לֹא שְׁעָתִי הַיָּפָה
אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בָּהּ, בַּשָּׂפָה
וְרוֹאֶה כִּי חָוְרוּ פָּנֶיהָ,
עֲמִידָתָהּ הָפְכָה כְּפוּפָה
וְלַחְלוּחִית טְרִיָּה בְּעֵינֶיהָ.
מִתְקַשָּׁה בְּרִגְשׁוֹתֶיהָ לִשְׁלֹט
וְאוֹמֶרֶת בְּמִילוֹת תְּהִיָּה :
חָשַׁבְתִּי שֶׁדַּוְקָא בִּקְלָלוֹת
שְׂפָתִי הִיא שָׂפָה עֲנִיָּה.
אֲנִי מַקְשִׁיבָה, שׁוֹמַעַת שִׂיחִים
וְאוֹמֶרֶת, הֲרֵי זוֹ שָׂפָה שֶׁל זָרִים,
לֹא תָּרַמְתִּי כָּאֵלֶּה מִלִּים לָאַחִים
שְׂפָתִי מְתוּקָה וְלֹא שְׂפַת מְרוֹרִים.
שְׂפָתִי הִיא שָׂפָה לְכָל הַזְּמַנִּים
וְגַם לְיָמִים שֶׁל בְּחִירוֹת,
אֲנִי פְּסוּלָה לְשִׁמּוּשׁ לְלֹא סִינוּנִים
וּבְמִלִּים מְכַבְּדוֹת ,כֻּלִּי אוֹצָרוֹת.
רָצוּי וְצָרִיךְ לְהַבִּיעַ דֵּעוֹת
וְגַם לְשֵׁם כָּךְ נוֹעֲדָה הַשָּׂפָה,
לֹא נוֹעַדְתִּי לְהַבִּיעַ שְׂנָאוֹת
לְצַעֲרִי... זוֹ לֹא שְׁעָתִי הַיָּפָה.
הָבָה נָשׁוּב וְנִתֵּן חֲשִׂיפָה
לֹא לְשָׂפָה זִבּוּרִית,
נַבִּיעַ דֵּעוֹת בַּשָׂפָה הַיָּפָה
נָשׁוּב אֶל הַשָׂפָה הָעִבְרִית.