טִפָּה מֵעַגְנוֹן
1887 - 1970
אֲנִי שׁוֹזֵר וְתוֹפֵר
אֶת "אַגָּדַת הַסּוֹפֵר",
שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמוֹ מְצַ'צְ'קֶס לְעַגְנוֹן
לְאַחַר כְּתִיבַת "עֲגוּנוֹת", סִפּוּרוֹ הָרִאשׁוֹן,
וְשֶׁעַד "תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם"
עָסַק בְּלִכְתֹּב וְלִרְשֹׁם,
רוֹמָנִים, נוֹבֶלוֹת וְסִפּוּרִים
לֹא רַק "בֵּין שְׁתֵּי עָרִים",
וְלֹא רַק "בְּתוֹךְ עִירִי"
אֶלָּא לָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בִּכְתָבָיו הוּא הִמְרִיא.
הוּא זָכָה לְהַכָּרַת הָאֱנוֹשׁוּת
אֲפִלּוּ עִם "סִפּוּר פָּשׁוּט",
וְלִ"תְּהִלָּה"
גַּם בְּ"הַכְנָסַת כַּלָּה",
עִם "אֵלּוּ וְאֵלּוּ" וְעוֹד כַּהֵנָּה
וְקֹבֶץ סִפּוּרִים "עַד הַנָּה".
סִגְנוֹנוֹ הַמְּיֻחָד הָיָה לוֹ לִרְכוּשׁ
וּלְכָל סֵפֶר וְסִפּוּר הָיָה "הַמַּלְבּוּשׁ",
וְכָךְ הִמְשִׁיךְ לִכְתֹּב בְּהַתְמָדָה
עַל גַּעְגּוּעִים לְ "אָחוֹת" שֶׁהָיְתָה לְבַדָּהּ,
עַל בַּת שֶׁמַּרְבָּה לְהִתְגַּעְגֵּעַ
אֶל אִמָּהּ שֶׁנִּפְטְרָה "בִּדְמִי יָמֶיהָ",
הוּא הֶאֱכִילָנוּ "פַּת שְׁלֵימָהּ"
וְטִיֵּל בְּ "לְפָנִים מִן הַחוֹמָה".
בְּהֶמְשֵׁךְ הָעִלְעוּל
נַגִּיעַ אֶל "עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל",
וּבַתִּרְגּוּם לְגֶרְמָנִית שֶׁל "אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן"
עַל פְּרַס נוֹבֶּל הָיָה כְּבָר רִנּוּן.
אָנוּ קוֹרְאָיו אוֹמְרִים לוֹ תּוֹדָה
הֲגַם כְּשֶׁהוּא "לְאַחַר הַסְּעוּדָה".
בְּמַעֲמַד הַפְּרָס, עָמַד עַגְנוֹן וְסִפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹ בְּקוֹל נִרְגָּשׁ :
"...וְרָאִיתִי אֶת עַצְמִי עוֹמֵד, עִם אַחַי הַלְּוִיִּים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ".
קִבַּלְנוּ רַק טִפָּה מֵעַגְנוֹן
מְלַאי מְגֻוָּן... מֻצָּע בַּמִּזְנוֹן.