מיהו העם היהודי? יהודים, עברים או ישראלים?

בארץ-ישראל קם העם היהודי והוא מדבר עברית... בהודו קם העם ההודי והוא מדבר הודית... ממש משונה... באמריקה קמו האנגלים, היוונים, האיטלקים, היהודים, המקסיקאים והם מדברים אנגלית... ממש מבלבל... במצרים קם העם המצרי, הוּא מוסלמי, גר במצרים ולאומיותו ערבית... שלושת הדוגמאות לעיל מבטאות את ההיסטוריה של העמים. החלק שמעניין אותנו הוּא העם היהודי והשמות הש

מיהו העם היהודי? יהודים, עברים או ישראלים?

המחבר: יגאל בור ---- 1 פברואר 2019
מבוא:
בארץ-ישראל קם העם היהודי והוא מדבר עברית...
בהודו קם העם ההודי והוא מדבר הודית... ממש משונה...
באמריקה קמו האנגלים, היוונים, האיטלקים, היהודים, המקסיקאים והם מדברים אנגלית... ממש מבלבל...
במצרים קם העם המצרי, הוּא מוסלמי, גר במצרים ולאומיותו ערבית...
שלושת הדוגמאות לעיל מבטאות את ההיסטוריה של העמים.
החלק שמעניין אותנו הוּא העם היהודי והשמות השונים בהווייתו הלאומית, ארצו ושפתו.

עָם הָעִבְרִים:
השם הלאומי הראשון שלנו היה "העם העברי"
זה התחיל בשבט של אברהם אבינו.
המוצא הלאומי המקורי של אברהם היה כשדי-אשורי. הסיבה: הוּא נולד באור-כשדים או בחרן. הרמב"ם קבע כי אברהם נולד בחרן, והוא נשען על הסיפור של מסע אליעזר לחרן לקחת אישה ליצחק בן אברהם ושרה.
למעשה, התורה אינה אומרת היכן אברהם נולד, אבל אין ספק שמוצאו בעם ששלט בשטח עירק שלהיום.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%A9%D7%93%D7%99%D7%9D
אֵתְ הָשֵׁם "עִבְרְי" קיבלנו מהעובדה שאברהם יָצַאַ מֵעֶבֵר לַנֵהַרוֹתֹ פְרָת וְחִיִדֶקֵל לִכְנָעַן הָיֶבֵשָׁה...

הָשַׁפַה הָעִבְרִיֹת:
אין ספק ששפתו של אברהם היתה שפה-שמית. כל העמים שחיו בשטח שבין הנהרות היו עמים שמיים והשפות של העמים היו ממוצא משותף:
השומרית, האכדית והבבלית היו שפות-אחיות שעד היום לֶשוֹנָאִים-עִבְרִיִים נעזרים בהם בחקר העברית.
למעשה עד היום בין-הנהרות הכורדים דוברים בשפה הבבלית העתיקה: ארמית! ולמעשה הכורדים הם השרידים של בבל, אשור ואכד.

התפתחות השפה הָעִבְרִיֹת:
מבוא: השפה העברית המדוברת היום בישראל ובתפוצות היא שפה ייחודית שיש לה קשר לסל-שפות עתיקות, שהשאירו בעברית את חוֹתָמַן: כשדית, בבלית (ארמית), יוונית, ערבית, ופרסית.
העברית המדוברת נשענת על השפה שבהם כתובים כל ספרי-התנ"ך, והעברית התנכית היא השפה שהתפתחה בשלבים:
אין ספק ששפתו של אברהם היתה שפה-שמית. כל העמים שחיו בשטח שבין הנהרות היו עמים שמיים והשפות של העממים היו ממוצא משותף. השומרית, האכדית והבבלית היו שפות-אחיות שעד היום לשונאים-עבריים נעזרים בהם בחקר העברית.
למעשה עד היום בין הנהרות יש הדוברים בשפה הבבלית העתיקה: ארמית!. ולמעשה הכורדים הם השרידים של בבל, אשור ואכד.

שלבי התפתחות העברית:
א. השפה השמית שאברהם ושבטו הביאו מחרן.
ב. השפה השמית שהתפתחה במשפחתו של יעקב שהביאה למצרים, על-פי הזמנת יוסף בן יעקב.
ג. השפה שהתפתחה במשך 250 שנה בגלות מצרים על בסיס השפה שבני יעקב-הביאו למצרים.
השפעת השפה המצרית הייתה זניחה מאחר ובני-ישראל לא חיו בתוך האוכלוסייה המצרית.
ד. השפה שהתפתחה לאחר שיבת שבטי-ישראל לכנען:
השפעות אכדית-שומרית-בבלית, חיתית, וכנענית, והתפתחות טבעית בבידוד במצרים ובמדבר. בתהליך ארוך, בעוד השבטים-הישראלים מתנחלים על-פי המבנה השבטי, התפחות העברית נתונה להשפעות השפות השמיות של תושבי כנען שהקיפו את האוכלוסייה העברית/כנענית.
ה. התפתחות השפה העברית מיום כניסת יהושוע והשבטים לכנען, ועד לחורבן הבית-הראשון בשנת 586 לפני הספירה.
בשלב זה כבר היה בידנו נוסח התורה בשפה שמדוברת על היום.


היהודים דוברים ארמית...:

ההיסטוריה הישראלית החל מהציווי "לֶךְ לְךָ מֶאַרְצֵךָ וּמִבֵית אָבִיךָ" עד הבחירות העתידיות הקרובות, מלאה טלטלות רבות כמספר רעידות-האדמה ביפן. וכמו שהיפנים לא בורחים מהמולדת הרועדת שלהם, כך אנו, הַשֵׁבֶט-עָם-מִשְׁפָּחַה איננו מרפים מהמולדת שהאלוקים בעצמו הבטיח לנו, איננו מרפים מהשפה העתיקה, המופלאה וההרפתקנית, ולעולם לא נתכחש לדת המיוחדת שהוטלה עלינו לעיני העולם כולו.
בתוך כל הבלגנים, לאחר למעלה מאלף-וחמש מאות שנים של השפה העברית, העם היהודי ברובו עבר לדבר בארמית...
וזה מעניין, כי הכיבוש הארמי בישראל היה לזמן קצר עם נפילת בית-המקדש הראשון. הכובשים האכזריים כאן: היוונים, הרומאים, הפרסים והטורקים לא הפכו את שפת היהודים לשפתם. אז מה קרה כאן?
מה שקרה כאן היה:
• הגירוש הגדול של יהודי-כנען לבבל,
• הקליטה הטובה של היהודים ב"ארצות בין-הנהרות",
• וגידול האוכלוסייה היהודית בגלות בין-הנהרות כתוצאה מהמלחמות עם היוונים והרומאים.
מאחר והשפה הארמית הייתה השפה של גוֹלָתְ בֵין-הַנֵהָרוֹת, וגם היותה קרובה מאד לעברית, היא הפכה לשפה היהודית במזרח-התיכון.

הכתב העברי:
הכתב העברי הקדום היה ייחודי לשימוש בארץ. מאחר והצורך בו היה בעיקר לחקיקה באבן. לצורך חקיקת אותיות באבן, מָמְצִיאֶיִ הָשַׂפֲה הִשְׁתַדְלוּ לֶהִיצָמֶד לקווים ישרים.
בטבלה מימין אנו יכולים למצוא סימני-כתיבה וקריאה תחת ארבעה כותרות. הראשונה היא אלפא-בית "הכנעני-הקדום". השוואה לשיטות איות-שפות מוצאת כי כנעני-קדום מכיל אותיות דומות לכתב המצרי.
ההבדל העצום בין הכתב המצרי והכנעני מצוי שהאותיות הכנעניות דומות לאיות מיצרי, אלא שכתב החרטומים המצרים לא היה כתב אותיות... אלא כתב מילים בעיקר....הסדרה השנייה : הכתב הפניקי, היה כתב מסחר. הפניקים סחרו בכול אגן הים התיכון והם נזקקו לכתיבה לצרכי מסחר.
הסדרה השלישית היא הכתב העברי-הקדום. עיון קצר מלמד שהכתב העברי הקדום היה תעתיק של האלף-בית הפניקי... אבל כל הסימנים קיבלו שמות המתאימים לאיות העברי. היינו אותיות האלף בית מכהנים במקדש הכתיבה עד היום.
כל קורא עברית יכול ללמוד את קריאת הכתובים העבריים, אם יכין לעצמו טבלת השוואה נכונה...
האלפא-בית השומרוני עשה "סלט-מזרח תיכוני": חלק מהאותיות לקוח מהכתב העברי הקדום וחלק מהכתב האשורי שמהכן בעיתונות הישראלית עד היום:
א' שלהם זהה לשלנו ב מצויר באות-צ' שלנו. ה' שלהם דומה לשלנו. ה-וו זהה לשלנו. לעומת זאת ל-ז' שלהם קצצו את הראש, והוא דומה לוו שלנו... וכך הלאה לכל אורך רשימת 22 האותיות, ואין בהם סימן לאותיות סופיות.




ארצו של העם העברי:

עובדה מעניינת היא שלארץ העברים, או במילים אחרות: "ארץ בני ישראל", לא נזכרת כלל בהיסטוריה הרשמית של העם העברי, ישראלי או/ו היהודי. השם הרשמי בתקופה הקדומה היה "כנען" השם העתיק של חבל הארץ הקטנה הזאת.
עובדה מעניינת היא שלארץ העברים, או ,"ארץ בני ישראל" לא נזכרת כלל בהיסטוריה הרשמית של העם העברי, ישראלי או/ו היהודי. השם הרשמי בתקופה הקדומה היה "כנען" השם העתיק של חבל הארץ הקטנה הזאת. כאשר האלוקים מבטיח שבעתיד הרחוק, הוּא ישיב את גולי העם ל"ארץ ציון-ירושלים...".

היסטוריית השם של ארץ-ישראל:
עד שהעם יצא לאלפיים שנות גלותנו, הארץ נחלקה לשניים-עשר חלקים הלו-הם השטחים עליהם התיישבו השבטים שעלו ממצרים. לאחר שמלכות יהודה נחלקה לשניים, שם הארץ נחלק לשתי שמות: מלכות-יהודה ומלכות- ישראל..
לאחר היציאה לגלות חרבו שתי המלכויות. והארץ נותרה "כנען". אבל הכובשים הרומאים היו צריכים שם למדינה הכבושה שלהם ובעצם לארץ-ישראל לא היה שם רשמי... הלכו הרומאים וחיטטו בארכיון העיתונים של תקופתם וחיפשו מה היה שם הארץ לפני ש"מלכויות ישראל ויהודה" חרבו, מסתבר שהחמס הרומאי שרף את כל הספריות. הלכו הרומאים לספרית המפות המדויקות ומצאה שבימים קדומים בארץ על חוף הים-התיכון היו כמה ערים שהשם הנוסף לשם הערים היה :
פלישתים.

חוקרי-העבר של עם העברים שמחו בשם שבט יווני שאינו יהודי, הלכו והביאו את הנתון הזה הביתה והתייעצו עם אבי-אבות האנגלים שהיו אמורים בבוא העת לכבוש את הארץ הזאת. שמעו האנגלים את הבעיה ואת הצורך למצוא שם לארץ שהייתה של היהודים והישראלים, הקנאים, והמורדים העבריים. קיבלו האנגלים פיק בירכיים. הרי היהודים קראו אז ארץ הזאת ארץ-ישראל...

והתווספה גם כאב לב, כאב ראש, וכאב ערבי, שיתנגדו לשם יהודי על ארץ-ישראל... שמעו האנגלים שפעם גרו כאן גם פלישתים, והם יעצו לרומאים לקרוא לארץ הזאת פלשתינה על שם העם שמעולם לא שלט על הארץ הזאת, ואחרי שהערבים יתלהבו מהשם הזה, גם אז הארץ לא תהיה בשם הפלישתי, אבל רק לבינתיים, רק לאימפריות הרומאית והאנגלית, שהרי הערבים לא ינצחו והיהודים לא יוותרו, והשם פלשתינה על השטרלינגים ועל הבולים, יראה מאד אלגנטי.

באותו הזמן האימפריות העתיקות והעתידיות עשו מפגש בעיר חלם, ושם הוחלט לקרוא לארץ-ישראל "פלשתינה א"י ". שאלו הערבים את האנגלים למה פלשתינה אי? ענו האנגלים:
פלשתינה זה שיכאב ליהודים, וְאָיִ זה בשביל שיכאב לכם...
ולפני שאניגומר אני מעיר תשומת ליבכם לצד ליבי:

למען השם, אנחנו צריכים שם המאחד את הכנעני, הישראלי העברי והיהודי:


יהודים יקרים:
ראו איזה סיבוך לכד אותי כשרציתי להסביר לנו ולעולם למה עוד לא החלטנו מה אנחנו?
פעם הסתכלתי בספר גאוגרפיה ומצאתי עובדה משונה:
אתם שואלים מה משונה פה? משונה זה שלכל העמים משעמם...
בארצם, הכול משעמם... בעם שלהם, שוב משעמם... והשפה שלהם משעממת... ואילו אצלנו היהודים, הכול מעניין, למדינה שם אחד, לעם שבמדינה יש שם אחר, שוב מעניין... והנה בשם-השפה? שם שלישי, שוב מעניין... תארו לעצמכם מצב:



ועכשיו קוראים יקרים, הואילו נא לעיין בבלאגן שעשיתי לכם, ותבחרו איזה מדינה אנחנו מה שם העם שלנו ובאיזה שפה אנחנו מדברים....


הכתב הישראלי הקדמון נבחר היטב. מעט אותיות, קוים ישרים בלי פיתולים ערביים מתאים לחריטה באבן.

כתובת השילוח המקורית:
ועכשיו קוראים יקרים, הואילו נא לעיין בבלאגן שעשיתי לכם, ותבחרו איזה מדינה אנחנו מה שם העם שלנו ובאיזה שפה אנחנו מדברים....

תמה: {עבודת הנקבה הסתיימה}הָנִקְבָּה. וְזֶה דְבַר הָנִקְבָּה.
בעוד מניפים החוצבים אָתְ הגרזן אִישׁ אֲל רֶעֹו וּבעוד שָׁלוֹשׁ אָמוֹת להינקב, נשמע קוֹל אִישׁ קוֹרָא אֲל רָעוּ כִי הייתה זָדָה בַצוּר מימין וּמִשְׁמָאל . וביום הנקבה היכו החוצבים אֶישׁ לקראת רָעוּ גרזן עַל גרזן. וְיֵלֵכוּ הַמָיִם מָן המוצא אֶתְ הַבְרֶכֶה במאתים וָאֶלֶף אמה, וְאָמֻת אמה היה גובה הצור עַל רָאשׁ החוצבים.

תְחִילַת דָבָר וְסוֹף דָבָר, אֶל "תְחִילַת-דָבָר אֶל הָנֵצַח !"
תחילת דבר: אברם אבינו יוצא מחרן אל ארץ המוריה.
לאחר הרבה שנים של עלילות מרתקות, אברהם הולך לארץ המוריה כדי לעקוד את בנו, יחידו אשר אהב כדי לעמוד בניסוי שהאלוקים בוחר לעשות לו.
סוף דבר : סביב הר המוריה התפתחה בירת-העם הישראלי. העיר ירושלים היוותה אתגר לכל האימפריות של העולם העתיק וכולם באו לכבוש אותה. המלך חזקיהו בנה את המנהרה הארוכה ביותר בעולם העתיק ובכך העניק לירושלים מקור מים-חיים לזמני מלחמה.
תחילת דבר: לאחר חורבנה הקשה של ירושלים, חלפו אלפיים שנות גלות. הבטחת האל בספר-דברים כי העם שיצא מאברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה, לאה ורחל, חזר לארץ ההבטחה שקיבלו אברהם, יצחק ויעקב.
סוף דבר : העם הישראלי הקים מחדש את ירושלים והביא אותה לגודל ולתפארת הגדולים ביותר בהיסטוריה של העיר שעיני שלושת הדתות נשואות אליה.
אל הנצח : אלפי אנשי-רוח ועשרות אלפים מבני העם חיפשו את העבר של ירושלים בין חורבותיה ועפרה.
היום, ערב חג הפסח תשע"ט, אנו זוכים להיכנס למקומות שבהם חי העם היהודי כאשר היה חופשי בארץ הבחירה. בין היתר אנו מסיירים ב"עיר-דוד" במעברים המרתקים מתחת להר-הבית, ועולים על הר-המוריה, הקדוש בהרי העולם.
היום חופשי כל יהודי, ישראלי, עברי וגר-צדק לחיות בארץ-ישראל ולבנות בה את ביתו.
העוצמה היהודית מעולם לא הייתה כה גדולה כפי ששבעים שנות קיום המדינה העברית החדשה עשו לעם ואומות העולם.
המדינה היהודית נחשבת בעולם למעצמה שביכולתה להתחרות ביתר המעצמות בתחום המדע, הפיתוח המדעי בכל תחומי התעשייה החדשניים.
המדינה היהודית, הישראלית והעברית חזקה להתגונן בפני כל אויביה.
העם הישראלי שחי בישראל, והעם היהודי שחי מחוץ לישראל, עם אחד הוּא. האחריות ההדדית של אזרחי ישראל היהודים על ביטחונם של היהודים שבפזורה בעולם, ואילו היהודים שעדיין לא חיים במדינת-ישראל הם שריר חזק בקיום העם הישראלי בארץ הקודש של-צאצאי האבות והאימהות השוכנים לבטח במערת המכפלה שבחברון.
ואל תשכחו שאנחנו העם היהודי היחיד בעולם, ולכן עלינו לשמור אחד על כולם וכולם על כל אחד, כי אין לנו עוד עם אחד בעולם שיכופף בשבילנו נייר אחד בגודל A4.
משלכם באהבה,
י



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל