הייתי שם (פרשת "יתרו")
הָיִיתִי שָׁם
וַאֲנִי בְּתַחְתִּיתוֹ שֶׁל הַר גָּבוֹהַּ
עוֹמֵד רוֹעֵד, חוֹשֵׁשׁ לִנְגֹּעַ,
"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ"
וַאֲנִי אֲפִלּוּ חוֹשֵׁשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַרְאֵהוּ,
כֻּלִּי בְּתוֹךְ מְצִיאוּת מְקֻדֶּשֶׁת
עִם קַו מַפְרִיד, הַמּוֹנֵעַ מִגֶּשֶׁת,
הָעֵינַיִם בּוֹלְשׁוֹת בַּחֲשָׁשׁ אֶל מַעֲלֵה הָהָר
הֶעָטוּי עֲרָפֶל וּבְכָל זֹאת מוּאָר,
לֹא , אֲנִי לֹא בְּסֶרֶט
חוֹוֶה אֶת הַהִתְגַּלּוּת הָאֱלֹקִית הַזּוֹהֶרֶת.
הָאֵ-ל אֶת קוֹלוֹ עַד אֵלַי הִנְמִיךְ
וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט הַסָּמִיךְ,
שׁוֹמֵעַ מִלִּים שֶׁנִּבְחֲרוּ בִּקְפִידָה
הַמָּעֳבָרוֹת אֵלַי, וְהַמְּיֹעָדוֹת לִי לְצֵידָה,
מִלִּים לְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה
עַל אֱמוּנָה, מוּסָר וּקְדֻשָּׁה.
אֲנִי צוֹבֵט וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי, הַאִם...
הַאִם בֶּאֱמֶת אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל אֱלֹקִים ?
כֵּן... בְּהֶחְלֵט, אֵינֶנִּי הוֹזֶה
אֲנִי זוֹכֶה בְּחַסְדּוֹ שֶׁל הַזְּמַן הַזֶּה,
בְּתוֹךְ עַמִּי אֲנִי עוֹמֵד וְקַשּׁוּב
מַאֲזִין לַחֻקִּים בְּנֻסָּח קָצוּב,
מַאֲזִין לְכָל הָעֲשָׂרָה דִּיבְּרַיָּא
פּוֹחֵד, אַךְ לֹא חָשׁ רְוָיָה.
כְּבָר לִפְנֵי הַפֵּרוּשִׁים שֶׁהוֹסִיפוּ חז"ל
שָׁמַעְתִּי אֶת הַמָּקוֹר , הָיָה לִי מַזָּל,
הָיִיתִי בַּדּוֹר הָרִאשׁוֹן לַגְּאֻלָּה
חָבֵר בִּקְהִלַּת "עַם סְגֻלָּה",
שָׁמַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הַצֶּדֶק לַיְּקוּם
שֶׁעַל פִּיהֶם דָּבָר יָקוּם,
כָּל זֹאת רָאוּ עֵינַי, שָׁמְעוּ אָזְנַי
בַּמַּעֲמָד הַקָּדוֹשׁ, בְּהַר סִינַי,
כָּךְ סִפְּרוּ לִי אֲבוֹתַי
צִיְּנוּ מָקוֹם, אָמְרוּ מָתַי.
לְפָחוֹת בְּעֵינַי
מַעֲמַד הַר סִינַי
עֲדַיִן נִמְשָׁךְ
וּבִזְכוּתוֹ, הָעוֹלָם לֹא מֻחְשָׁךְ.
אֶת פָּרָשַׁת "יִתְרוֹ"
צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ, לֹא רַק לִקְרֹא.