ככל שרחקת

ככל שרחקת וככל שחלפו הימים, היית קרוב אלי באין ספור נימים

ככל שרחקת
וככל שחלפו הימים
היית קרוב אלי באין ספור נימים
המרחק העצים ימים ולילות
וכשחלפו גם השנים
הספק הלך ועלה.
הדרכים שבהן צעדתי אליך השתרכו
כעורקים עייפים.
אם יחסמו
האם ימשיך לבי לפעום.

לו היה לי נהר
עצים לרפסודה וקיץ אחד אחרון
הייתי נוטשת עתה ומפליגה
עם הרוח המנגנת לחן שטרם נכתב,
עם השחר המדליק לפיד של אור,
עם הערב .המבעיר שמים באדום
אל נכון, אדום יותר מדמי....

ככל שרחקת
אני שם לצדך...


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל