שן ויי - מחול באופרה

מופע איכותי ביותר, אמנותי, מבוצע טוב מאוד אך לא לקהל הרחב בגלל האיטיות שבתנועה.

להקת המחול האמריקאית שן ויי הנה להקה שמייסדה והמנהל האמנותי שלה הינו הסיני-אמריקאי שן ויי. להקתו הנה להקה שהיצירות שהיא מעלה מתאפיינות בשפת התנועה המיוחדת והרב תחומית, כאשר אפשר לומר על הופעותיה שהן אינן מציגות מחול בלבד. השפה של הלהקה מופשטת ומושפעת מאוד מהפולקלור והאופרה הסיניים. הלהקה נוסדה בשנת 2000. שן ויי יצר גם את הכוריאוגרפיה לטכס פתיחת האולימפיאדה בביג'ין.

לפני כשלוש שנים הלהקה ביקרה בארץ, במסגרת פסטיבל ישראל וכעת היא מופיעה מחדש עם אותן שתי כוריאוגרפיות שהופיעה איתם אז.

בחלקו הראשון של הערב ראינו גירסה מיוחדת-מודרנית ביותר של המחול פולחן האביב מאת סטרוינסקי, ובחלקו השני של הערב את היצירה קיפולים 2000 או בשמה האנגלי כפי שמופיע בפרסומים "FOLDING2000". שתי הכוריאוגרפיות הנן של שן ויי, כאשר בנוסף לבימוי הוא גם עיצב את התפאורה
, התלבושות ואת האיפור.

כפי שכבר כתבתי, זאת להקה מאוד מיוחדת. הביצוע שלה נהדר. יש הרבה יופי, חן, קסם וגם מיסטיקה בהופעותיה, אך למרות כל זאת יכולים ליהנות ממנה, לדעתי ולפי דעת קהל מיקרי ששאלתי בתום ההופעה, רק חלק מהקהל שבא לראותה, כי שתי הכוריאוגרפיות הנן איטיות ביותר, מתוחכמות יותר מדי ובנוסף התנועות חוזרות מספר רב של פעמים.

בפולחן האביב, ויי החליט להשתמש לכוריאוגרפיה שלו במוסיקה של סטרוינסקי אשר מנוגנת בפסנתר בלבד. למרות הנגינה היפה של פזיל סיי שהושמעה מהקלטה, בחירה זו של ויי גרעה מאוד מהעוצמה החזקה שיש למוסיקה של סטרוינסקי. המוסיקה בפסנתר נתנה את הכיוון של הכוריאוגרפיה.

פולחן האביב בכוריאוגרפיה זו הפכה ליצירה שאי אפשר היה להכירה, אלא אם שמעת את המוסיקה. הכל היה שונה. הכל היה בלתי מובן, זר אך מענין, מיוחד ומבוצע בצורה מעולה. הכל נעשה בצורה מאוד אסתטית, בצורה אינדיבידואלית על ידי כל אחד מהמשתתפים גם כשהם היו חלק מקבוצה.

בתחילת המחול בהליכה איטית, נכנסים לבמה אחד-אחד כל הרקדנים ללא ליווי מוסיקלי כל שהוא. הם הולכים לאורך ולרוחב עד שנכנסת כל הלהקה. בהליכה איטית, הם משנים את מקומם על הבמה מעמדה אחת לשניה. בהמשך, עם תחילת המוסיקה, הם משנים שוב את מקומם בריצה. הם הולכים ורצים בקומה זקופה כששתי הידיים צמודות לרגליים. המבצעים קמים, יושבים, הולכים עד שנשמע קטע קצת רומנטי במוסיקה ואז בא ריקוד רומנטי והתנועות קצת משתנות. בעיניים סגורותו בעמידה ממושכת גופם רועד, הולכים אחורנית עם הגב אל הקהל, מבצעים תנועות והתנהגות של בובות. המבצעים מתרוצצים על הבמה, הולכים כיחידים, בשניים, בקבוצות כחלק מקבוצה או כקבוצה שלמה תוך כדי חזרה רבה על אותן תנועות.

התנועות של כל חלק מהגוף היו מדוייקות, מחושבות, מיוחדות ומנוגדות לתנועות האופייניות במערב. הכל היה מקורי ,לא מוכר עד כדי כך שהמחול נראה מנוכר. הביצוע, בכל אופן, היה מעולה.

לאחר ההפסקה ראינו את המחול השני-קיפולים. שתי הכוריאוגרפיות דומות מאוד באלמנט המרכזי שלהם-ההליכה. בשתיהן הרקדנים נכנסו אחד-אחד לבמה. בריקוד הראשון בהליכה והתרוצצות על הבמה, במחול השני בהליכה איטית מאוד מאוד תוך כדי ביצוע דואטים ותנועות שונות, כאשר האופייני למחול היה האיטיות המוגזמת. התנועות היו מאוד עדינות ואמנותיות. במערב רגילים לקצב אחר של תנועה. כאן הקצב האיטי היה כאילו וההליכה צריכה להיות איטית ומדודה כדי שההולך יוכל אולי לעשות מדיטציה תוך כדי ההליכה...

אין התפתחות רבה על הבמה. אם היית סוגר את העיניים ופותח אותן לכמה שניות כל שלושה רגעים, לא היית מפסיד דבר מהמתרחש על הבמה. הרקדנים היו לבושים בחצאית אדומה. הגוף כולו, כולל הפנים, היה מאופר בלבן עם כובע שהאריך את ראש הרקדן ועליו פסים לבנים. כמה זוגות לבושים בשחור עשו תנועות ותמונות מקסימות בשילוב גופם. התנועה האיטית יוצרת אשליה שהיא חלקה, מחליקה כאילו נע על גלגלים.

ליווה את המחול עיבוד של מוסיקה ממלחין אנגלי בשם ג'ון טאוונר ומזמורים טיבטיים בודהיסטיים. היא היתה מאוד ערבה לאוזן והיו בה פעמונים, שאגות, רעש של מכונה ועוד. המחול בוצע על רקע של מסך ענק שצוייר ביד ובו פיקטוגרפים סיניים, כריש ובקידמת הבמה אנך מתנועע ללא הפסק שירד מהתקרה ועד הרצפה. התאורה היתה טובה מאוד.

היה זה מופע איכותי מאוד, מבוצע ומעוצב בצורה מעולה, מאוד לא אופייני לידוע לנו מהמחול המערבי.

מופע איכותי ביותר אך לא לקהל הרחב.

 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל