מתכון - חבל על הזמן

חמותי באה לשבת וכמו וירוס במחשב נולד רעיון להכין עוגה לשבת...

להפתיע, לחדש ולהוכיח פעם נוספת יצירתיות מופגנת לא של אחד מימי שישי הרגילים, לא ים, לא בריכה. זו הייתה שבת אורחים. וזו סיבה טובה מספיק לצאת מהכלים כדי להוכיח עד כמה אני חם ונחמד. חמותי באה לשבת, ובשל כך חוסר איזון ורעידות קלות תקפו איברים שונים בגופי, כמו בווירוס של מחשב, נולד רעיון בראש להכין עוגה לשבת.
בחדווה ובצהלה בבוקרו של יום השישי, בחמש לפנות בוקר, כמעט שלא נשמעו נחירות מהקומה למעלה, למעט השכן ממול שכהרגלו נישמע מתייסר ומשתעל עם ניקוי גרונו החנוק מעל הכיור, מסיגריות של יום האתמול .
בצעדים קלילים - כמעט אמפיביים - בין ארונות המטבח על השיש המבריק, הרגשתי שהביצים לא מתערבבות יפה עם הקמח - נוצרו גושים שסירבו להתיידד עם שיני המזלג אך פחדו ונכנעו לפטיש השניצל. אכן זה היה הרגע המכונן בו סוף-סוף הבנתי מה המשמעות של עשר המכות.
 

קראתי שוב את המתכון, כי נידמה לי שריבה בדרך כלל מורחים מלמעלה ולא מוסיפים אחרי השמרים.  אבל לא תאמינו איזה תמונה, התנחמתי מכך שזה הוסיף מה-זה הרבה חן וצבע ליצירה. ואז פרצה לה לפתע השמחה מתוכי והתחלתי לזמזם בהתרגשות את השיר "בצבא הכי חזק שבעולם אלחם למענך".
 
אחרי הפזמון העוגה קיבלה ביטחון ושיתפה פעולה. הוספתי קורט מלח - לא זכרתי אם שמתי קודם והוספתי קורט סוכר לאיזון  - ליתר ביטחון. אך הריח של היוגורט, בי נשבעתי - חבל על הזמן – הפיץ ותרם לרוממות הרוח. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שחשתי בלשוני עד כמה האצבעות שלי מתוקות. התבנית כמובן נכנסה לתנור שחומם מראש ואני נכנסתי לעונש עד לכניסת השבת, לאו דווקא מהסיבה שהעוגה לא נראתה טוב, אלא מהטעם שאת רשימת החומרים למתכון ראוי היה לקחת מאותו עמוד בספר. כך לחשו בני ביתי כשירדו וראו את המטבח והעדיפו לקרוא ליום הזה "יום שישי הגדול", אפילו הייתה מי שחשדה בי שאולי אני לא אוהב אורחים. "כמעט נעלבתי" חבל על הזמן. זה היה הקו האדום. תהיו מתוקים, ורק אל תספרו לאירנים בשיחות סלון כי זהו המתכון הסודי לתוצאה של העשרת אורניום בין רגע .

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל