מלחמת אזרחים כאן ועכשיו

ממשלת הצללים הכריזה מלחמה עלינו

בישראל עלולה לפרוץ מלחמת אזרחים. הגיע הזמן לדון בכך ברצינות.

מתקיימת מזה זמן רב, נכון לעכשיו, מלחמת אזרחים תרבותית.

יש ממשלת צללים בראשות הקרן לישראל חדשה. ממשלת צללים זו הוקמה לאחר ההפיכה המשפטית שביצע אהרון ברק, נגד הדמוקרטיה הישראלית.
מאז ועד עתה, נלחמת ממשלת הצללים נגד הממשלה הנבחרת של מדינת ישראל, ונגד רוב העם היהודי היושב בארץ ישראל.

המלחמה הזו, נעשית תוך כדי בריתות בין ממשלת הצללים, לבין ערביי ישראל וערבים פלסטינים, בצירוף צבא מסתננים, צבא שחורים, צבא תנועות הנוער והבוגרים של השמאל הקיצוני בראשות מרץ, ארגונים להט"ב ושאר ארגונים חתרניים במסווה של ארגוני זכויות אדם, ונבחרת של פקידים ופקידות בכירים במשרדי הממשלה, בצבא ובמשטרה, בפרקליטות ובאקדמיה. לממשלת הצללים יש את תאגיד השידור הציבורי, עיתונים ואתרי חדשות.

עדיין לא התפתחה מלחמת אזרחים לשלב של לחימה בעצימות גבוהה בין שני צבאות. מהומות השחורים בהנהגת הקרן לישראל חדשה הן שלב מתקדם בהתפתחות לקראת מלחמת אזרחים בעצימות גבוהה.

העם והממשלה הנבחרת חייבים להתעורר ולזהות את ניסיון ההפיכה השלטוני, המתרחש במדינת ישראל, ולסכל אותו, באמצעות חקיקה עוקפת בג"צ, טיהור שלטון הפקידים, ניקוי אורוות בתקשורת ובפרקליטות ובמערכת המשפט, והוצאת הקרן לישראל חדשה וארגוני המחתרת השמאלנית מחוץ לחוק. נדרשת יד תקיפה ונחושה וייתכן שנחוצה הכרזה על ממשלת חירום לאומית, עם סמכויות מיוחדות. חייבים למנוע מלחמת אזרחים אשר היא מתעצמת והולכת, וממשלת הצללים אינה בוחלת באמצעים וזוכה למימון זר בהיקפי ענק.

הוגה הדעות של מלחמת האזרחים אותה הכריזה ממשלת הצללים על העם היהודי והמדינה היהודית הינו הארכי-פושע המרושע פרופסור ישעיהו ליבוביץ. הוא המסית והמדיח ועל פי משנתו הוכרזה המלחמה:
"בהיסטוריה של עמים גדולים, גדולים לא בכמות אלא ברמתם, מלחמות אזרחים היו מהרגעים הגדולים והנשגבים ביותר בהיסטוריה שלהם. תשאלו כל ילד אמריקאי, מיהו האדם הגדול ביותר בהיסטוריה הפוליטית של ארה"ב – הוא יאמר לכם אברהם לינקולן, הנשיא של מלחמת האזרחים, לא של 'האחדות הלאומית'.
"כנגד כנופיות הבנדיטים השולטות כיום ברחובותינו, מדוע אין לנו כוח להעמיד פלוגות של אנשים אשר פשוט ישברו להם את העצמות? ואם תאמרו זו קריאה למלחמת אזרחים – אני אומר כן. ומי שנרתע מפני הדבר הזה, אל יתהדר בנוצות של מי שלוחם נגד סכנת הפשיזם במדינת ישראל".
"אני אינני מבין, ממש אינני מבין, מדוע מלחמה מותרת רק עם בני עמים שונים, ולא בין בני אדם בני אותו עם, אם קיים ביניהם אותו ניגוד תהומי שאחד רואה בערך מסוים דבר שלמענו יש להקריב את החיים או ליטול את החיים, ואז הוא מוכרח ללחום נגד אדם אחר ששולל את הדבר הזה, ורוצה באמת לגזול את אותו הדבר שלמענו הוא חושב שכדאי לחיות. מה זה משנה אם השני הזה הוא בן עם אחר או בן עמי? אלא אם כן אני אומר שהעם זהו הערך העליון מעבר לכל הערכים, וזו מהות התפיסה הפשיסטית".

כך קבע אותו המן הרשע היהודי הקטן, ושמו ישעיהו ליבוביץ, שם רשעים ירקב. ועל פי קביעתו, שירטט את קווי חזון ההפיכה אותה מבצעת ממשלת הצללים.

כבר היו מלחמות אזרחים בתוך עם ישראל !!
למדנו על כך, בפרשת השבוע היא פרשת פנחס.
זו היתה מלחמה נגד זנות ופריצות.
נשיא שבט שמעון ורוב שבטו קיימו יחסי מין עם לא יהודיות זונות.
הדיינים מבתי הדין של משה רבינו הרגו בחרבם קרוב ל- 170,000.
ועוד 24,000 שמתו במגפה.
סך הכל נהרגו במלחמת אזרחים: 200,000.
וזו לא הפעם הראשונה!

בחטא העגל, באותן נסיבות משה שרף את העגל וטחן אותו, פיזר את אפרו על פני המים והשקה את בני ישראל במים אלו. בנוסף הוא אסף אליו את בני לוי, אשר לא עבדו לעגל, והורה להם להרוג את כל אלו שעבדו לעגל. מספר ההרוגים היה - 3,000 איש.

יותר מאוחר, לאחר המדבר, בראשית תקופת השופטים, באותן נסיבות, פרצה מלחמת אזרחים, על מעשה האונס הקבוצתי של פילגש בגבעה.
העם, מזועזע קשות, נקהל כאיש אחד אל העיר מצפה, שם ביקשו מאנשי שבט בנימין להסגיר לידיהם את האנשים שעשו את המעשה כדי להענישם בעונש מוות. לאחר שאנשי בנימין סירבו, הם הכריזו מלחמה על שבט בנימין המוגדרים כגיבורי מלחמה, בהכריזם שמי שלא יעלה למלחמה יומת, וגם נשבעו, שלא לתת מבנותיהם לבנימין לנשים. המלחמה התנהלה בשלוש מערכות. בשתיים הראשונות הפסידו בני-ישראל למרות העדיפות המספרית הגדולה (400,000 לעומת 26,700 לוחמים), ולמרות עידוד של האורים ותומים ששאלו בהם האם לעלות למלחמה, ובכל אחד מהימים נהרגו עשרות אלפי לוחמים מישראל (22,000 ביום הראשון ו-18,000 ביום השני). רק במערכה האחרונה ניצחו ישראל את בני בנימין, על ידי הצבת מארב בדומה לתכסיס ששימש את יהושע במלחמת העי. בניצחון זה הכו כמעט את כל בני בנימין, ושרפו באש את עריהם. רק שש מאות איש מבני בנימין נותרו בחיים.
מטרת בני בנימין לא הייתה נגד הכנסת אורחים המתקיימת בעירם, כאנשי סדום, אלא היו מתאווים לחטוא במשכב זכר, ובדיעבד הסתפקו במשכב עם הפילגש.אלה היו "אנשי בני בליעל" (שופטים יט כב), שהיוו מיעוט בעיר, אך היו שרים ותקיפים.

מלחמת אזרחים נוספת היתה מלחמת אביה וירבעם. מלחמה שנערכה בין אביה בן רחבעם, מלך יהודה, לבין ירבעם בן נבט, מלך ישראל, בין השנים 911-908 לפנה"ס. למרות יתרונם המספרי, נחל צבא ישראל תבוסה אדירה. תבוסה זאת, שמתוארת בדברי הימים בתור נס, הייתה מוחצת והובילה למותם של 500,000 חיילים מצבא ישראל.

בהמשך, היתה מלחמת אזרחים בין פקח בן רמליהו מאפרים אשר יחד עם רצין מלך ארם היו בברית עם האדומים והפלישתים נגד אחז מלך יהודה בשנת 733. במלחמה זו הרג פקח בן רמליהו 120,000 מיהודה.

לבסוף, ראשיתו של המרד הגדול ברומאים הינו במהומות שפרצו בירושלים והביאו להריגתם של יהודים רבים. המורדים דרשו לסלק את הנציב הרומי, והכוהן הגדול, אלעזר בן חנניה מחוגי המתונים, החליט לבטל את הקרבת הקרבן לכבוד הקיסר בבית המקדש. צעד זה היה מעין הכרזה על עצמאותה המדינית של יהודה. החוגים המתונים בירושלים ניסו להרגיע את התסיסה אך לא הצליחו: הקיצוניים, ובהם כוהנים זוטרים והסיקריים בהנהגת מנחם הגלילי, השתלטו על העיר ואף קיבלו תגבורת: בעקבות נפילת הגליל והגולן בידי הרומאים באו לירושלים לוחמים פליטים מן הגליל, ובהם יוחנן מגוש חלב שהיה למנהיג הקנאים. בין קבוצות המורדים פרצו מאבקים פנימיים קשים: הקנאים הקיצוניים טבחו במתונים, ובתוך הקבוצות הקיצוניות ניטש מאבק על השליטה בעיר עד כדי מלחמת אזרחים בשנת 69 לספירה. המאבקים הפנימיים בין הקבוצות הנצות בירושלים החלישו את יכולת העמידה של המורדים והקלו על הרומאים את כיבוש העיר.

גם בישראל עלולה לפרוץ מלחמת אזרחים. הגיע הזמן לדון בכך ברצינות. אלו הם דבריו של פרופסור מנחם קליין, מהמחלקה למדעי המדינה, באוניברסיטת בר אילן.
המאבקים הפנימיים בין הקבוצות הניצות במדינת ישראל מחלישים את יכולת העמידה של העם והצבא והמדינה ועלולים להקל על הערבים הפלסטינים את כיבוש המדינה היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה, תחת שלטון ערבי.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל