הר הגלבוע

צפורי-בר עפו זה כבר אל הצפון הרחוק. פרחי לוטם לבנים, ואירוסים צצו במורדות ההר. נוף העמק נשקף במלוא הדרו, שלחו ורגוע, פרוש כעל כף היד.

הר הגלבוע
צפורי-בר עפו זה כבר
אל הצפון הרחוק.
הקיץ שב, שקטו רוחות אדר.
פרחי לוטם לבנים,
אירוסים סגולים ושחורים
צצו במורדות ההר.

נוף העמק נשקף במלוא הדרו
קסום עוצר נשימה.
שליו ורגוע
פרוש כעל כף היד.

אך ההר עודו מושפל
לא העלה ארוכה.
קולות מאופל.
ערפילים הלומי כאב
שבו מנהר האש.
קינת המלך שאול נמה שם.

סלעים שאבדו אחיזתם
התדרדרו במדרון ההר
בהר שאול
כל פרח כפתיל- אש ניצת
לבו רוחש ברוח.

הלב הוא פתי.
הכאב לא פרם חוטי משי
של לב שארג חלומות.
הדמעות לא מחקו
צעדים ביום קר
ושאגת הלילה לא נגעה
בדוהרים הלאה וקדימה.
ורק  ספור הרוח .
אותן מילים שנשא הנביא
שהועלה באוב – שבר שנות אור
עודו מהדהד בשבילי ההר.

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל