גָּדוֹל וּמַפְחִיד

כָּךְ הָיָה וְזֶה אֲמִתִּי / שׁוּם מִלָּה לֹא בָּדִיתִי.

גָּדוֹל וּמַפְחִיד

כָּךְ הָיָה וְזֶה אֲמִתִּי
שׁוּם מִלָּה לֹא בָּדִיתִי.

בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם שַׁבָּת חָרְפִּי
אֲנִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת הוֹלֵךְ בְּגַפִּי,
הַשָּׁעָה הִיא בְּעֵרֶךְ שְׁמוֹנֶה
הָרְחוֹב שׁוֹמֵם, אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.
הָרְחוֹב מְשֻׁפָּע בַּעֲלִיָּה
וְכָל צַעַד, מְחַיֵּב אַחֲרָיו הַרְפָּיָה,
הַהֲלִיכָה בְּשִׁפּוּעַ עוֹלֶה, לִי הִיא קָשָׁה
וְכָל צַעַד וְצַעַד מוֹסִיף לַחֻלְשָׁה,
אֲנִי צוֹעֵד לְאַט וְנִשְׁעַן עַל מַעֲקֶה
מִתְקַדֵּם לְאַט וּמְעַט מְחַכֶּה.

וְהִנֵּה אֲנִי, עִם עֵינַי הַלֹּא חַדּוֹת
מַבְחִין בְּכֶלֶב רַב מִדּוֹת,
יוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת שֶׁלִּימִינִי
וּמַבָּטוֹ חוֹדֵר לְתוֹךְ עֵינִי,
וְהוּא כְּכַדּוּר מְלֹהָט
צוֹעֵד לְעֶבְרִי בִּנְחִישׁוּת וּלְאַט,
הוּא מִתְקָרֵב אֵלַי וְהוּא גָּדוֹל וּמַפְחִיד
וּמוּלוֹ בָּרְחוֹב אֲנִי הַיָּחִיד,
הוּא יוֹרֵד שָׁלָב וְעוֹד שָׁלָב
וְאֵין עִמּוֹ אִישׁ, הוּא לְלֹא בְּעָלָיו,
נְשִׁימָתִי נֶעֶתְקָה
וּמִשִּׁתּוּק, גַּם לֹא הִשְׁמַעְתִּי קוֹל צְעָקָה,
לֹא הָיָה בְּיָדִי שׁוּם כּוֹחַ מֵגֵן
וַאֲנִי חַלַּשְׁלוּשׁ, צָנוּם וְאֵין זֶה הוֹגֵן.

הַכֶּלֶב קָרַב עַד אֵלַי
וַאֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לוֹ, אוּלַי
תִּתְחַשֵּׁב בִּי, אֲנִי זָקֵן וְגִמְלַאי,

וּבְעוֹד אֲנִי לְמִלְחָמָה אֲבוּדָה מִתְכּוֹנֵן
הוּא נֶעֱמַד לְצִדִּי וּבִי מִתְבּוֹנֵן,
וַאֲנִי מַבְחִין בְּעֵינָיו... רֹךְ
לֹא כְּמִי שֶׁאֶת נִשְׁקוֹ עוֹמֵד לִדְרֹךְ,
הוּא נֶעֱמַד לְצִדִּי הַשְּׂמָאלִי
כְּאֶחָד הָרוֹצֶה לִתְמֹךְ בָּרַגְלִי,
הוּא נָהַג בִּי כִּמְלַוֶּה אִישִׁי
כָּאֶחָד הָרוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת רֹאשִׁי.

אֲנִי פּוֹסֵעַ צַעַד וְעוֹד צַעַד
וְהוּא לְצִדִּי כְּמוֹשִׁיט לִי סַעַד,
הוּא מַמָּשׁ שָׁמַר אֶת צְעָדַי
מַחֲזֶה הָזוּי, אֲבָל הָיָה זֶה וַדַּאי.

לֹא הָיְתָה לִי אֶפְשָׁרוּת יְשִׁיבָה
אֲפִלּוּ הַמִּדְרָכָה הָיְתָה רְטֻבָּה,
פָּסַעְתִּי שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת וְנִשְׁעַנְתִּי עַל מַעֲקֶה
וְהַכֶּלֶב מִשְּׂמֹאלִי, בַּקֶּצֶב שֶׁלִּי, הוֹלֵךְ וּמְחַכֶּה.

לִקְרַאת סוֹף הָעֲלִיָּה וּבְעִכּוּל הַדֶּרֶךְ
הִגַּעְנוּ לְתַחֲנָה וּבָהּ סַפְסָל יְקַר עֵרֶךְ,
וּכְשֶׁהִבְחִין בִּי הַכֶּלֶב שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בְּבִטְחָה
וְהֵבִין, שֶׁאֵינִי זָקוּק יוֹתֵר לַתְּמִיכָה,
הִסְתּוֹבֵב לוֹ הַכֶּלֶב וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ
לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהוֹדוֹת וְלֹא לְנַשְּׁקוֹ.

הִסְתַּלֵּק לוֹ הַכֶּלֶב דּוּמָם
וְהוּא לִמְּדַנִי, פֶּרֶק נוֹסַף בְּ"אַהֲבַת חִנָּם".

הַכֶּלֶב הַזֶּה רִגְּשַׁנִי עַד בֶּכִי
וְסִפּוּרוֹ מֵחָדָשׁ, מַרְטִיב לִי הַלֶּחִי .





אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל