לימים אמר לי אבי

לימים אמר לי אבי: עיפתי מאד, שבע מרורים, שבע ברכות, אין בי כוח עוד. אהבת חיי הלכה, ימי - נכאים, לילותי - עצבת, זיקנתי מופלגת......

לימים אמר לי אבי: עיפתי מאד,
שבע מרורים, שבע ברכות, אין בי כוח עוד.
אהבת חיי הלכה, ימי - נכאים, לילותי - עצבת,
זיקנתי מופלגת.
כשאלך את תחפשיני, ילדתי, ולא תמצאיני,
כי ארחיק לכת למקום שדעתי אינה תו פסת
והעין אליו לעולם לא תגיע.
קרוב לודאי בטבע אהיה: כרוח, ואולי
גל על פני המים, עולה עם הגאות
ויורד עם השפל.

באשמורת שלישית, בחודש אדר תשמ"ג,
בבוקר חורפי מושלג, לבן קר ומופלא,
ירד אל אבי כוכב השחר, נשא אותו על כפיים
במחלף הבוקר וליווהו אל-על בנתיב הכוכבים,
אין קרואים בו.

אבי, אם בטבע אמרת - תהיה בנופי תמיד.
כי עמוד השחר - אורך,
רחש העלים ורינת צפרירים לי מזמוריך,
ובושם פריחת-ההדר אל-אפי כבושם חייך,
לחש המים - ספ ורים אגדות אין-ספור.


הנה אניף שרביט הזכרונות
ואקרא לך לחיות עוד ועוד,
ולנדודיך המיגעים בחיק חלומי לך מעון,
בין שרעפי, חבוק בין הגיגי.

אבי, אבי, - האם ספרו לך הכרובים
מהו סוד זוהר הכוכבים
ולאן מרכבת השחר תוביל.....



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל