שביל הפרפר

התישא רוח הים את לחני הפרחים המופלאים המתנגנים במיתרי הנצח, שטבעם להרחיק את מצוקות היום הנוגה שחלף, ואצא דרך האור הלא-נודע לבקש את שביל הפרפר

השמש נמוגה אט בדומיה רווית עבים,
בחיקו הדועך של היום, הרחק בים,
בנתיבה אל איים הרוחצים בזיו-קיץ.

התישא רוח הים
את לחני הפרחים המופלאים
המתנגנים במיתרי הנצח,
שטבעם להרחיק את מצוקות
היום הנוגה שחלף,
ואצא דרך האור הלא נודע
לבקש את שביל הפרפר,
לעוף במקצב רנן מחול הפרחים
המדיפים בושם שמימי
ומתק הצוף מזור לכל יגון -
אל מעבר לזה,
אל שלוות בוקר חדש.

מי יפדה אותי מצללי
ממנין אבדותי, מגעגועי.
דומיה חדלת-מילים
טלולת בוקר שהכל בה
וכוח לה לטהר
את טומאת המילים הריקות.

אבק מילים מתות בנות תעלומה
נישאו באופל הלילה ברוח.
אוזני קלטה צלילים
כרחש גלים נשברים בחופי
כאיושת עלים ברוח,
כמשק כנפי עגורים, עפים
אל אגמי המים.

קול צעדי שב אלי
עיני פנו אל ההמון הסואן
כאגלי מים ביער של גשם
שם על מניפת זהרוריו
בקשתי להטביע את שאון
דומיתי.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל