מי ירסן את הפמיניסטיות הפנטיות?

אני חושב שיותר מאשר הבוחרים רוצים לבחור שוב בנתניהו, המפוקפק ובליכוד, הם פוחדים מהמחנה השני. בייחוד מה שמפחיד זה הכוח הנשי העולה, שמשתלט על החברה שלנו. כוח שפוגע אנושות בגברים ומשפיל ושולל מהם את הזכויות. הגברים הפכים להיות שעיר לעזאזל, בתרבות הפוריטנית של הפמניסטיות, שהשתלטו על השיח הציבורי שלנו.

מפלגת העבודה שמה בראש מעייניה ליישם את האג'נדה הפמניסטית. היא דואגת לחזק את המפלגה בחברות כנסת עם תפיסת עולם אנטי גברית.
כל אלו הביאו אותה לבחירות הבאות מוחלשת, עד כדי סכנה שלא תעבור את אחוז החסימה.
אחרי שנים של ניסיונות להפוך את היוצרות ולהפליל את הגברים, הלקוחות, במקום את הנשים המשדלות, הכנסת הצליחה, בראשות שרת המשפטים שקד, וחברת הכנסת ממפלגתה הימין החדש, שולמית מועלם, להעביר את חוק הזנות.
כך נולד חוק הזנות.

הסכר נפרץ, החוק שבעצם מנוגד לחוק. החוק מפר את זכויות וחופש הפרט.
הוא מנסה להפוך מעשה מיני למעשה פלילי. זוהי דמוניזציה של הגבריות וביטוי לתסכול המיני של נשים מסוימות. תסכול שגורם להן לחשוב שהן קרבן וחלשות. זאת כאשר בתקופה שלנו, כבר נסגרו כל הפערים בין המינים ואין יותר אפליה כלפי נשים. כל מה שיש זה דמיונות ופחדי שווא, נשים מתוסבכות שמוצאות ביטוי לבעיות שלהן בפמניזם המדומה.
מה שנראה לא פעם כהטרדה מינית, אינו יותר מאשר מעשה תמים של גבר, המנסה להתחיל עם בחורה. מה לעשות והטבע בעצמו קבע שהזכר מתחיל עם הבחורה. אבל נשים רבות רואות בניסיון זה, הטרדה מינית לשמה. הן ישר נכנסות להיסטריה ומזעיקות משטרה...
במקום לאכוף חוקים מצוינים שיש כיום, נגד ביטוי אלימות ופגיעה בנשים, הולכים פה על פגיעה בכלל האוכלוסייה. ניסיון לזרוע פחד ובהלה בקרב הגברים.


בנוסף, ד"ר רונית דרור, היא פורצת דרך, בתחום של שוויון הטיפול באלימות במשפחה. לא עוד טיפול בנשים בלבד, אלא גם בילדים ובגברים שנפגעים לא פחות מאלימות במסגרת המשפחה. כן, יש גם נשים אלימות, לא פחות מגברים. יש גם נשים שרוצחות ופוגעות בבני המשפחה שלהן. אבל כולם מתעלמים מהתופעה וארגוני הנשים, שצברו כוח והון עצום, עוסקות רק בהעצמה הנשית. זאת בלי לקחת בחשבן את הפגיעה בגברים. לצערי, ברוב המשפחות דווקא האישה היא הדומיננטית ולא פעם הגבר נדחק לשוליים. יש גם מסורת שילדים תומכים אוטומטית באישה, בכל ריב במשפחה. שלא להזכיר את שירותי הסעד והרווחה, ששם יש לנשים עדיפות ברורה.
למרבה הפלא, ד"ר רונית דרור, מצהירה בריש גלי, את האמת שכולם מסתירים: הגברים הם לא פעם קרבן לאלימות במשפחה, לא פחות מהנשים. מה שקרה בפועל, שהנשים הצליחו לצבור כוח והון עצום, דרך הסטת דעת הקהל לטובתן. הן רכשו לעצמן שליטה בלעדית בתואר "קרבן" וככאלה הצליחו לרתום את כל החברה, לצדן, על חשבון הגברים.
בזמנו סירסו את אלן טיורינג, מי שפיצח את קוד אניגמה, שהציל למעשה את בריטניה במלחמת העולם השנייה, בזכות זה שפיצח את קוד אניגמה.
היום המצב השתנה, לכאורה: יש את יום הגאווה וזכויות מלאות לקהילה ההומוסקסואלית. אבל עדיין מסתכלים על יחסים בין גברים בצורה ביקורתית. לעומתם הלסביות זוכות לאהדה ציבורית ורואים ביחסים ובמשפחה המורכבת מנשים בלבד, דבר כמעט אידיאלי. בסופו של דבר הקהילה הטרנסג'נדרית יצאה מקופחת ופגועה בגלל חוק הזנות.
מבחינה מינית, החברה רואה בעין רעה את המיניות הגברית. אם פעם ראו, שלא בצדק, את הפגנת המיניות אצל האישה, כהפקרות, ומשהו שלילי, היום המצב התהפך. לא רק שהצליחו להילחם בנטייה הזאת, אלא עשו היפוך תפקידים: עכשיו הגברים אשמים על ההפקרות של הנשים...


יתרה מזאת, הנשים הצליחו להפוך את הגבריות למשהו מגונה. תנועות כגון ME TOO צברו כוח עצום. כל אישה אימצה לעצמה את תואר הקרבן. גברים, בהמוניהם, מצאו עצמם מואשמים בהטרדה מינית. זאת אחרי עשרות רבות של שנים, שכבר לא יכלו בכלל לזכור על מה מדובר. יתרה מזאת, הנשים קיבלו מעמד על, של פטורות מעונש, גם במקרה שהעלילו עלילות שווא על הגבר. הנשים הבינו שהפחד הקדום הטבוע בנו, מהמין, ובעיקר מהמין הגברי, הוא כרטיס בטוח לזכייה באהדת המדיה וצבירת עוד ועוד כוח. הן הפכו את המין לנושא דומיננטי במאבקן לשליטה וצבירת כוח בחברה. כך למשל הצליחו להעביר את חוק הזנות, שמפליל גבר שצורך שירותי מין מאישה, גם אם עשה זאת בלא כל כוונה לפגוע בה.
הנשים הבינו שיש לנצל את ההבדל שבינם לגברים, שהוא המין, והגישה אליו, כדי לצבור כוח ולדרוס את הגברים. אלו התגייסו בהמוניהם, לטובת הנשים, במסע ההכפשות שלהן כלפי הגבר. ראשי צבא ובכירים במשטרה, בשלטון, אנשי תרבות וידוענים, כולם הועפו והושפלו עד עפר באיצטלא של המיניות הגברית.
לא שכל הגברים הפכו פתאום לצדיקים. כמובן שהיו רבים מספור, שכן היו ראויים ליחס שקיבלו. אבל ביניהם גם נפגעו המונים, המונים, שקוטלגו כרעים, רק בגלל היותם גברים, שגילו את מיניותם.


ועוד נקודה חשובה בקשר למפלגת זהות. אמנם ראש המפלגה, פייגלין, מאמין בהקמת בית מקדש חדש בישראל, אבל יש לזכור דבר חשוב וקריטי לגבי מדינת ישראל. התמיכה שלה זכתה מישראל מארה"ב, הייתה במידה רבה תוצאה של הגוש האוונגליסטי בארה"ב, אשר תומך במדינת ישראל. האוונגליסטים, כפי שרק לאחרונה הוכח בביקורו של נתניהו בברזיל, מהווים כוח רב עוצמה התומך בישראל, בכל קצוות העולם. בבסיס התמיכה הזאת, עומדת האמונה ששיבתם של היהודים לישראל, והקמת המדינה, היא בעצם סימנים לביאת המשיח. הם מאמינים שזאת הדרך להתגשמות החזון הנוצרי של המשיחיות. כלומר מפלגת זהות, זהה במטרות שלה לגמרי, לאלו של האוונגליסטיים.
אני חושב שבתת ההכרה חדרה האמת הזאת גם ללבם של כלל אזרחי ישראל. עובדה שקמות יותר ויותר מפלגות על בסיס של איש ביטחון וצבא לשעבר. הציבור, כנראה מבין שהוא הולך ונחשף, בגלל הנטייה להפחית מהלגיטימיות של הגבריות, בפני סכנות לעצם קיום המדינה. שהרי האג'נדה של הפמניסטיות היא דאגה לעצמן ולכוחן ולא דאגה לביטחון וחוסן ישראל. אני רואה בחיוב רב בעיקר, את הבחירה של תת אלוף גל הירש לעמוד בראש המשרד לביטחון פנים. אכן המשטרה נחלשה מאוד ואף איבדה מהלגיטימיות שלה בקרב הציבור. אנשים כבר מהססים לפנות לעזרת המשטרה ומנסים להסתדר לבד. הגיע הזמן להפסיק להתעסק רק בענייני מין והטרדות, בלי שום פרופורציה ואף בלי לבחון אם העניין בכלל חוקי. זאת על חשבון התעסקות עם הפשע האמתי, החוגג בארצנו.
הכנסת חסרת האונים, שמחוקקת עוד ועוד חוקים, במקום לאכוף את החוק האמתי, שקיים כבר ופשוט לא נאכף. במקום להשקיע בחקיקה, יש להשקיע באכיפה ובהגדלת האמצעים לעשות סדר וצדק בארץ הזאת.
מקווה שכאשר המפלגות החדשות אכן יעלו ויתפסו את השלטון, כל האג'נדה הפמניסטית, הפוגענית והמסוכנת, תעלם כפי שהיא באה, פתאום ומהר...


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל