בנימין גנץ או בנימין נתניהו - שלום על ישראל?

בתקופה המטורפת של חבורות הכאילו-מדינאים, נתניהו הימני מוכן לכרות ברית שלום עם מנהיג פלשתיני, וגנץ (באידיש שתי משמעויות: 1. שלם. 2. אווז...) השמאלני, מכפיש את הימני שמוכן לשלום... בשביל "האווז השלם" זה לא משנה מה עמדת נתניהו, הוּא משתדל להנמיך את קומתו ובלבד שקומתו תרד מתחת לקומת הגנץ... הנה פרשה בת שלושת אלפי שנים שקובעת מי החכם בין בי-ג'י ובי

בנימין גנץ או בנימין נתניהו - שלום על ישראל?
מאת יגאל בור

בתקופה המטורפת של חבורות הכאילו-מדינאים, נתניהו הימני מוכן לכרות ברית שלום עם מנהיג פלשתיני, וגנץ (באידיש שתי משמעויות: 1. שלם. 2. אווז...) השמאלני, מכפיש את הימני שמוכן לשלום...
בשביל "האווז השלם" זה לא משנה מה עמדת נתניהו, הוּא משתדל להנמיך את קומתו ובלבד שקומתו תרד מתחת לקומת הגנץ...
עכשיו אני מביא פרשה בת שלושת אלפי שנים שקובעת מי החכם בין בי-גי' ובין ביבי...


אברהם עם אבימלך ופיכול שר צבאו

מבוא: קורא יקר, המאמר למטה הוּא חלק בעבודה מקיפה של חדירה לעומק הטקסט של תולדות אברהם
אבינו מרגע שאביו נחור בוחר לעלות לארץ כנען ועד לאחר מותו של אברהם.
ו אלה הם דברי התורה, והפרשנות של המחבר:
בחלק השני של פרק כא', אנו קוראים סיפור נוגע לפגישה יזומה של אבימלך מלך גרר ופיכול שר הצבא שלו.
הסיפור הוא פשוט ומהסוג שבכל קהילה שהיא בעולם המנהיג מעורב בַּסִכְסוּךְ לא נדיר.
המעשייה: אברהם מקבל ביקור של מלך פלישתי המלווה בשר צבאו, והמלך מדבר הן בשמו והן בשם הצבא שלו,
והוא מבקש ברית עם אברהם.

ו הנה פרק כב' בספר בראשית המלמד איך עושים שלום עם אוייב קשה
כב) וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמור אֱלוהִים עִמְּךָ בְּכל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה:(כג) וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה
לִּי בֵאלוהִים 'הֵנָּה אִם הֵנָּה' אִם תִּשְׁקור לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי. כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.
למעשה הבקשה לברית היא לטווח ארוך. משמע, לא רק בין אבימלך ואברהם, אלא גם בין הצאצאים של שניהם. החוזה
המבוקש הוא "מילה בשבועה".
בבקשה יש הכרה בעתיד שבטו של אברהם שבה מלך גרר רואה בהם את השליטים העתידיים של ארץ כנען. הוא בוודאי
זוכר את המרדף המוצלח של אברהם אחרי ארבעת המלכים, והוא לא יכול לשכוח את הסיוט הלילי
שֶׁגָרְמָה לו פרשת שרה בארמונו.
המיוחד בסיפור הוא לא מלך גרר, אלא דווקא אברהם. הוא מוכן לקבל עליו את ההתחייבות הזאת לטווח ארוך:
כד) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ:


כדאי לשים לב לעובדות שהן חלק חשוב בסיפור:
א. אברהם קיבל הבטחה אלוקית לירושת כול ארץ כנען.
ב.הַפְּלִשְׁתִים הם עם פולש וזר בכנען והם לא נזכרים כלל כבעלי זכויות בארץ.
ג. אברהם מתחייב בשם צאצאיו, לא להפר את הברית עם תושבי ממלכתו של אבימלך.

מסתבר, שהחשש בין אלימלך ואברהם היה הדדי. זאת משום שלאחר בקשתו של אבימלך לברית, אברהם מרשה לעצמו
להתלונן לפניו על עוול שגרמו הרועים של אבימלך לרועים של אברהם.
אבימלך מתנצל ומבטיח להסדיר את הבעיה, אבל אברהם גם הוא רוצה "שבועה" להכרה בזכויותיו על אדמה ומים:
( כט) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה:
(ל) וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת:
(לא) עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם:
(אברהם נשבע לשמור אמונים לתושבי גרר, אבימלך נשבע להכרה בזכויות המים של רועי אברהם).
לסיכום:
למיטב זיכרוני אין במקרא אזכור לִתְקֵפוּת הבטחת אברהם לאבימלך, אבל לפרשה יש לקחים לדורות:
1. חוֹזִים נֶחְתָמִים בֵּין בְּנֵי אָדָם שֶׁנוֹתְנִים אֶמוּן זֶה בְּזֶה, בְּנִיגוּד לִתְפִישָׂה שֶׁחוֹזִים נֶחְתָמִים בֵּין עַמִים.
. 2. בהסכם יש יתרונות וחסרונות לכל השותפים וקיימת הבנה שכל צד מכיר בקיומו של הצד השני
ובזכויות שההסכם מקנה לו.
3. שכנים זקוקים להסכמי הכרה הדדית כדי להבטיח את עתיד הדורות הבאים.
4. הסכמים שמתכוונים לקיים, יכולים להינתן בשבועה, שהיא למעשה הצהרת-כבוד-חגיגית שלעיתים קרובות היא מחייבת
יותר מחוזה-על-נייר.
5. הסכמים לשכנות טובה מועילים לצד החלש, אבל גם לצד החזק יש בהם עניין.
6. הסכמי-שלום חייבים לכלול פרוט הדברים שבגללם היה צורך בהסכם כזה.

אברהם אבינו לא זקוק לזמן כדי להסכים לערוך חוזה של הכרה הדדית עם עיר פּלִשְׁתִית ואינו הולך לשאול בעצת ה' אם הוא
רשאי לעשות זאת בהקשר להבטחה האלוקית שכל הארץ תהייה שלו.
האם אברהם לוקח סיכון בלי להתייעץ? נראה שלא, משום שהתורה אינה מביאה שום דיון בנושא בין ה' לאברהם.

שאלת-חכם:
מה אנו יכולים ללמוד מאברהם בפרשה הזאת לגבי היחסים שלנו עם "הַפְּלִישְׁתִים" בני זמננו?

התשובה החכמה: ככתוב בפרשה, כשהם יבואו בבקשה שנחתום איתם על ברית- הדדית של קיום בשלום – עלינו להיעתר להם...





אם מנהיג פלשתיני יבוא לדבר על שלום, אשתדל לשתף פעולה


ועכשיו לעם ישראל:

מה אומר נתניהו:
"אם מנהיג פלשתיני יבוא לדבר על שלום, אשתדל להגיע איתו להסכם הדדי"
האם בהכרזה כזאת יש סיכון כל שהוא? אפס!
• האם יש מנהיג פלסטיני שיש לו כוח ציבורי שיעמוד לצידו ושלקריאתו לשלום יהיה ערך כל-שהוא? -------------????
• האם לעם הפלסטיני יש זרם אחד שיכול להיות המנהיג של העם? -----?????
• האם לעם הפלסטיני יש נטיה לדמוקרטיה כל-שהיא שתאפשר הליכה לבחירות שיש בהם
סיכוי להביא לשלטון מנהיג שיש לו אומץ וכוח להסכים למשא-ומתן הדדתי במטרה להגיע
להסכם ששני הצדדים יכולים להסכים להם? ------------------???????
• כאשר על הפרק זה כניסת יהודים להר-בית ולמערת המכפלה?
• כאשר על-הפרק ירושלים היא בירת-ישראל.
• כאשר על הפרק חיבור יבשתי בין עזה ליהודה ושומרון?
• כאשר על הפרק אי פרוק ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון?


הבחירות שלפנינו הם אסון טבע.
התארגנות ארבעים מפלגות פוטנציאליות לחיבורים-מחזקי-סיכוי-בספק....
הימין------------------- מין,
השמאל??? ---------- אין כזה בישראל...
"השמאל" אמור לייצג את החברה החלשה בלאום.
איזה מין שמאל יש בישראל שדואג להמונים????
הקרוי-שמאל-ישראלי ממשיך כביכול את השמאל שדאג לעם: מפא"י, אחדות-העבודה, מפ"ם ומק"י. חצי-אורי אבנרי החצי השני היה עיתון פונוגרפי-לטיפשים.
הימין היה רק "חרות".
היום יש לנו גם אגף דתי של חובשי כיפות סרוגות שהם החלוצים האמתיים של העם. לדעתי אלה שמתיימרים לייצג אותם, מנצלים אותם. "השפן החובש כיפה" הוּא קריקטורה שמחליפה צבעים. בשום תפקיד ממשלתי הוּא לא היה מבריק והוא היום צריך מוטות-תמיכה כדי שיוכל ללכת לבחירות.

אני, יגאל בור, מעדיף את ביבי נתניהו. הוּא העמיד את ישראל בראש רשימת המדינות
החזקות על כדור-הארץ. כל היתר, דחלילים שמחפשים כיסא מנהלים ורכב-שרד במשכורת מופרזת.

קורא יקר,
אם המאמר מוצא חן בעינך ואתה מזדהה עם הרעיונות שקראת, אנא העתק את המאמר ושלח אותו לחבריך.






אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל