בכיר בפרקליטות לשעבר: יש בי כעס על המדינה

אנו נמצאים באחד מרגעי השפל של אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. עו"ד אלי שוורץ, פרקליט בכיר לשעבר מפמת"א, (פרקליטות מחוז תל אביב) נותן את הסבריו לתחושה הקשה של הציבור במערכת המשפטית, הוא מספר על הצלחתו בתיק הירשזון, מסביר מדוע הוא כועס על המדינה והסיבות שגרמו לפרישתו, מביע השערות לתיקי ראש הממשלה ועוד נושאים בשיח הציבורי הקשורים למשפט וצדק.

מאז פרישתו, לפני מספר שנים, סירב עו"ד אלי שוורץ שהיה מבכירי פמת"א ואף התמודד על תפקיד פרקליט מחוז, להתראיין לכלי תקשורת כל שהוא. רק לאחרונה שינה את עמדתו. "לקחתי לעצמי פרק זמן של 'צינון' ועכשיו אני מרגיש בשל לדבר עם התקשורת בנושאים שהיו קשורים לעבודתי". ואכן, קולו נשמע ברמה בערוצי הרדיו הראשיים בהם מתבקש שוורץ לשמש פרשן בעניינים משפטיים אקטואליים. שוורץ (עדין) ממלכתי מאד. מגן על הפרקליטות כאילו הוא נציגה ובא כוחה. לא תשמעו ממנו מילה רעה על מקום עבודתו שהיה לו בית שני במשך למעלה מ-20 שנה.
 

הסיבה לפרישתי-המדינה פישלה בתיק הרב פינטו

עו"ד שוורץ מאמין בדרכו המקצועית ולא ניתן להזיזו מעמדתו כאשר הוא סמוך ובטוח כי הדרך שהוא מטווה היא הטובה ביותר עבור המדינה אותה הוא מייצג. היו גורמים בפרקליטות שניבאו כי יגיע רחוק בהיררכיה הניהולית והמקצועית במערכת אכיפת החוק. על שוורץ הוטל ניהול תיק הרב פינטו. המדינה, לטעמו של שוורץ, הרחיקה לכת בהקלות שהעניקה בתיק זה. "כשאתה מקבל החלטה לפרוש יש מגוון של סיבות, ואני לא חושב שיש מישהו שמכיר אותי שלא יודע כמה שאני אוהב את הפרקליטות, כמה שהפרקליטות חשובה לי, כמה שאני מנסה לעשות צדק. בתיק של הרב פינטו לא ראיתי עין בעין עם ראשי המערכת. ניסיתי להזהיר אותם שהויתורים שהם עושים לרב פינטו הם ויתורים ניכרים מדי. עוד יותר בעייתי - הם יכולים להתיר את דמו של אפרים ברכה ובני משפחתו. חששתי שאפרים ברכה לא יוכל לעמוד בלחצים. כשהודיעו לי שאפרים ברכה התאבד, וכבר לא הייתי בתיק, לא הופתעתי. זאת האמת. יש בי כעס מאוד גדול כלפי מדינת ישראל שלא עשתה כל מה שהיא יכלה כדי להציל את אפרים ברכה. עבדתי בתפקיד די בכיר בפרקליטות ואנשים שהתעמתי איתם הם ראשי המערכת. וכשזאת הסיטואציה שקלתי מה הסיכויים שלי להתקדם עם אנשים שהתעמתי איתם. הבנתי שהגיע הזמן לפנות את הדרך".
 

 

פרשת אפי נוה

הפרשה החדשה, בה מעורבים עורכי דין, שופטת ומתמחה, ויש בה סממנים לכאורה של שוחד מיני הפכה להיות האייטם התקשורתי החם היותר מהרגע בו הותרו לפרסום (חודש ינואר 2019) פרטי הפרשה. עו"ד שוורץ מבחין בשני עניינים המתחלקים לאלמנט הפלילי והפן הציבורי. לדבריו יש לחקור את הפרשה עד תום ויתכן שבסופו של דבר ההליך הפלילי יסתיים בקול דממה דקה. מבחינתו הפן הציבורי הוא המטריד. "תישאל השאלה האם המינויים במערכת המשפט נעשים בצורה לא נאותה. הפרשה תותיר את הציבור עם טעם רע. יתחילו לשאול על כל מינוי שאפי נוה תמך בו האם המינוי הוא מושחת. אנו כמערכת משפטית חייבים לעשות בדק בית ולהחזיר את אמון הציבור". עו"ד שוורץ שולל את הטענות שהמערכת המשפטית כולה כשלה. הוא מציין באומץ כי "המערכת המשפטית אינה מערכת מושלמת. אם מסתכלים בהכללה המערכת המשפטית במדינת ישראל היא מערכת משפטית טובה. אם גורם כל שהוא במערכת ביצע מעשיים שלא ייעשו, המערכת צריכה למצות אתו את הדין".
 

תיקי ראש הממשלה נתניהו

נושא משפטי נוסף שעלולות להיות בו השלכות מרחיקות לכת במפה הפוליטית המסובכת במדינה, הוא תיקי ראש הממשלה שהיועמ"ש אמור לתת את החלטתו בקרוב מאד ובסמוך למועד הבחירות לכנסת ה-21. להבנתו של עו"ד שוורץ, התארכות חקירות ראש הממשלה נבעו מעצם הקושי להוכיח שחיתות שהיא פרוצדורה מסורבלת. "הרבה פעמים בתיקים של שחיתות שלטונית המעשים מבוצעים גם במדינות מעבר לים. ולכן זה לוקח זמן. הפרקליטות נמדדת במרחק הזמן מרגע סיום החקירה עד לרגע שיש החלטה. החלטה בין אם לא להגיש כתב אישום, ובין אם להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע. זה ציר הזמנים החשוב. אני מהיכרותי עם הנפשות הפועלות, לפחות עם היועץ משפטי לממשלה מנדלבליט- הסיפור הזה לא ייקח שנים, ולדעתי ב-2019 תהיה החלטה".
בנוגע מועד החלטת היועמ"ש באם להעמיד את ראש הממשלה לדין כפוף לשימוע לפני הבחירות אומר שוורץ כי: "היועץ והאנשים שלו צריכים להתנהג כאילו אין בחירות בציר העבודה שלהם. אתה לא יכול למשל לפרסם את ההמלצות להגיש או לא להגיש כתב אישום שבוע לפני הבחירות. נראה לי שהפרקליטות צריכה לעשות כל מאמץ כדי לא להראות כמי שמתערבת בבחירות, כי הפרקליטות היא פרקליטות של כולם, גם של שונאי נתניהו וגם של סוגדי נתניהו. ייטב אם החלטה תתקבל בשבועות הקרובים. כולם חיים בתחושה שיודעים מה ההמלצות ומה ההחלטות, אני לא נמצא במשבצת הזאת. אני חושב שהחלטות הם החלטות לא פשוטות".
 

תיק הירשזון

בשנת 2009 הורשע שר האוצר אברהם הירשזון בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים ובסעיפים נוספים. מי שהיה אמון על התיק מטעם הפרקליטות היה עו"ד אלי שוורץ. לדבריו, בניגוד להתארכות תיקי ראש הממשלה, תיק הירשזון נוהל במהירות וללא עיכובים. היו מעורבים בו כל ראשי אכיפת החוק והם הכירו את פרטיו באופן מוחלט. "אני מגיע לפגישות אצל היועץ המשפטי לממשלה או אצל פרקליט מדינה, הם מקבלים ניירות עמדה לפני הפגישה. אנחנו יושבים בפגישה מאוד יעילה, מאוד עניינית והתיק רץ. בסופו של יום אף תיק הוא לא מושלם. אם אתה מתחיל לעשות השלמות ועוד השלמות ועוד השלמות אתה מפספס את היעילות ואת המהירות. אתה חייב בשביל היעילות והמהירות לוותר על דברים".
מי שייצג את הירשזון במשפטו היה לא אחר מאשר העורך דין הסופר סטאר יעקב וינרוט ז"ל. שוורץ עמד מולו ללא כל רגשי נחיתות ויכול לו. "אמרתי לוינרוט ולאנשיו שאני מסיר בפניהם את הכובע על הקסמים והעבודה המקסימה שהם עשו עם הקלפים שהיו להם. הם לא בוחרים תמיד את הלקוחות שלהם. הם נכנסו לסיטואציה קיימת ובסיטואציה הזאת הם לדעתי ניסו לעשות הכי טוב שהם יכולים. יש סיפוק אישי אך לא בגלל וינרוט. ניגשים אלי אנשים שמכירים אותי ולוחצים לי את היד, ואומרים 'כל הכבוד'. אתה מרגיש שאתה עושה עבודה טובה".
אף על פי שאנשי הפרקליטות נחשבים כקשוחים וחסרי רגשות, עו"ד שוורץ מגלה אנושיות ולא יכול שלא להסתיר את החמלה שהייתה לו להירשזון שבעקבות פסק דין בית המשפט הוא נידון למאסר ממושך. "מר הירשזון עבר טרגדיה אישית ואני הסרתי את הכובע בפני התא המשפחתי שהוא הצליח להקים בנסיבות מאוד לא פשוטות. חמלה נוספת - לא משנה מה היה סיפור הגניבות שלו. יש לו זכויות בציבוריות הישראלית בנושא של מצעד החיים. אני מעריך מאוד אנשים שתורמים לנושא של הנצחת השואה ובמובן הזה הייתה לי גם סימפתיה אישית כלפיו".
 

אמון הציבור בפרקליטות בשפל

לאחרונה נעשה סקר של שביעות הרצון של הציבור במערכות אכיפת החוק והתוצאות לא היו מעודדות. יש בציבור תחושה שלא הכל מתנהל על פי אמות מידה מקובלות, והחריקות בהתנהלויות מערכות אכיפת החוק צורמות למדי. עו"ד שוורץ דוחה קביעה זו ומסנגר על המערכת בה הוא עבד. "הדעה שלי על הפרקליטות שונה. יצא לי לעבוד עם לא מעט פרקליטי מדינה, לא מעט יועצים משפטיים לממשלה, מרביתם הם הטופ שבטופ במדינת ישראל. לא כולם הם עילויים, לא כולם נפלאים לא כולם יודעים את התורה, אבל בסה"כ הפרקליטות כמערכת, הוא מקום עם שליחות מאוד עמוקה המיוצגת על ידי מרבית אנשי הפרקליטות". אחת הדמויות שנחשפה לאחרונה והייתה גורם די משמעותי כדי שהציבור יאבד את אמונו בפרקליטות, הייתה פרקליטת מחוז תל אביב עו"ד רות דוד ששמה נקשר בפרשת רונאל פישר. עו"ד שוורץ: "רות דוד הייתה פרקליטת מחוז מעולה, אשת מקצוע מהמעלה הראשונה. יצא לי לעבוד איתה בתיק של הירשזון, בתיק של עו"ד דורי קלסברג ועוד שורה ארוכה של תיקים. לא הייתי מהאנשים המקורבים ביותר אליה, אבל אני חושב שהעריכה אותי. עובדה שהיא בקשה שאטפל בתיק של הירשזון. אני מודע לחשדות שיש נגדה, ואני מאחל בכל ליבי לרות דוד שתצא נקייה מהסיפור הזה. אם היא חטאה ואם מעדה היא צריכה לשלם את המחיר. לצד האהדה האישית שלי אליה, אני חושב שבתפקיד כל כך בכיר, אם אתה עושה מעשים שלא יעשו אתה צריך לשלם את המחיר".
 

הדלפות לתקשורת

ראש הממשלה נתניהו ואנשיו מלינים על הדלפות מתיקי החקירה בענייניו. פרקליטיו שלחו מכתב דחוף בו הם מבקשים מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחה בחקירה לאלתר במציאת המדליפים ולהעמידם לדין.
"בלא מעט פרשות שטיפלתי התקשורת כותבת דברים שהם פשוט לא נכונים. ולפעמים יש כן קשר הדוק ותיאור מדויק של הפרטים. ואני שואל את עצמי למה לא נלחמים בהדלפות. אני לא חסיד של השיחות אוף דה רקורד, אני חושב שצריך להיות נתק די ברור ואני בדעה די שמרנית בנושא הזה. הדרך הנכונה היא דרך של ראיונות כמו שאני ואתה מדברים, דרך פתוחה. השיחות אוף דה רקורד האלה הם כלי שיש לו יתרונות לא מעטים, יש לו גם חסרונות לא מעטים. יש יחסים של 'תן וקח' בקשרים שבין אישי ציבור לבין אנשי תקשורת. יש בהם בעיתיות ואני השתדלתי תמיד להיזהר מהדבר הזה".
 

צדק מעל הכל

עו"ד שוורץ לא מצטער לרגע על כי בחר ללמוד משפטים ולשמש כעובד ציבור במערכת לא אהודה. "היה לי ברור מגיל די צעיר שאני רוצה להיות מעורב בעשיית צדק. תחושת צדק זה משהו שבעבע בי. הייתה לי בעיה. הייתי תלמיד די גרוע בתיכון ובאותה תקופה לא היו מכללות שניתן היה להתקבל ללימודי המשפטים. היית חייב ציוני בגרות גבוהים, והיה לי לא פשוט להתקבל ללימודי המשפטים. לא האמנתי שאצליח. למדתי משפטים באוניברסיטת ת"א. עשיתי דבר שקוראים לו קדם משפטים, בזכות פסיכומטרי שאז נחשב גבוה. הסכימו להתעלם מהבגרות שלי ולהכניס אותי לקדם משפטים. בכלל לא חשבתי להיות תובע חשבתי להיות שופט. זה משהו שישב לי בראש הרבה שנים אבל ראיתי כמה עבודה של פרקליט היא הרבה יותר חשובה מעבודה של שופט. נהניתי הנאה עצומה להיות פרקליט. הייתי מסיים את יום העבודה ואמרתי: 'ואללה עשית יום טוב'. לפעמים לא, והרגשתי שעשיתי עבודה גרועה, אמרתי: 'היום לא הצלחת לעשות צדק'. תחושת הסיפוק בעבודתי בפרקליטות, במובן של עשיית צדק, היא עצומה ואני מודה למי שנתן לי את הזכות לעשות את העבודה הזאת".
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל