארוכים בכיוון תואם . בכל הקמרים הללו , שרומם הממוצע 500 - 550 מ' (יוצא דופן קמר חתירה , ששיאו
ששיאו , סמוך לראש מעלה אברהם , הוא 704 מ') , בולטת האי - סימטריה בחתך הרוחב . דהיינו , נטייתם הגיאולוגית והטופוגרפית
כלפי צפון - מערב היא מתונה ביותר - כדי מעלות ספורות בלבד ואילו נטייתם לעבר הבקע , לדרום - מזרח , מגיעה לזווית חריפה של
עשרות מעלות . בעיקר בולטת האי - סימטריה הזאת בשני הקמרים המזרחיים - חצרה וחתירה - שם נטיית אגפיהם הדרומיים - מזרחיים
מגיעה ל - 70 - ,80 ובמדרונות הסלע הקשה מפותח נוף מרהיב של מצלעות . הקערים שבין קמרי הנגב הצפוני רחבים למדי. קרקעיתם
מפולסת - תוצאה של השקעת חומרי בליה בקרקעיתם - ולעתים מכוסה בחולות שמקורם בסחיפה קדומה מהרי עבר הירדן - חולות
מישור ימין למשל. שני אירועים טקטוניים מהותיים ואירועים מורפולוגיים שבאו בעקבותיהם עיצבו את נוף קמרי הנגב הצפוני. במעבר
במעבר מתקופת הטורון לסנון (לפני כ 85 מיליון שנה לאחור), החלה התנגשות בין לוח אפריקה (שישראל היא חלק ממנו) הנע לכיוון צפון
(בעיצומה של סגירת ים תטיס) לבין ללוח אירואסיה, שנמשכה ביתר שאת בתקופת הפליאוקן (65 – 55 מיליון שנה לאחור) והלאה עד
אמצע האיאוקן (כ 40 מיליון שנה לאחור). התנגשות זו יצרה את רכס הרי האלפים. האזור שלנו שהיה מרוחק ממוקד ההתנגשות חווה
הדים רחוקים. אלה באו לידי ביטוי בתנועת לחיצה שיצרה אזור של רכסי קימוט הנמשך מצפון סיני לאורך קמרי הנגב התיכון והצפוני,
יהודה ושומרון , הכרמל, הגלעד עד פלמירה שבסוריה. במבט מהאוויר התבליט הזה נראה כמו האות S הפוכה. משום כך זכו קימוטים
אלה לשם "הקשת הסורית". הקימוט עיצב את קמרי הר הנגב הצפוני והתיכון בצורה א-סימטרית כפי שצוין קודם. בעת היווצרות הקימוט,
במהלך תקופה ארוכה היה אזורנו מוצף בים ומרבית שטח הקימוט היה מכוסה במים ורק חלק מפסגות הקמרים בלטו מעליהם. הים שהה
כאן תקופה ארוכה ונסוג מאזור הנגב רק בסביבות 35 מיליון שנה לאחור. עד נסיגתו הורבדו בכל המרחב שכבות מסלע רבות האופייניות
לאלה הנוצרות בים (גיר, קרטון, חוואר, חרסית, דולומיט וצור) חלק גדול מהן נחשף גם בקמר חצרה. לאחר הנסיגה השתררו באזור
תנאים יבשתיים שחשפו אותו לבלייה נמרצת. ראשי הקמרים נגדעו ותבליט הקימוט נקבר תחת שכבות סלעי משקע יבשתיים. מערכות
הניקוז זרמו מעבר הירדן אל הים התיכון (בקע ים המלח עדיין לא היה קיים והשטח היה בעל הטיה קלה מערבה) והשקיעו בעיקר אבני
חול וקונגלומרטים באזורים הרדודים.
לפני כ 25 מיליון שנה, החל להיווצר נבקע לוח ערב מלוח אפריקה והחל להיווצר ים סוף. בהמשך, המשיכו לוחות ערב ואפריקה להתרחק
והמאמץ הטקטוני הביא לפני כ 15 מיליון שנה לתחילת תנועת "טרנספורם ים המלח" – היא תנועת הגזירה של לוח ערב ולוח אפריקה
לאורך האזור שבין מפרץ אילת ועד לצפון ישראל ולבנון. בתחילתה, הייתה זו תנועה במקביל ובצמידות מבלי שנוצר ביניהם שקע
טופוגרפי. אולם לפני כ 7 מיליון שנה השתנה אופי התנועה והיא התמשכה לצדדים ולאו דווקא במקביל, מה שגרם לשברים והשתפלות
השטח. השקע הטופוגרפי של בקע ים המלח נפתח תוך יצרית שברים לכיוונים נוספים והשטח החל להשתפל. כתוצאה ממאמצים
טקטוניים אלה התרומם הר הנגב בכ 500 – 800 מטר הפרש גבהים זה הביא לשינוי בסיס הסחיפה של חלק מהנחלים באזור לכיוון
האזור המשתפל במזרח. נחלים אלה התחתרו במהירות לכיוון הבקע תוך הובלת המשקעים היבשתיים שהורבדו קודם מזרחה.
בתקופה זו נוצרו גם מכתשי הנגב שההתחתרות המהירה הזו חשפה את תבליט הקמרים שהיה קבור מתחת למישור הגידוע וניקזה
החוצה. בקע ים המלח הוסיף להשתפל ובתקופת הפליסטוקן (1.8 – 0.4 מיליון שנה לאחור) חל החלק המשמעותי שלה שבעטיו התרומם
בהמשך את אבני החול מהמכתשים צפון הנגב בעוד כ 50 מטר.
נחזור לנחל פרס. זהו ערוץ קניוני תלול ברכס חצרה , שאורכו כ - 17 ק"מ . תחילתו של נחל פרס - ואדי אלפארס ("נחל הפרש") - כ - 1.5
ק"מ מצפון - מערב להר צבאים. הוא עוקף את פסגת הר צבאים , תחילה ממערב ואחר כך מדרום , ונמשך בכיוון כללי כלפי דרום - מזרח ,
אל עבר ככר ים המלח . במקביל לנחל פרס יורדת הדרך הקדומה ממצד תמר לצער . לאורכה של דרך זו נשתמרו קטעים בנויים , קירות
תמך , מגדלי איתות רבועים ושרידי תחנות דרכים . דרך זו היא קטע מדרך הרוחב הרומית רפית - באר - שבע - מצד - תמר - צער .
לאורך נחל פרס מותווה מסלול להליכה ברגל , שברבים מקטעיו הוא צמוד לדרך הקדומה. במורד הערוץ של נחל פרס יש מפל שגובהו
כ - 40 מ', שיש לעוקפו מצפון או מדרום . בתחתיתו של המפל גדל באפיק עץ תמר. מן המפל חותר הנחל עמק אליפטי רחב ועמוק ,
בתחום סלעי הדולומיט מגיל הקנומן , עד ליציאתו מתחום קמר חצרה אל קער רמת מזר. ברמת מזר נמשך הנחל באפיק רדוד ורחב ,
בתחום הסלע הקרטוני הרך מגיל הסנון . אחר כך חותר הנחל בתוך גיר קשה מגיל הטורון ויוצר מעוק יפה וצר . אורכו של המעוק
כ - 250 מ', ובו סדרה של מכתשות עמוקות , המתמלאות במי שיטפונות . המעוק מסתיים במפל לא גבוה , ואחריו הולך הנחל
ומתעמק בתוך סלעי הדולומיט , לקראת שפכו אל הערבה הצפונית דרך מצוקי ההעתקים . בהמשך יש בנחל מפל נוסף , שגובהו כ -
50 מ' ואחריו מתחתר הנחל בקניון עמוק , שאורכו כקילומטר אחד , אל הערבה הצפונית . כאן חוצה את הנחל כביש צמת - הערבה
- סדום ( מס'90 ) , ובמרחק כ - 300 מ'מכאן מתחבר נחל פרס עם נחל תמר וערוצו מגיע אל ערבת סדום .

הנה כמה תמונות נבחרות מהטיול. מומלץ לצפות באלבום המלא.































זהו זה - מסלול נהדר
אפשר לכתוב אלי:

pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל