רש"י – גילויים והמצאות מדהימים בפירושיו

לפני כאלף שנה, רש"י גילה את השם 'הליקופטר' בפירושו, ככלי מרחף באוויר.

הקדמה

לפני למעלה מעשרים ושש שנים, נסעתי לצרפת בעקבות רש"י כדי למצוא את עירו ואת ביתו, שבו כתב את פירושיו הבהירים והמדהימים מאז ומעולם. נעזרתי ברבנות של פריז שהדריכה אותי ונסעתי ברכבת כשעתיים עד לעיר הקטנה "טרווא"{'שלושה'}, הגובלת בשווייץ והטובלת בים של כרמים, שמהם מפיקים את הזן המשובח ביותר לענבי השמפניה. נראה לי שעוד מתקופת רש"י הגדול, המקום היה מלא גפנים וכרמים, שאין לי ספק שגם היה לו מהם יין טוב - כשר.
 

פניתי למרכז רש"י בעיר, שבו עשרות תלמידים דתיים ואיתם גם סטודנטים – חוקרים את רש"י ואת חייו ובעיקר את שפתו העשירה בפירושו; הכוונה לשפה הצרפתית, שרש"י משתמש בה תדיר. על ביתו, נאמר לי שנשרף עוד לפני מאות בשנים במסע הצלב השני. במקום מצאתי שלט על שמו, מצויין בו: 'כאן היה ביתו של הפרשן רש"י', וכן שלט נוסף ברחוב בו היה הבית על שמו: 'רחוב סלומון רש"י' (Rue Salomon Rashi). הבטתי באהבה על השלטים, נגעתי בקירות, צילמתי את המקום וחזרתי למרכז רש"י בעיר, כדי לדון על הגאון ופירושיו, שבו מרביצים את תורתו בדקדקנות ומפיקים ממנה הרבה יותר ממה שנראה על- פניו. הרב סאמון, שמנהל את המרכז, סיפר לי שמשרד החינוך של ממשלת צרפת לוקח חלק במחקרים שנערכים בפירושיו של רש"י, בעיקר כדי ללמוד על המקור שלו לשפה הצרפתית המאוד עתיקה, שרש"י מרבה להשתמש בה, שרובה ככולה, אינה מופיעה בשום מילון עתיק או חדיש או ספר.
אני מודה שעוד מילדותי במרוקו, נשאבתי בקסמו של הפירוש היפה והבהיר של רש"י, ומאז, איני חדל מלעיין בו, לחקור אותו, לתהות על עומקו ולחפש מקורות: מאין שאב הגאון הגדול את הדברים שהוא מוסיף, ממציא, מגלה ומביא בגוף פירושיו השונים. בהמשך, הקורא יופתע מהגילויים. זה אינו אומר שאין פרשני מקרא כמוהו, כמו למשל רד"ק (ר' דויד קמחי), שפירושו בהיר כמו זה של רש"י, או רלב"ג 'מפרובנס' (ר' לוי בן - גרשון), שגם פירושו עשיר ומעמיק לא פחות מזה של רש"י. יש לרלב"ג גם פירוש פילוסופי על ניסים ועל הרבה נושאים מקראיים, כרב-פילוסוף. אלא שלרש"י יש יתרון עליהם, בשפות הנוספות, הצרפתית והגרמנית (אידיש), שהוא מוסיף לרוב פירושיו: מלים שונות, לצד הפירוש המקראי. כשהוא לא מפרש מושג או מילה, או לא מבין את כוונת הכתוב, הוא אומר בפשטות: איני יודע.
 

'הליקופטר', אלף שנה לפני המצאתו

כאלף שנה לפני שהיה בכלל כלי- טיס בעולם, או אפילו כלי ממונע או אפילו מנוע מכל סוג שהוא, המציא רש"י את השם 'הליקופטר' לכלי מרחף באוויר, וזה מכוון רק לכלי טיס, שראה בעיני רוחו, יופיע יום אחד בשמים ויקראו לו בשם זה. כך אכן היה כפי שכתוב:"ורוח אלוהים מרחפת על-פני המים" (1). ובפירושו של רש"י, הוא מסביר את הנושא כך: "כסא הכבוד עומד באוויר ומרחף על פני המים [...] כיונה המרחפת על הקן, הקובטיר בלע"ז". המילה 'הקובטיר' פירושה אינו אחר מאשר 'הליקופטר' שרש"י מדמה אותו לכסא הכבוד, עליו ישב הבורא וריחף באוויר על פני- המים של התוהו ובוהו, בטרם בריאת העולם ונבראותיו. שתי אותיות במילה 'הקובטיר' דורשות הסבר: למילה 'הליקופטר' יש אות ל' שאין במילה של רש"י וזה אינו אומר שזה לא השם המקורי דווקא. האות ב' הוחלפה באות פ', מהסיבה, שזו מילה שלקוחה מהשפה הערבית, שאין בה אות פ', כמו הרבה מלים בתרגום אונקלוס ומדרשים, שבהם מלים בערבית. רש"י התכוון למטוס שמרחף באוויר, עולה ויורד אנכית, מסתובב ועומד ...ורק הליקופטר עושה זאת. **

פירושו של רש"י דומה לים סוער, מלא, עשיר אך גם מורכב. אין כוונה להביא במאמר זה דברים פשוטים ורגילים וברורים, שכל אחד מכיר וכל ילד יודע. הכוונה כאן היא על דברים מדהימים שרש"י השתמש בהם בפירושיו והמילה 'הליקופטר' היא רק התחלה. הדברים נסתרים ומסובכים, שרש"י כתב בפירושו, ושאין עליהם שום מקור ושאינם מופיעים כלל בתנ"ך, כפי שיוסבר בהמשך על כל דבר ועניין.
 

אבימלך תוקף קשות את השם

בפרשת "וירא", כאשר אבימלך, מלך גרר לקח את שרה, אשת אברהם, איים עליו אלוהים בחלום: "ויבוא אלוהים בחלום הלילה ויאומר לו, הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל" (2). ידוע שאבימלך לא התקרב לשרה כל הלילה וענה לאלוהים בדברים אלה: "הגוי גם צדיק תהרוג?" שפירושו הוא, שאבימלך טוען כלפי אלוהים, שגם צדיק, אלוהים הורג אותו רק בגלל שהוא גוי?. אבימלך הגן על עצמו בחירוף נפש וטען להגנתו: "הלוא הוא אמר לי אחותי היא והיא-גם-היא אמרה אחי הוא..!"וזה אומר: היכן האשמה כאן, שאני צריך למות בגללה?, שהוא פירושו של דברו של אבימלך להגנתו. עד כאן הכתוב במקרא על הפרשה הזאת. אבל רש"י מביא דברים שאינם מופיעים לא במקרא ולא בשום מקור אחר, שנאמרו על- ידי אבימלך לאלוהים, אבל הם מופיעים כאמור רק בפירושו של רש"י: "הגוי גם צדיק תהרוג?" רש"י מוסיף על מקרא זה את פירושו מפי אבימלך: "אף אם הוא צדיק תהרגנו? שמא דרכך לאבד האומות חינם. כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה, אף אני אומר שהרגתם על לא דבר, כמו שאתה אומר להורגני' (3). נשאלת השאלה הקשה, מאין רש"י לקח או הביא דברים אלה, קשים ואיומים מפי אבימלך כלפי בורא עולם. לא מצאתי מקור על-כך שאלוהים הורג אומות ואנשים חינם, שלא חטאו כלום! אלוהים הורג אנשים ואומות סתם כך? על לא עוול בכפם? בלי דין ובלי דיין? ואם אבימלך אמר דברים אלה, למה הם אינם מופיעים במקרא גופו? ייתכן שחלק מזה מופיע במדרשים: 'רבה' או 'תנחומא', אבל זה אינו אומר שדברי רש"י [מפי אבימלך], אינם מדהימים, כפי שהם מופיעים בפירושו זה. פרשן ברוח קודש.
 

רש"י קובע את מעמדו של הקב"ה בעולם

רש"י בכמה קטעים של פירושיו הרבים, קובע את מעמדו ואף את משקלו של הקב"ה בעולם כולו: בפרשת "חיי שרה" יש פסוק משמעותי ביותר שאמר אברהם לאליעזר לפני ששלח אותו לחפש אשה לבנו יצחק: "ה' אלוהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי" (4). ורש"י אומר על 'אלוהי השמים', שהקב"ה בעת ההיא, עדיין לא מוכר ולא ידוע על העמים על-פני הארץ, ובלשונו של רש"י: "אלוהי השמים ולא אלוהי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ". ואם אוסיף את הפירוש שלי על הפירוש של רש"י, הרי שלעניות דעתי, רש"י קובע את מעמדו של הקב"ה בעולם בכלל: מלבד אברהם, בניו: יצחק וישמעאל, אשתו שרה לפני מותה, הגר, שהייתה לקטורה אחרי שרה, ואנשי בית אברהם ובראשם אליעזר דמשק, שגויירו ונימולו, איש לא היה מכיר את הקב"ה וקיומו, לא נודע.
 

בית מדרשו של שם, שהיה גם נביא

רבקה הרגישה 'פעילות' בבטנה, שהתאומים 'מתקוטטים' בתוכה והיא נלחצה והחליטה ללכת לברר: "ותלך לדרוש את ה'" (5). רש"י מפרש שרבקה הלכה לבית מדרשו של שם, שהוא בנו של נח ושהוא בן – דורו של יצחק, כפי שכתוב: עשרה דורות מנח עד אברהם וכאן צריך לראות שבני נח ואברהם היו באותה תקופה ועסקו בענייני הקב"ה: נח השאיר אחריו את שם, שהוא הוא שהולך בדרך אביו ולאו דווקא אחיו האחרים, ואברהם השאיר אחריו את יצחק שהולך בדרך הבורא כאביו, ולאחרים נתן מתנות ושילח אותם רחוק ממנו. "ויאומר ה' לה [לרבקה]", רש"י אומר על-כך, שהקב"ה דיבר עם שם ברוח הקודש ושם ענה לרבקה בשמו של הקב"ה, על-אף שהמקרא אומר בפירוש, שה' הוא שדיבר עם רבקה. רש"י אומר עוד, שלמעשה רבקה קיבלה תשובה: 'מה תהא בסופה': שני גויים = שני לאומים משני תאומים. (6).
 

דילוג על מה שלא ברור

רש"י אינו מהסס לדלג על דברים שאינו מבין אותם או שלא ראויים לפירושו, כמו הדוגמא הזו: "ואם אב אני איה כבודי, ואם אדונים אני, איה מוראי?" (7). רש"י בפירושו לפסוק זה, של טענות קשות כלפי בני-ישראל שאינם מכבדים אותו ואינם יראים ממנו, אינו אומר שום דבר מיוחד ואינו מחדש דבר. הוא משאיר את זה להבנתו של הקורא, שיבין את המקרא כפשוטו. לעתים הוא אומר: ' איני יודע '.
 

טענה קשה של רש"י כלפי הקב"ה

בספר 'דברים', בא רש"י בפירושו עם טענה קשה בשם משה כלפי הקב"ה, לפי הפסוק המקראי הבא: "ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום..." (8). רש"י אומר בפירושו דברים שנשמעים קשים ביותר, מפי משה כלפי הקב"ה: 'למדתי שקדמת לעולם, יכול היית לשלוח ברק אחד ולשרוף את המצריים, אלא שלחתני מן המדבר אל פרעה לאמור: שלח את עמי במתון'. כוונתו של רש"י, שמשה אמר לשם יתב', שהוא במכת ברק אחת יכל לשים קץ לשעבוד בני-ישראל במצרים, אבל ה' יתב' העדיף משא ומתן, התדיינות ומשיכת הזמן עד שהמצרים יקבלו 'על הראש' את כל המכות. מה שלא ברור, הוא כמו בקטעים הקודמים, שאין להם מקור במקרא או בפירושים אחרים מסביב: מאין בא כל זה? למעשה, רש"י מדבר בשם משה שעבר הרבה תלאות, שייתכן שבתוכו, חשב על-כך, למה ה' יתב' לא יגמור עם המצרים במכה אחת וחסל?. טענה נוספת מופיעה לפני זאת מפי משה כביכול, שה' יתב' הציע בפעם נוספת את התורה לעשו ולישמעאל על-אף שהוא ידע יתב' מראש, שהם לא יקבלו אותה ושכבר הוצעה להם והם דחו אותה...ורק אחר-כך, התורה ניתנה לישראל. (9). התמיהות כמו השאלות במקרים אלה, נובעות ממעט בלבול או מבוכה על דברים שרק הוא יתב' מבין אותם לעומקם, כפי שכתוב במקרא: 'הנסתרות לה' אלוקינו, והניגלות לנו ולבנינו'. היינו, גם ענקים כמו משה ורש"י, לא יבינו דברים עמוקים שלא נועדו למין האנושי להבין אותם. הפסוק של 'נסתרות וניגלות' הוא מהתורה, אבל חז"ל הרחיבוהו במקום אחר בפסוקים אחרים:'במכוסה ממך אל תחקור ובנסתר ממך אל תדרוש'. וזה כל ההסבר לחידות.
 

הנעלמים מהעם הקדוש בקרב הגויים

בספר תהלים רש"י מביא אחד הפירושים המדהימים ביותר, לא פחות אם לא יותר מכל מה שהיה עד עכשיו, על הפסוק: "ה' יספור בכתוב עמים זה יולד- שם סלה"(10). על זה מפרש רש"י, שבעתיד לבוא או נכון יותר לומר, באחרית הימים, הקב"ה יתב' 'ישלוף' את היהודים: אנוסים, מומרים ואבודים שנבלעו בתוך הגויים בכל ארצות העמים שבהם היו וחיו, ורק הוא יתב' יחזיר אותם לחיק היהדות. אין איש מלבדו בעולם יכול לדעת מי והיכן כל אחד 'שקוע' בתוך הגויים, גם אם הוא יהיה בדרגת נביא. בלשון הפרשן הגדול רש"י, כך כתוב: "לעתיד כשיכתוב הקב"ה את האומות לדראון, ימנה את ישראל הנבלעים בתוכם ואת האנוסים ביניהם ויוציאם מתוכם... ויברור אותם לו" (11).

יש אלפים אם לא מאות אלפים, אנוסים ומומרים מכוח שלטון או דיכוי ויש גם מומרים מרצון, מפאת פיתוי, אהבה, אלימות או איומים, של יהודים שרק חלק קטן מהם יודעים שאבות, אבות, אבות אבותיהם היו יהודים. השאר, עם צאצאים של עשרות דורות, אינם מודעים ליהדותם הקדומה ולא לשום דבר אחר. הם גדלו בתור גויים בתוך העם או העמים שהיו בהם ובחלקם אפילו, הפכו לדתיים של אותו עם ומורים את תורתו וחוקי דתו. איש אינו יכול, אם צריך בכלל, להחזיר אותם לחיק היהדות, אינו יכול לדעת היכן הם ואיך עושים זאת. אבל אם זה כתוב ויש על-כך פירוש נרחב, שהמקרא והפירוש נכתבו ברוח קודש, הרי שזה יהיה, באחרית הימים.
 

על רש"י וחייו

רש"י נולד בעיר 'טרווא' בשנת 1040 למניינם, בצרפת, גדל בה, עשה את לימודיו בישיבות של גרמניה ואחר-כך, חזר לביתו בעירו שבצרפת, וכתב את פירושיו במשך עשרות בשנים, אותם הנחיל לעמו ישראל. הוא נפטר בשנת 1105 באותה עיר בה נולד וחי (13).
 

הערות

* שם מחבר המאמר הוא נהוראי שטרית, אקדמאי, בוגר ישיבה, סופר וחוקר ספרות ומקרא, מתל-אביב.
** האיש הראשון שהסב את תשומת- לבי לפני למעלה מחמישים שנה, לתופעה על פירושו של רש"י על המטוס 'הליקופטר', היה יצחק לחיאני, שבימים אלה הלך לעולמו בגיל מופלג: 90 שנה, ושאמו ואמי אחיות במרוקו. כילד, הוא ראה אותי ליד הבית מעיין בספר 'בראשית' והוא נטל אותו ממני, הצביע על המילה 'הקובטיר' ופסק: 'רק עכשיו, העולם המציא את המטוס שרש"י ידע עליו עוד לפני כאלף שנה'. באותם ימים של שנות ה-50, יצא המסוק לאוויר...[הליקופטר או בלשון רש"י 'הקובטיר']. יהיה זכרו של יצחק לחיאני, ברוך.
1. בראשית א', ב'
2. בראשית כ', טו'
3. שם, פירוש רש"י
4. בראשית כד', ז – ט'
5. בראשית כה', כב'
6. שם, פירוש רש"י
7. מלאכי א', ו'
8. דברים ב', כו' – כט'
9. שם, פירוש רש"י
10. תהלים, פרק פ"ז
11. שם, פירוש ש"י
12. "הארץ", תרבות וספרות, 18.8.13, "שלמה הלוי, הלוא הוא פבלו..."
13. אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, א. ת., כרך רביעי, הוצאת 'יבנה' בע"מ, תל-אביב

לבסוף, הערה על מישהו שהעיר לי בזלזול על רש"י ופירושו, אחרי שקרא את מאמרי על "זונות במקרא..." והתשובה על גאוניותו של הפרשן הגדול רבי שלמה בן – יצחק, רש"י, במאמר זה.
 
 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל