הלוחש למחשבים

פעילותו מעוררת השתאות. הוא אינו נח לרגע. רפי סופר (88 ) אוסף, משקם ומספק מחשבים למשפחות נזקקות שידם לא משגת לרכוש מחשב עבור ילדיהם. מיזם של איש אחד.

"התרגשנו ושמחנו מאד על יוזמתך והתגייסותך לתרומת 18 מחשבים מאובזרים, הובלתם והתקנתם בבתי 18 משפחות נזקקות". כך כתבו סילביה גלמן בקר ועדינה קוממי, מנהלות שירותי הרווחה בעיריית כפר סבא במכתב הוקרה שהועבר לסופר.
מכתבי תודה נוספים ורבים מתויקים באלבום מיוחד, ותעודות הערכה רבות מעטרות את קירות דירתו. "למר רפי סופר, תודה והוקרה על הסיוע לאורך השנים בנפש חפצה ובלב פתוח למען העיר והקהילה יישר כוח!" זה נוסח התעודה שנמסרה לסופר ע"י איתן גינזבורג, ראש עיריית רעננה במאי 2018.
הכול החל באקראי. סופר, תושב תל אביב היום, יצא לפנסיה מוקדמת והחל להתנדב ב"מוסד לביטוח לאומי" במקום מגוריו דאז פתח תקווה. מספר סופר: "זו הייתה תקופה שהמחשבים החלו להשתלב במשרדי הביטוח לאומי. לי היה ניסיון רב בנושא, וסייעתי לעובדים בלימוד השימוש בטכנולוגיה שאותה לא הכירו קודם לכן. בביקורים שערכתי במרכזי יום של קשישים במסגרת התנדבותי, מצאתי כי היה להם מחסור במחשבים". סופר החליט לנקוט פעולה: לפנות לחברות גדולות ולבקש מהן תרומה של מחשבים שיצאו מהשירות. למרות שלא הייתה היענות, הוא לא התייאש ובמשך חודשים רבים הוא העביר תזכורות בפקסים ובמכתבים, עד שלבסוף הגיעה הישועה מחברת הביטוח "מגדל". "זה היה בשנת 2000 .שאלו אותי לכמה מחשבים אני זקוק, ובדחילו ורחימו עניתי כי אשמח לחמישה מחשבים. כשהגעתי למחסן החברה הופתעתי לגלות כי נמצאים בו למעלה מ-100 מחשבים המיועדים לפינוי. סיכמתי עם חברת "מגדל" כי אפנה את כל המחשבים. פניתי לחבר במושב מגשימים שהיה ברשותו לול לא פעיל ואחסנתי את המחשבים אצלו".

משפחה ציונית

סופר נולד בעיר בצרה בעיראק. "סבא שלי היה רב. גדלתי על ברכיו. הוא לימד אותי קרוא וכתוב, ובגיל 3 שלטתי בקריאה ובכתיבה בעברית". משפחתו של סופר, שעסקה בצורפות, הייתה אמידה. "משפחתי הייתה ציונית והייתה לה כמיהה לבנות את ארץ ישראל. כשהייתי בן חמש התקבלה החלטה במשפחה שיש להגיע לארץ ולהתיישב בה. נשלחתי עם סבא שלי ועם שני אחים נוספים שלי למסע ארוך לארץ הקודש, רכובים על חמורים מלווים בשומרי ראש כשבאמתחתנו זהב". הסב קנה קרקעות בירושלים ובנה את בית המשפחה ברחוב המלך ג'ורג' 25. סופר נחשב לילד מחונן. "נשלחתי לגן ילדים, אך מיד הוקפצתי לכיתה א', וזמן קצר אחר-כך לכיתה ב'. בשנה לאחר מכן הוקפצתי לכיתה ד'. מאחר שהייתי נמוך משאר הילדים בכיתה, החליטו ל'הוריד' אותי לכיתה ג'" צוחק סופר. הוא מסיים את בית ספר התיכון בגיל 16 ומקבל תעודת בגרות מטעם המנדט ששלט אז בישראל.

ניסיון תעסוקתי

בגיל 17 מתגייס סופר לצבא ומשרת במשך שנתיים בחיל הקשר. טרם גיוסו הוא מועסק על ידי חבר של אביו שהיה לו מפעל לקירור. "הוא היה מהנדס ממוצא יקה. בעל מקצוע מעולה. דיבר רק גרמנית וממנו למדתי את השפה ואת מקצוע הקירור". לאחר שחרורו מהצבא חוזר סופר למפעל הקירור ובמקביל לומד בשלוחה של האוניברסיטה ומוציא תואר בכלכלה ומדעי המדינה. הוא נישא, ומתיישב בפתח תקווה. פותח עסק שמתמחה בתיקון מקררים. "באותה תקופה בוטל הממשל הצבאי במשולש. זיהיתי הזדמנות עסקית יוצאת מן הכלל היכולה לספק לי עבודה ותגמול כספי. סיפקתי לתושבים הערבים מקררים משומשים ששיפצתי. הייתי עמוס עבודה והרווחתי המון". לאחר זמן, למרות הכנסה הנאה, החליט סופר שדי לו להיות עובד כפיים, מכר את העסק והצטרף כשותף לבית חרושת חלווה ברמלה. "היינו שלושה שותפים. הכול התנהל על מי מנוחות עד אשר התגלה קרע בין השותפים, ולאחר 20 שנה בעסקי החלווה עזבתי והצטרפתי למפעל שהתמחה בדודי חימום". בשלב מסוים, בגיל 57 מחליט סופר כי די לו לעבוד. "החלטתי כי יש לי מספיק כסף ואני רוצה לעשות דברים למען הקהילה בהתנדבות".

משקם מחשבים

במקביל למסת המחשבים שקיבל סופר מחברת מגדל החלו לזרום אליו מחשבים נוספים מחברות נוספות כמו "יואל גבע", "מדיקס", "מדיסון" ועוד. הוא נאלץ לפנות את המחשבים ממקום אחסונם במושב מגשימים והם מועברים למקלט בבית בו מתגורר היום בתל אביב, באחת השכונות הוותיקות בעיר. "המקלט אינו תקני והוא משמש כמחסן לדיירי הבית", מספר סופר. למעשה רוב המרחב של המקלט תפוס על ידי המחשבים שמסופקים לסופר. "לדיירי הבית אין התנגדות לאחסון המחשבים במקלט. להיפך, הם חשים שהם שותפים לפרויקט ערכי שגורם אושר למשפחות שמקבלות את המחשבים עבור ילדיהם". סופר אינו מסתפק רק באיסוף המחשבים. הוא לוקח את העניין ברצינות הכי גדולה. "החלטתי שאני רוצה להבין את פעילותו של המחשב ולהכיר את הקרביים שלו". הוא יוצר קשר עם מעבדה לתיקון מחשבים ומבקש לשמש בה כשוליה. "עבדתי במשך שנה כמתנדב ללא שכר ולמדתי איך לטפל במחשבים, איך לתקנם ולהשמישם כשהם יוצאים מכלל פעולה". ואכן כל מחשב שסופר מוסר למשפחה נזקקת עובר בדיקה וטיפול יסודי והוא במצב תפעול מידי כולל תוכנות בסיסיות המסופקות עם המחשב.

אב שכול

משפחת סופר היא משפחה ענפה. לו ולאם ילדיו ממנה התגרש ברבות הימים היו 5 ילדים. "בן אחד התאבד בגיל 30 ואחר נפטר מסרטן בגיל 60 .נשארנו רק עם שלושה ילדים", מספר סופר כשלחלוחית בעיניו. "היו אלו רגעי משבר קשים שאיני מאחל לאף הורה". הוא סב ל-15 נכדים וסבא רבא ל-11 נינים. מיד לאחר התאבדות בנו, גיא לפני 14 שנים הקים סופר אתר שקרא לו "רק טוב" בו הוא מנסה להטמיע בדור הצעיר ערכים לעזרה לזולת ומעשים טובים בלבד. פעילותו התמקדה דרך משרד החינוך במסגרת התוכנית "מחויבות אישית ואזרחות פעילה". סופר מציין כי האתר לא הוקם להנציח את בנו גיא. מטרתו הייתה לעודד בני נוער להעלות לאתר סיפורים חיובים כנגד הכאוס בו נמצאים הצעירים החיים במציאות של אלימות וטרור. לדאבון לבו של סופר, האתר נסגר כעבור מספר שנים לאחר שפעל תקופה ארוכה מאוד, בהצלחה רבה. "אצל הצעירים החלה נטייה לעבור למחויבות אישית בתחומים 'מגניבים' יותר מאשר כתיבת סיפורים על מעשים טובים, ונאלצתי לסגור את האתר שמומן כולו מכספי".

ממשיכי דרך

שיחתי עם סופר נערכת בדירתו בתל אביב אותה הוא חולק עם העזר כנגדו מזה למעלה מעשור. "לרפי כבר קשה. ההתנדבות כרוכה במאמץ גופני של סחיבה הובלה ונסיעה למרחקים ארוכים. הוא כל כולו בתוך העניין. לא מעניין אותו אפילו צפייה בטלוויזיה. יושב בחדרו ועובד על המחשבים, מעלה ומוריד אותם למחסן. מוביל אותם לבתי המשפחות, והיום שלו הוא ארוך ואינו תואם אדם בגילו. תביט, הבית מלא במכתבי ותעודות הוקרה. נושא המחשבים הפך מכבר לחלק מהזהות שלו". אומרת בת שבע נוסבאום, בת זוגו לחיים של סופר, עיתונאית לשעבר, והיא עצמה מתנדבת ב"אוזן קשבת", ופעילה במועצה הציונית של רעננה.מיזם המחשבים שהקים סופר עלול לקרוס אם לא יימצא מתנדב שיהיה מוכן להיכנס לנעליו. הוא אינו מוכן שמפעלו, אותו הוא הקים במו ידיו, ירד לטמיון. עד היום סופקו לנזקקים מעל 1000 מחשבים. הוא מחפש מתנדב שימשיך את פרויקט הקודש הזה. "אני לא צעיר, וקשה לי. אני כבר לא מרים את המחשבים לקומה הרביעית ואני נעזר במתנדבים צעירים שמסייעים לי בסחיבת המחשבים. אני אעביר את כל הידע שלי למי שיהיה מוכן להמשיך במה שהיה מפעל חיי. כל מה שנדרש הוא מחסן ורצון טוב ולהאמין בחסד שמוענק לנזקקים".

ניתן ליצור קשר עם רפי סופר בעניין המשכיות הפרוייקט בדו"אל: sorafi@gmail.com או בטלפון: 050-5857352

צילומים: נח הורניק, יונה סלע
תודה לנח הורניק על סיוע בהכנת הכתבה


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל