מנהיג הדור בתפיסת התורה וחז"ל

מהדמויות הרבות שמופיעות בספר בראשית דווקא באברהם אבינו בחר אלוהים להיות אב האומה! למנהיג הדור: מדוע?

מהדמויות הרבות שמופיעות בספר בראשית דווקא באברהם אבינו בחר אלוהים להיות אב האומה! למנהיג הדור: מדוע?
קדם לו אדם הראשון שהוא יציר כפיו של הקב"ה מה טבעי הוא שהוא יהיה מנהיג העולם? קדם לו חנוך שהיה צדיק גמור ככתוב "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים; וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים" קדם לו נוח "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ"
השאלה העולה מאליה היא – מדוע? מדוע ה' בחר באברהם? מה היה באברהם שלא היה באדם הראשון, בחנוך, ובנוח? מה גם שעל אברהם התורה לא סיפרה דבר. אברהם אבינו מופיע בתורה כאיש אנונימי המופיע משום מקום ולפתע פתאום וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. בשונה מחנוך ונוח שהתורה מספרת על צדקתם, ובשונה ממשה רבינו שהתורה מספרת עליו מרגע הולדתו עד רגע התגלות הקב"ה אליו.
מי הוא אברהם אבינו? ומדוע זה בחר בו הקב"ה להיות אב האומה?
כדי להשיב לשאלה זו יש אולי להתבונן ולבחון הדמויות הנ"ל ואפיונם, מה שיעזור לנו להבין מה נדרש ממנהיג ומדוע אלו לא נבחרו, ומדוע אברהם כן נבחר למרות שלא צוינה מעלת דבקותו בהשם.

אדם הראשון:

אדם הראשון: האדם הראשון הינו יצירה אלוקית מושלמת. וממילא הוא היצור המושלם ביותר שחי אי-פעם עלי אדמות. פאר יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא. הבריאה הראשונה שהיא בעצם יצירת הבכורו של אלוהים. מה טבעי הוא שהוא יהיה מנהיג העולם. ובכל זאת לא זכה להיבחר ע"י אלוהים כמנהיג. כי לא היו בו התכונות הנדרשות ממנהיג. משמעות הדבר היא הנהגה אינה מונרכיה ואינה עוברת בירושה, גם אם הוא פאר יצירת כפיו של הקב"ה וגם אם הוא בכורו של הקב"ה.
אדם הראשון לא עמד בציווי היחיד שהקב"ה ציווה אותו. "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת." אך זאת לא הסיבה לשלילתו להנהגה. הקב"ה מוחל וסולח. לאדם הראשון חסרה הכרת הטוב, ולא הייתה לו היכולת לקחת אחריות באומרו: וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃ לאמור האדם הראשון מתריס כלפי הקב"ה שהיטיב עמו, באומרו לא טוב היות אדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. לא רק שלא אמר תודה אלא הוא מתריס כלפי הקב"ה לאמור אני לא אשם זה בגללך, זה בגלל האישה שנתת עמדי. אני בסדר אתה והאישה אשמים. שזו התנערות טוטאלית מכל לקיחת אחריות אדם שאינו מכיר בהכרת הטוב ושאינו יודע לקחת אחריות אינו ראוי להנהגה. איש שלא לוקח אחריות לעולם לא ילמד לעולם לא ישכיל לתקן מעשיו או שגיאותיו. בעיני עצמו הוא תמיד הצודק ויהי מה.

חנוך

חנוך: וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים; וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים". מי לנו גדול מחנוך אשר מעוצם תשוקתו ודביקותו בה', נתפרדה החבילה חברת ארבע היסודות, חדל מהיות אדם ונתעלה להיות כאחד מצבא מרום במרום העומדים את פני המלך לשרתו, "ואיננו כי לקח אותו אלוהים" (בראשית ה', כד). חנוך היה איש שעסק אך ורק ברוחניות ומחובר היה להקב"ה ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות, מנותק מכל חומריות גשמיות שהיא, מנותק מסביבתו עד שהגיע לרמה של מלאך וזכה שלא מת מיתה טבעית אלא אלוהים לקחו. היינו התפרק מהגוף ונהפך למלאך וזו אולי גדולה רוחנית גבוהה מאוד, אך לא הגדולה האנושית הכי גבוהה הנדרשת מהאדם. דומה למה שבדורנו תלמידי חכמים או רבנים מתנתקים מסביבתם ומסתגרים בד' אמות ולומדים מבוקר עד ערב תורה. נכון מעלים הם ברוחניות אך מנותקים הם מהגשמיות וממה שנעשה סביבם וסביב קהלם. אנשים כאלו לא יכולים להנהיג. מה שזה מלמד אותנו כי טוב לאדם למעט בהשלמת נפשו למען רבות כבוד ה' למעט את מורדיו, ולהרבות עבדיו ויודעיו, כי מה ייתן ומה יוסיף האדם אם יוסיף מלאך אחד על אלפי רבבות מלאכי מעלה, הלא ה' בורא וממציא כהנה וכהנה חדשים לבקרים, ואם כה יעשו יחידי סגולה בכל דור ודור, ימצא אחד מני אלף קדש לה' ורוב העולם מקולקל, כי לא באלה חפץ ה' שישלים האדם את נפשו לבד, ואת אנשי דורו ישאיר אחריו תרבות אנשים חטאים ומכעיסי ה'.

נוח:

נוח : "את האלוהים התהלך נוח". משמע התיישר לפי דבר השם ולא ערער עליו, גם בגזרה של השמדה טוטאלית של האנושות כולה וזה לא מה שמצופה ממנהיג.
נוח היה צדיק לנפשו רק את האלוהים התהלך, התרחק מהציבור, והתעלם מגורלם. כמו שבתיבה היה לעצמו מבודד וסגור כך בציבוריות היה לעצמו מבודד וסגור. נוח היה אגואיסט, דתי לעצמו מנוכר מסביבתו וכלל לא היה אכפת לו מאחרים. הזהר מספר לנו שכאשר הקב"ה מבשר לנח שהוא עומד להביא מבול על העולם, תגובתו של נח הייתה : ומה יהיה איתי? כשם שלא ידע לתקן את דורו כן לא ביקש עליו רחמים. נח לא עמד במצופה ממנו. למעשה נח דאג רק לעצמו ולא לכלל האנושות. איך הסכים שכל הדור ימחק ורק הוא ישרוד איפה הרגישות? באיזה שלווה והסכמה הוא מקבל את הגזרה. לא ערער לרגע, ולא שאל למה ומדוע? ולא סנגר אולי תימצא זכות לבטל הגזרה. איש כזה אינו ראוי להנהגה.

אברהם אבינו כמנהיג

אברהם אבינו הוא הראשון שהצליח לחבר רוח וחומר ולהשפיע על סביבתו בהצלחה. את כל תפקידו בעולם ראה אברהם אבינו בהעלאת המציאות ממדרגה למדרגה, מתוך קישור מלא עמה. למן הרגע שבו הוא מגלה כי לעולם יש בורא אחד שברא עולם אחד, מאוחד, שבו אין סתירה בין רוח וחומר- הוא מנסה להעביר מסר זה בכל דרך אפשרית לסביבתו, ובכך מתחיל תהליך מואץ של תיקון עולם וכיוונו אל מגמתו הסופית, אל הזמן בו - "יהיה ה' אחד ושמו אחד".
אברהם אבינו הפחית מעצמו לטובת הכלל, אברהם אבינו אהב את הבריות וקרבם לעבודת השם, כולל את הרשעים שבהם, אפילו בשביל אנשי סדום ועמורה, שהיו סמל הרוע והרשע, אברהם אבינו העז להתעמת עם הקב"ה כדי להצילם. על כן הוא ראוי להיות דמות מופת להנהגה ולאב עמים.
תפקידו של המנהיג אינו רק ביחס לגדולת עצמו אלא לכלל האומה, וגם ביחס לאיש הפרטי, האזרח הקטן. לדעות השונות, לטפל, לדאוג ולשאת בעול עם בעיותיו של היחיד, אמר רבי יהודה: מאן חזא אבא דרחמנותא כאברהם. תא חזי, בנח כתיב “ויאמר אלקים קץ כל בשר בא לפני וגו’. עשה לך תיבת עצי גופר”. ואשתיק, ולא אמר ליה מידי, ולא בעי רחמי. אבל אברהם, בשעתא דאמר ליה קב”ה, “זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו’. ארדה נא ואראה וגו'”. מיד כתיב “ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע”.
אמר רבי יהודה מי ראה אב רחמן כמו אברהם. בוא וראה בנח כתוב “ויאמר אלוקים לנח קץ כל בשר בא לפני וגו'” ושתק ולא אמר כלום ולא בקש רחמים. אבל אברהם בשעה שאמר לו הקב”ה “זעקת סדום ועמורה וגו'” מיד כתוב “וייגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע. אברהם אהב את הבריות על דעותיהם ועל מעשיהם והשתדל תמיד לקרבם לעבודת השם. ואף הרשעים שבהם.


מנהיג הדור על פי דעת הרב קוק

מנהיג הדור על פי דעת הרב קוק : כשם שבקיבוץ הנצרך ליישובו של עולם, התכלית של ההנהגה הקיבוצית היא שיחיו בני אדם יושבי הארץ חיים ממוצעים מסודרים. אמנם כדי שהכלל יגיע לחיים אמצעים, צריכים אנשים יחידים, עומדים על משמרת עבודת הכלל, להתנדב בעבודה רבה יוצאת חוץ לגבול האמצעי, כעבודת אנשי החיל שלפעמים ינדדו שינה מעיניהם ויעמדו הכן על המשמר שעות רבות יותר מהערך הראוי לחיים ממוצעים. והם מקבלים באהבה את העול הזה, אם בעלי נפש הם, ושמחים בעבודתם, באשר יודעים הם כי רק בהתנדבם הם להעמיד את מצב חייהם במצב יוצא מגבול הסבל הממוצע יצליחו את בני אומתם בחיים הממוצעים.
בספר במדבר פרק כז פסוק טז "יִפְקֹ֣ד יְהֹוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָעֵדָֽה׃"
רש"י: אלהי הרוחות - למה נאמר? אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו:

חילוקי הדעות בין החכמים הם בבחינת "דרכה של תורה",

מי ייתן ונזכה להנהגה המפחיתה מעצמה לטובת כלל הציבור לכלל ולפרט, הנהגה שסובלת כל אחד ואחד לפי דעתו. מי ייתן ונזכה להעצים אהבה איש ברעהו למרות ריבוי המחלוקת וגידול הדעות. כי מחלוקת המלווה בכבוד לדעה האחרת יש בה ברכה והעצמה בגלוי וחקר האמת. כי אין דעה נכונה וראויה מהאחרת. כי אין אמת מוחלטת. כי אין לבן אנוש היכולת לגלות את האמת המוחלטת. ראה התלמוד כולו רצוף מחלוקת לאורכו ולרוחבו. בית שמאי ובית הלל, רב ושמואל, אביי ורבא, רב ששת ורב מנונא, ועוד . . . מה שמלמד ראויה ומבורכת היא המחלוקת, ובכך תתגדל הדעה ותתעצם החוכמה. ואף התורה שהיא דבר השם, תורת אמת רצופה ומוחלטת. אין ערובה לכך שההלכה שחז"ל פסקו על פי הבנתם היא האמת המוחלטת. אלא פסקו חכמים מה שפסקו. ומשנפסקה ההלכה נעשתה אמת למרות שבפועל אינה האמת המוחלטת. קרי חז"ל אינם מגלים את האמת בפסיקתם ההלכה, אלא משנפסקה ההלכה נוצרה אמת חדשה. היינו אם פסקו על הטמא שהוא טהור. הטמא נעשה טהור וההיפך. ידועה ומפורסמת המחלוקת בין רבי אליעזר לבן חכמים בדבר תנורו של עכנאי: (בבא מציעא נ"ט ע"ב)
"חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא. ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאים. אמר להם: אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה. אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי, אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי, כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע. אמר להם (ר' יהושע) אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר ועדיין מטים ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו, יצתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום. עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. מאי לא בשמים היא? אמר רבי ירמיה שכבר ניתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחים בבת קול שכבר כתבת בהר סיני אחרי רבים להטות. מה עשה הקב"ה באותה שעה? היה מחייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני".


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל