המגיב המגניב

האיש האוחז בנוצתו, כמו הכותב הנערץ בשעתו, לקורא מכוון את דעתו, וגם אם, הנוצה תדגדג בפדחתו, ותעורר התרגשות בו, לא לכך כוונתו, כי אם לרגש את סביבתו.

הנה הנה כבר הוא מגיב
ידידנו המגניב
כי לכל שורה יש לידידנו התשובה
ובכל נושא לו הדעה
גם אם לא ירד לסוף דעתך
לגבי מה שכתבת
דעתו לו יותר חשובה
והוא ממהר לשגר לך אותה
הכותב כמהה לתגובה
מה דעתך עלי הוא כאילו שואל
והמגיב להגיד ממהר
ובדעתו רוצה להתהדר
ואולי זה לטובה
כי כל כך חשובה התגובה
ואפילו במדע יש הוכחה
שהצופה הוא חלק הכרחי מהתמונה
בלעדיו לא יקרה מאומה...
ואפילו הסופרים הגדולים
אלו מלאי חוכמת החיים
שהתאוו לכאורה רק לשקט ולשלווה
בלי תגובה יצירתם הייתה קמלה
ואפילו פרס נובל שמישהו מקבל
הוא בעצם תגובה בלבוש אחר
ופרס ישראל מה הוא אומר
אם לא דעתו של מישהו אחר
האם יש מהות לכתבה
בל שמישהו יתייחס ויאהב אותה?
כמה אנחנו רוצים לזכות
בקהל ובתשואות
ולחשוב שיש לנו תובנות כה עמוקות
והרגשות שלנו את הלב ממלאות
אבל שוב, כמו ההלך הבודד
לבנו לגעגועים נודד
את התשוקה לספק...


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל