מסלול משפחות בהרי ירושלים: מצומת המזלג לנחל צרצר

לאחר הסערה השבוע, ניצלנו את השבת החורפית היפה למסלול משפחות של כ 10 ק"מ מזרחית לבית-שמש , מאזור צור הדסה דרך חרבת חנות וקטע מדרך הקיסר עד לנחל צרצר. המסלול הזה עובר גם על קטע משביל גולני.

השמש האירה לנו פנים לאחר הסערה השבוע כך שיכולנו לטייל בניחותא במסלול משפחות נחמד בדרום הרי ירושלים. המסלול הוא על
המסלול הוא על אחת מה"אצבעות" שיוצרים רכסים אלה, במקרה הזה על קטע הנמצא בין נחל סנסן מדרום לנחל זנוח מצפון. המסלול
ממזרח למערב במגמת ירידה ( 746 מ' ועד 391 מ' מעל פני הים) והוא מהווה את המעבר בין החלק הבינוני- גבוה של הרי יהודה
לשפלת יהודה. כאן, כמו במרבית קמר הרי יהודה מתקיים מתאם בין הגיאולוגיה למורפולוגיה הבאה לידי ביטוי בתבליט של רכסים
של רכסים ועמקים שהחל להיווצר לפני כ 85 מיליון שנה ובמשך הזמן עבר מספר אירועי הרמה וגידוע עד שהגיע לתבליט הנוכחי.
התבליט כאן הוא חלק מהכפיפה המתרחשת בשלוחות הנראות במפה כמו "אצבעות" , כאשר ירושלים עצמה היא כף היד והשלוחות
הן האצבעות הנמשכות מקו פרשת המים שבאזור העיר לכיוון מערב. הן מופרדות זו מזו בערוצי נחלים עמוקים , ותבליטן חריף.
במרבית המקטע, אנו מהלכים על "אחת האצבעות" – השטח שבין שבין נחל זנוח לנחל סנסן. המסלע באזור זה כמו זה השולט
במרבית קמר יהודה הוא בעיקרו של סדרת סלעי גיר ודולומיט קשים מתקופות הקנומן – טורון מחבורת יהודה שהורבדו כאן בעת
שכל האזור היה מכוסה ים רדוד יחסית עם סלעי קירטון וחוואר מתקופות בהן הים העמיק במקצת. מאידך, מים מצאו להם נתיבים
נתיבים בין השכבות בנקודות שונות באזור כמו בשאר חלק קמר יהודה וזה בא לידי ביטוי במספר מעיינות שכבה באזור. באזור זה
שרידים היסטוריים מתקופות שונות ועדויות רבות בשטח סביב להתיישבות בכל הדורות. אפשר להבחין במקומות שונים בשרידי
חקלאות הטרסות הידועה שהייתה נפוצה בהרי ירושלים כבר מהזמן העתיק. בוסתנים שונים נטועים כאן במקומות רבים והפסטורליה
השוררת כאן ביערות היא קורטוב של אושר היא קורטוב של אושר עבור המטיילים. מאז שלהי התקופה העות'מאנית ועוד במאות
הקודמות קודם לכן ועד מלחמת העצמאות בסוף שנות ה-40' של המאה הקודמת לא היו באזור ישובים עבריים אלא רק יישובים
ערבים. מבחינה מנהלית אזור הרי יהודה היה שייך לסנג'ק (מחוז) ירושלים והכפרים באזור הטיול היו חלק מנחיית (נפת) בני ערקוב.
כל הכפרים באזור זה נזכרים בספרות הנוסעים המערביים שעברו בארץ ישראל במאה ה-19 ונסקרו על ידי הקרן הבריטית
המלכותית לחקירת ארץ ישראל (P.E.F) אך, אין ידוע ממתי התקיימו במקום. כל הכפרים הערבים באזור נכבשו במבצע "אל ההר"
בין ה 19 ל 22 באוקטובר 1948. אחרי מלחמת העצמאות וקביעת קו שביתת הנשק הוקמו בראשית שנות החמישים מספר יישובים
שלימים הוגדרו יישובי "מזלג פרוזדור ירושלים" והם: נס הרים, בר גיורא, מטע, צור הדסה ומבוא ביתר שהיום נמצאים בתחום
המועצה האזורית מטה יהודה.
התחלנו ב" צומת המזלג " , צפונית לצור הדסה היכן ששביל ישראל חוצה את כביש 386 ממזרח למערב. עד לאזור עין מטע הלכנו
על שביל ישראל ולאחר מכן על שביל גולני המתלכד שם עם שביל בסימון אדום ב"דרך הקיסר". בצומת המזלג חברו כוחות הפלמח
אל כוחות חטיבת הראל במלחמת העצמאות במבצע שהוזכר. ההליכה כל הדרך הייתה בנוף פסטורלי וירוק, קצת פריחה שלאחר
הגשם - בין היתר צבעונים - וכמובן שקדיות שכן ט"ו בשבט בפתח אם כי מספרן היה מצומצם באזור זה. עברנו ליד קבר שייח א
חובאני הצופה משפת הנחל על הנוף סביב ובהמשך בחרבת דרבן. בהמשך לאחר המעבר בעין-מטע התעכבנו מעט בחרבת
חנות שמה הערבי חירבת אל חאן מעיד על היותה תחנת דרכים לפנים . על פי שרידיה אפשר לשייכה למערכת הנקודות שחלשו
על דרך חשובה זו . במקום ברכה חצובה לאגירת מים , בורות ושרידי מבנים מן התקופה הרומית – ביזנטית במרכז החורבה ,
ליד מסעף דרך העפר היורדת לנחל מטע , נמצא מבנה קדום שקירותיו השתמרו . מידותיו 5.5 על 11. הח'אן יושב על שרידיה של
כנסייה ביזנטית עתיקה עם רצפת פסיפס ובה מדליונים מעוטרים, שנחשפה בשנת 1986. במקום התגלו גם כתובות הקדשה ביוונית
(שאינן נראות כיום בשטח – 2016). באפריל 2012 הושחת הפסיפס בידי ונדליסטים, והכתובות שהושארו מטילות את החשד על
חוגים חרדיים קיצוניים. בצידה הצפוני של החורבה נחשפה גת עתיקה עם רצפת פסיפס פשוטה שנועדה למנוע החלקה בעת דריכת
הענבים. המשכנו מחברת חנות ל "דרך הקיסר". זוהי דרך רומית עתיקה שהשביל בסימון אדום והשביל שלנו נמצאים עליה.
"שביל הקיסר" הוא שמו התיירותי של אחד המעלות העתיקים והמרשימים בדרום הרי ירושלים. נתיב זה הנחצה כיום ע"י כביש 375
מציע למטיילים הזדמנות נדירה לצעוד ברגל באחת מהדרכים העתיקות שהגיעו בסופו של דבר לירושלים, ולהתרשם משפע שרידי
העבר לאורך הדרך. עד לשנים האחרונות היה מקובל לייחס את המדרגות החצובות לאורך הנתיב לעבודתם של הרומאים, סוללי
הדרכים בכל רחבי האימפריה. עם זאת, חוקרים ישראליים בשנים האחרונות טוענים כי השימוש במדרגות חצובות אינו מאפיין את
הדרכים הרומאיות מחוץ לארץ ישראל, ויש לייחס את המדרגות החצובות לדרכי עולי הרגל אל בית המקדש השני "דרכים נושאות עם".
השביל כאן הוא גם קטע משביל גולני ואיתו המשכנו עד לסיום המקטע במפגש של נחל צרצר עם כביש 375.

הנה מספר תמונות מהטיול:























מסלול יפה מאד ומומלץ

אפשר לכתוב אלי:

pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל