אני מסתכל על ה"עם רב"

פעם הביאו לעיר דוב ועליו תכשיטים וזהב. ואמרו: מי שירכוב על הדוב ייטול התכשיטים והזהב. עד שאמר אחד: אתם מסתכלים במה שעליו ואני מסתכל בשיניו. במהומה הפוליטית היום אתם מסתכלים על הדוב ותכשיטיו ואני מסתכל על "העם הרב" שעליו הוא רוכב.

פעם הביאו לעיר דוב ועליו תכשיטים וזהב. ואמרו: מי שירכוב על הדוב ייטול התכשיטים והזהב. עד שאמר אחד: אתם מסתכלים במה שעליו

אני מסתכל על ה"עם רב"
צבי י' כסה

פעם הביאו לעיר דוב ועליו תכשיטים וזהב. ואמרו: מי שירכוב על הדוב ייטול התכשיטים והזהב. עד שאמר אחד: אתם מסתכלים במה שעליו ואני מסתכל בשיניו. במהומה הפוליטית היום אתם מסתכלים על הדוב ותכשיטיו ואני מסתכל על "העם הרב" שעליו הוא רוכב.

"עם רב" מאד רואים את הקולות של הריקבון בדנמרק. מה אין שם? – מישראל היום שהרוטשילד תורם לא לכל ישראל אלא לר' ישראל. שוחד מיליארד. הרי יכול היה להציע גם למנויי וואלה לממן את תשלומיהם וכד'. ומנהיגי מפלגות "אנשי כבוד הם" (שקספיר) להיכנס לקואליציה, חותמים לו על לוח חלק לשחק בתקשורת. וההשחתה ישראל היום מולידה את תיק 2000 ומשם לתיק 4000. ונילווים לאלה תשורות קטנות ומה הם בינינו לבינו? "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי! אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא?"

וסביבו אובססיה להכניע את התקשורת: פרשות תאגיד התקשורת, ערוץ 20, עניינו בערוץ 10 , עדי המדינה, וועדת פילבר, המשטרה, הפרקליטות, השמאל, העיתונות, אזריה מול איזנקוט. הרי אין לחיצת יד ללא תְכָך. וכל "העם הרב" רואים ומתכחשים ונוהים אחרי הכלום שהיה והכלום שלא היה. איך לפענח את הקשר הגורדי הזה – "עָם – מנהיג" - ? איך – ביושר – היו כבר כאלה לפירקי ימים: היה הפוטש שעשו פרס ודיין נגד אשכול להדיח אותו מהביטחון. ודיין קצר את קצירו לרכוב על הדוב, על "העם רב", וזה רץ אחריו לשארם אל שייך (חודשיים לפני כיפור מצא סקר ש – 90% מתנגדים לוותר על שארם אל שייח ועל בניית אופירה). ומשם ליישובי פיתחת רפיח, לימית ולעיר נמל שתקום, אם לא תסכימו לי אני פורש. וגולדה מסכימה. ומכאן לצרוף בגין לממשלת אשכול ולצרוף 21 כפרים פלשתינים לבירה הניצחית שלנו.

בישיבת מזכירות רפ"י בספטמבר 1967 ניסח משה דיין את המדיניות הרצויה כלפי הפלסטינים בשטחים שנכבשו שלושה חודשים לפני כן: "בואו ונאמר [להם] אין לנו פתרון, ותמשיכו לחיות כמו כלבים, ומי שירצה ילך, ונראה מה התהליך הזה יתן. לעת עתה זה נותן [...] ייתכן ונעמוד בעוד 5 שנים עם 200 אלף פחות וזה דבר עצום". "והעם-רב" ומנהיגיו הלכו אחריו עד למפולת כיפור.
והעם מתאושש ומוצא אחר לנהור אחריו. ושוב כולל השמאל, העבודה (למעט מרצ שלא מבינים ריאלפוליטיק) – שרון מלך ישראל. אל התנחלות על כל גבעה. לא סתם אלא זה הביטחון. ביטחון תיאולוגי. לאמור, צה"ל יניח לצבא ערבי לחצות את הירדן והמלחמה הבאה תתנהל על הרי השומרון והתנחלויות יגנו עלינו. ומשם להרפתקת לבנון הראשונה. "והעם-רב" רואים את הגבורה ומי אדון לנו. שרון מכין את ההרפתקה והפלשתינים מזמנים את ההצדק יורים בשגריר בלונדון. ואומר אברהם שלום, ראש השב"כ, לבגין שהמתנקשים בשגריר הם לא פת"ח. הם המורדים בו. מהסה אותו בגין: בשבילי כולם פת"ח. השר ציפורי בדיון של ראה"מ עם שני אלופים אומר: ראה"מ הם משקרים לך. עונה בגין: אלוף בצה"ל לא משקר. 18 שנים "שהעם-רב" נוהר אחרי הגיבוריות עד למפולת.

בתוך 50 שנה שלושה מנהיגים רוכבים על "העם-רב" וזה מריע. איך ולמה בא עלינו ההזק הזה, הרי כעם נבון וחכם יסדונו? ולא היא. הפוטש של פרס ודיין ומנהיגי העבודה 1967 נגד אשכול שהיה גדול מהם והבין שצריך לנוע מהגיבוריות למתוקנות. ובחוכמה לעשות מלחמה. ואלה באים עליו עם הבליץ שבא עלינו חורבן. והגיבוריות חוזרת לשלוט. שני אלופים התוודו כי רק אחרי המלחמה המצאנו את אגדות החורבן ידענו שננצח. מי לא יזכור את החוצפה של האלופים מול אשכול החכם: אם לא תצא מיד למלחמה תביא אסון. ועוד כהנה וכהנה עד למינוי דיין במקומו לביטחון. והם החזירו את הגיבוריות לשילטון והביאו את הכיפור. והכניסו את בגין לממשלת אשכול שיהיה רא"מ וילך אחרי גיבורו של "העם-רב" "עד אני לא יכול יותר".

להבין את הצרה הזאת על דרך ההכללה: חברה בחרדה. ציבור "עם רב" מאבד ביטחון, כל שצריך הוא מנהיג עם קצה קיצה של כריזמה ועזות מצח שירכוב על החרדות והפחדים וישדר לעם: אני ואתם הקורבנות. ויוליך את "העם-רב" אחריו עד למפולת. עם כְבָד חרדות – זרע גלות – בנים מתכחשים – נזורו אחור מהישראליות נטולת החרדות שצריך היום להגן עליה.







אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל