הכמיהה האוניברסלית של האנושות אל האושר

אפשר לומר כי שאיפת כל בני אנוש עלי אדמות הוא להגיע אל האושר, לחיות תחושת האושר להיות מאושרים. אך נדמה ככל ששאיפה זו קיימת ומקיפה כמעט את כל בני התמותה, חייה ובועטת, היא רק מתרחקת וכמעט בלתי מושגת. רוב רובם של בני אנוש חיים בחוסר סיפוק, בתחושות תסכול והחמצה, ואף בעצבות יתרה.

אפשר לומר כי שאיפת כל בני אנוש עלי אדמות הוא להגיע אל האושר, לחיות תחושת האושר להיות מאושרים. אך נדמה ככל ששאיפה זו קיימת ומקיפה כמעט את כל בני התמותה, חייה ובועטת, היא רק מתרחקת וכמעט בלתי מושגת. רוב רובם של בני אנוש חיים בחוסר סיפוק, בתחושות תסכול והחמצה, ואף בעצבות יתרה. כולנו רוצים להיות מאושרים, אולם הרבה פעמים אנחנו טועים ומבלבלים בין אושר להצלחה. הצלחה היא להשיג את מה שאין לך, אושר הוא לשמוח במה שיש לך. נשאלת השאלה למה האנושות עצובה? למה העולם חי בעצב? ובחוסר סיפוק עד כדי התאבדויות.

אושר זה מהו?

• ויקיפדיה: אושר הוא הרגש החיובי האולטימטיבי, הקשור בשמחה, הנאה וסיפוק. ניתן לתאר אושר גם כמצב של היעדר סבל, דיכאון, שכול, חרדה וכאב. ( קרוב לאמת לא לגמרי מדויק )
• אושר אינו יותר כסף, בית חדש, קידום, אהבה, שמחה, התרגשות. הנאה חוויה חושית נעימה, התרוממות רוח.
• מקור המילה "אושר" בתנ"ך, והיא נובעת מהמילה אישור, ופירושה שהאדם חש שיש אישור לפעולותיו ומעשיו, והוא נטול ספקות.
• אריסטו מכנה את הטוב העליון של האדם בשם "אושר" האושר הוא משמעותם ומטרתם של החיים ושל הקיום האנושי."
• אושר זו תחושה מתמשכת של נעימות שביעות רצון שלווה וסיפוק שנמשכת למרות השינויים החיצוניים והפנימיים שחלים בחיינו.
• אושר זה קרב שיש לנצח בו ולא רגש שצריך לחכות לו"
• כשאנו מאושרים אנו תמיד טובים, אך כשאנו טובים אנו לא תמיד מאושרים." אוסקר ויילד
פרופסור יורם יובל פסיכיאטר ומומחה בתחום הנוירו ביולוגיה של אהבה ורגשות " יש דבר אחד, ורק אחד, שעליו מסכימים כל הוגי הדעות הגדולים, כל הפילוסופים וכל הדתות בעולם: הדרך אל האושר לא עוברת דרך התמכרות להנאות. מי שינסה למקסם עד הקצה את ההנאות שלו בחיים, לא יהיה מאושר אף פעם. כשהבנתי שהנאה ואושר הם שני דברים שונים, זה עשה אותי מאושר".
אושר ועצבות אינם עושים אפליות, הם מפוזרים באופן אחיד בכל חתכי החברה, הגיל, הדל, המורם, הרש, והעשיר.

מדוע האושר אינו מושג?

העולם המודרני מסוחרר ברודפו אחר האושר ואינו משיגו. וזאת כי תולה הוא את אושרו במשהו שמחוצה לו. פעם בעושר, ופעם בממון, פעם במעמד, ופעם בכבוד, פעם בשליטה, ופעם בחופש. וכאשר אלו מושגים חוזר הוא לנקודת ההתחלה לריקנות, לחיפוש, אחר עוד ריגוש אחר, ושוב חוזר לעצמו לבדידות עצב ודכאון. מה לא סופר על שלמה המלך על עושרו, חוכמתו, שלטונו, נכסיו, נשיו, ובכל זאת לא חווה אושר וראה בכל הבל הבלים. וכך הוא מעיד על עצמו:
א אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, לְכָה-נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה וּרְאֵה בְטוֹב; וְהִנֵּה גַם-הוּא, הָבֶל. ב לִשְׂחוֹק, אָמַרְתִּי מְהוֹלָל; וּלְשִׂמְחָה, מַה-זֹּה עֹשָׂה. ג תַּרְתִּי בְלִבִּי, לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת-בְּשָׂרִי; וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה, וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת--עַד אֲשֶׁר-אֶרְאֶה אֵי-זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם, מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם. ד הִגְדַּלְתִּי, מַעֲשָׂי: בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. ה עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי. ו עָשִׂיתִי לִי, בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם. ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב, וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת; עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם--שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. ט וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי, מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם; אַף חָכְמָתִי, עָמְדָה לִּי. י וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי, לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם: לֹא-מָנַעְתִּי אֶת-לִבִּי מִכָּל-שִׂמְחָה, כִּי-לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל-עֲמָלִי, וְזֶה-הָיָה חֶלְקִי, מִכָּל-עֲמָלִי. יא וּפָנִיתִי אֲנִי, בְּכָל-מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי, וּבֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
חז"ל אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ: היינו שאיפות האדם עולות תמיד על מה שהוא יכול להשיג בחייו. והוא כדברי הרב קוק שהנפש לא תמלא, והאדם לעולם משתוקק להשיג יותר ממה שיש בידו. אנו ממשכנים את ההווה כדי להבטיח את העתיד אך בסופו של דבר אנו מפסידים את ההווה. והעתיד הופך להווה, ושוב ממשכנים אותו לעתיד הקרוב יותר, וכך אובדים חיינו"
חז"ל: העבר איין. ההווה כהרף עיין. העתיד עדיין. דאגה מניין?
יותר כסף ותהילה מקצועית לא הופכים אותנו ליותר מאושרים, בעוד שיותר זמן איכות בו אנחנו מתענגים על הטוב שכבר יש לנו, עושה את זה.
תאווה: היא תשוקה עזה וכמיהה למושא ההשתוקקות. והיא לעולם לא מושגת. כי בהשגתה מתעוררת תיכף תשוקה עזה לעוד. בבחינת אוהב כסף לא ישבע כסף, או בבחינת משביעו מרעיבו. תאווה כמו התמכרות. אין ההתמכרות חדלה עם סיפוקה. ההיפך סיפוקה יוצר מחסור והשתוקקות גדולה יותר.
לכל אדם רצונות, תשוקות, חלומות, שאיפות, מטרות, יעדים, משלו ואין איש דומה לרעהו במושא שאיפותיו, יחד עם זאת ניתן לומר כי המכנה המשותף לכולם, לכל בר תמותה באשר הוא, ובכל אתר ואתר הוא השאיפה לאושר. ולמרות זאת, למרות שזו שאיפה אוניברסלית כלל עולמית, כטענת אריסטו כי האושר הוא המטרה העליונה, שאותה בני האדם מחפשים יותר מכל דבר אחר. בכל זאת רוב רובם של האנשים אינם מאושרים. העצבות, הדיכאון, והדכדוך שולט בעולם. למה יש עצבות בעולם? למה העולם ברובו לא מאושר ?
העצבות אינה נובעת מסבל או ממחסור שהוא. כמו שהשמחה אינה תוצאה של מילוי צרכים, חסרים, או הנאה. שמחה תתכן שתבוא בו זמנית עם סבל וצער. הכאב, הצער, מוליד התחדשות, יצירתיות, חבלי לדה מולידים חיים חדשים. והאושר אינו מנת חלקם של העשירים או החכמים. האושר אפשרי גם אצל העניים ופשוטי העם. יש שיש להם הכול ואינם מאושרים, ויש שעוברים ייסורים ופורעניות ומאושרים.
"היחידים שאינם חווים רגשות כאב הם או מתים או פסיכופטים". בחיים מלאים יש עצב, כעס, קנאה, פחד ואכזבה. אם אנחנו לא מרשים לעצמנו לחוות רגשות כאב, הם מתעצמים, מזדהמים ומציקים. כשאנחנו מניחים להם לזרום דרכנו, הם נחלשים ומתפוגגים.

סיפורו של ג'ים קלארק שמעולם לא פגש את האושר

ג'ים הוא יזם גאוני ומיליארדר בזכות עצמו. בשנת 1981, עזב את תפקידו היוקרתי כפרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, והקים את החברה הראשונה שלו סיליקון גרפיקס. חיי האקדמיה היו נחמדים, אבל הוא רצה משהו מעבר לזה. באותו שלב הוא אמר שהון של 10 מיליון דולר, יספק אותו.
סיליקון גרפיקס הפכה לחברה המובילה בתחום הגרפיקה הממוחשבת. ג'ים הגשים את חלום עשרת המיליונים שלו. אולם משום מה זה עדיין לא סיפק אותו.
בשנת 1994 הוא השקיע 5 מיליון דולר והקים את נטסקייפ – ממשק גישה לרשת העולמית שהייתה אז בראשית דרכה. בשלב זה אמר ג'ים, שהוא יהיה מאושר בהון של 100 מיליון דולר.
נטסקייפ הייתה הצלחה מסחררת. בתוך מספר חודשים החברה הונפקה עם שווי של 28$ למנייה, וסגרה את המסחר ביום הראשון לקיומה בערך של 75$ למנייה. כמעט שיא של כל הזמנים לרווח ביום הראשון. בשנת 1995 הפדיון הוכפל בכל רבעון. ג'ים קלארק רכב על גל הצלחה שרק מעטים זכו לה. אולם ג'ים רצה יותר.
ואז אמר: מיליארד דולר יעניקו לו את האושר המיוחל. בשנת 1998, ייסד את החברה הילתאון, שהפכה לחברת מיליארד הדולר.
בשנת 1999 נטסקייפ העלתה את ערך הנטו שלו לשני מיליארד! זה היה מרגש, אולם משום מה, ג'ים קלארק לא היה עדיין מרוצה לגמרי. הוא עזב את נסקייפ כדי לייסד את MyCFO. למה? רצה יותר. לטענתו "כשיהיה לי יותר מאשר ללארי אליסון, אז אהיה מרוצה". בשנת 2007 הופיע ברשימת המיליארדרים של הפורבס שם הוא דורג במקום ה-840 ברשימת עשירי העולם. לרוע מזלו, לארי אליסון דורג אז במקום ה-11, ומאז עלה למקום החמישי. וזה כמובן שלל ממנו להיות מאושר.
ואז מצא לעצמו שאיפה חדשה. בשנת 2006, הוא התגרש מאשתו השלישית תוך 15 שנים, והתחיל לצאת עם דוגמנית אוסטרלית צעירה ממנו ב-36 שנים. בשנת 2009 היא הפכה להיות רעייתו הרביעית. וכמובן שהוא מעולם לא פגש את האושר. כפי שאמר הרב נח וינברג, "אם אינך שמח במה שכבר יש לך, לעולם לא תשמח במה שתשיג!"

האם ניתן להשיג אושר? ואיך ניתן להשיגו?

האושר והשמחה לא בשמים הם הושט היד וגע בם. האושר איננו שייך לעשירים או למוצלחים, האושר אינו מולד, האושר נרכש. אין מי שלא יכול להשיג אושר.
הסופר האמריקאי המצליח סטיבן קובי ( Stephen Covey) קבע את העיקרון 10\90 שפירושו 10% מחיינו מורכבים ממה שקורה לנו. ו – 90% מהדרך בה אנחנו מגיבים. שזה בעצם הדרך בה אנו חושבים או מפרשים אירועים. האושר אינו תלוי במה שיש לנו, אלא בגישה שלנו לחיים.
אושר זה להיות חלק מהטבע, לחיות בהתאמה לטבע, להשיל את ההרגל לשפוט כל דבר כטוב או רע. לפי הבודהיזם אחד המקורות העיקריים לסבל שלנו הוא ההיאחזות, הרצון שהדברים יהיו אחרת מכפי שהם. הכאב הוא פיזי הסבל הוא מנטאלי.
החיים מכילים כאב בלתי נמנע, פיזי ומנטלי, קטן וגדול. אובדנים, מחלות, פקקים, תורים, אכזבות, תכניות שמשתבשות, ציפיות שלא מתממשות ועוד. כשאנחנו מקבלים את הכאב הבלתי נמנע הזה אנחנו יכולים לחוות שלווה. כשאנחנו נלחמים בו, נוצר סבל נוסף. סבל מיותר שאנחנו גורמים לעצמנו. ההיאחזות, ההתנגדות והמלחמה במציאות מגבירות את הסבל. הרפיה, שחרור וקבלת המציאות מפחיתה אותו.
הרכיב העיקרי לאושר הוא משמעות, לא הנאה! ומשמעות באה כשאנחנו מתאמצים למען מי שאנחנו אוהבים, עושים מעשים שאנו מאמינים בהם, ומקבלים את התודות של אלה שעזרנו להם. בשורה התחתונה הסיסמה "טוב להיות טוב" היא לא סתם סיסמא זו דרך חיים והיא הדרך אל האושר.
האושר אינו תוצאה, אלא תהליך מתמשך, יותר משהוא קשור לנסיבות החיים, הוא קשור לגישה של האדם לחיים ולאופן שבו הוא חווה את העולם במחשבה ובפעולה. אכן אין זה פשוט כלל ועיקר אך נדרש אימון מתמשך ועקבי ליצירת דפוסי חשיבה והתנהגות יום יומית. המסע לאושר מתחיל בשינוי דרכי חשיבה. שינוי השיח הפנימי, מדאגה, חרדה וחרטה ל - אהבה, הכרת הטוב תודה ואופטימיות.

אמצעים להעצמת האושר:

הכרת תודה, הכרת הטוב, פיתוח אופטימיות, הימנעות מחשיבה שלילית, תרומה לחברה, קהילתיות, ללמוד לסלוח, עיסוקים שיש בהם עניין והנאה, התבוננות ברגעי ההנאה שבחיים, עמידה ביעדים, תרגול אמונה דתית או רוחנית, טיפוח הגוף נפש בריאה בגוף בריא, תזונה נכונה ועוד . . וכל זה בשליטתנו אם נשכיל לשלוט במחשבותינו ובפועלינו. אושר אינו מטרה, אלא תוצר לוואי של חיים נכונים.

מחשבות ופתגמים תומכי אושר:

מחשבות של תקוה, אמונה, פרגון, תודה, הערכה, הרת הטוב אהבה, בטחון. . . להתמודד מול המציאות כפי שהיא, לא כפי שהיית רוצה שתהיה." ~ ג'ק וולש
"אושר אינו כאשר אנו מקבלים מה שאנחנו רוצים, אלא כשאנחנו מרוצים ממה שאנחנו מקבלים." ~ רובין שארמה
"להשתחרר מאחיזתם של דברים, להניח להם. זהו המפתח לאושר." ~ בודהה
"כשמשנים הצורה בה מסתכלים על דברים, הדברים שמסתכלים עליהם משתנים." ~ וויין דייר
"האושר אינו מקום אליו מגיעים, זהו מצב פנימי שיוצרים." ~ רובין שארמה
"אין זה בזכותך להיות מאושר מבלי ליצור את אושרך." ~ ג'ורג' ברנרד שו
"יסוד האושר הוא אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה." ~ הרב קוק
היקום הוא יצירת מופת של שפע בריאות רווחה עושר אין סופי כאשר נפתחים במחשבה לכל מה שהיקום מציע זה מגיע אלינו בריאות טובה עושר שפע ברכה ואושר.
הפסיכולוגים רוברט אמונס ומייקל מקאלו הראו במחקרם באופן חד וברור כי אנשים שמגלים הכרת הטוב על מה שיש להם, הם אנשים מאושרים יותר שמחים יותר ונדיבים יותר הכרת תודה והערכה של הטוב תורמות לאושר ולאיכות החיים שלנו.

מחשבות שודדות אושר והעקרונות להשגת שלווה:

דאגה, בקורת, תלונה, קנאה, אשמה, האשמה, ייאוש, פחד, חרדה, . . .
עקרונות לשלווה: תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם. האומץ לשנות את אשר ביכולתי, והתבונה להבחין בין השניים.
שווה להתבונן בתשובת הדלאי לאמה לעיתונאי שדרש ממנו להסביר את הצהרתו שהוא לא שונא את הקומוניסטים הסינים כדי לקבל המושג וההיגיון של הקבלה בשלווה. וזאת תשובתו של הדלאי לאמה לשאלת העיתונאי:
"הם השתלטו על טיבט, הרסו את מקדשינו, שרפו את ספרי הקודש שלנו, הרסו את קהילותינו, וגזלו את חרותנו, מדוע עלי לתת להם גם את שלוות הנפש שלי?" שווה שינון. שווה התבוננות. שווה למידה. ומוכר לנו הסיפור אגדה על שני הזאבים שבתוכנו
ערב אחד סיפר אחד מקשישי הכפר לנכדו על הקרב המתחולל בתוך אנשים והוא אמר:
"בני הקרב הוא בין שני זאבים החיים בתוכנו, אחד הוא האומללות , הפחד, הדאגה, החרדה, הכעס הקנאה העצב הרחמים העצמיים העלבון ורגשי הנחיתות, והשני הוא האושר, השמחה, האהבה, התקווה, השלווה, הנדיבות, האדיבות, האמת החמלה"
הנכד חשב לרגע ואז שאל איזה זאב מנצח?
השיב הקשיש בפשטות "זה שאתה מאכיל"

המסע אל האושר על פי משנת הרב קוק

שנואה היא העצבות, מפני שהיא נובעת ממקור היותר מושחת שבדעות וברגשות. עצבות פוגמת באור האין סופי לחדור ולהאיר את האדם. סוד האושר כערך עליון. מעלת האדם נקנית מתוכו ולא מחוצה לו. המחשבה שהאושר תלוי במה שהוא חוץ ליכולתו של האדם, ממה שהוא חוץ להווייתו, וחוץ לרצונו, מחשבת פיגול היא. הרב קוק אומר כל מי שמדמה שהאושר נמצא או נובע ממשהו שהוא מחוץ לאדם עצמו, להווייתו, וחוץ לרצונו, זו רק אשליה. האושר נמצא טבוע, טמוע, בתוך תוכו של האדם, ועל האדם להוציאו מכוח לפועל. האושר מובנה בתוך האדם עצמו בתוך תוכו ולא בשום גורם שהוא חיצוני לו.
"צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו". הנר לדעתי זו הפוטנציאל האישי הבלעדי לו ורק לו החבוי לגילוי עצמי להגשמה עצמית ולהתמזגות עם יופי הבריאה.
ומעט מתבונתי שלי, ומעניות דעתי. האושר מושג ברגע שהאדם מתבונן בעצמו כאבן קטנה מתמונת פסיפס יקרה מרהיבה והוא חלק ממנה, הוא לא התמונה כולה אך הוא משלים את התמונה כולה. או שהוא תו אחד המשתלב במנגינה שלמה ומושלמת. תו קטן אך בזכותו המגינה מושלמת. קרי כאשר האדם מתמזג בהרמוניה עם הבריאה, עם הטבע עם המציאות, ועם כל אשר מסביבו, ומקבל את הכול באהבה ובשמחה באמונה שלמה שזו המציאות הנכונה ואין בלתה כי אז הכול מסביבו מתנגן במלודיה נעימה וערבה.
פועל יוצא של הסתכלות זו הוא הכרת הטוב. ואכן מחקרים מוכיחים התאמה ישירה בין רמת הכרת הטוב לתחושת האושר. הכרת הטוב על דברי ערך שניתנים לנו בחינם. כל רגע בחיינו הוא רגע יקר של חיים. ועל כך יש להודות שוב ושוב.
אנשים מאושרים חיים יותר שנים, בריאים יותר, נשארים נשואים יותר שנים, מבצעים פחות פשעים, יצרניים יותר, יצירתיים יותר, מצליחים יותר מבחינה מקצועית וכלכלית, ועוזרים יותר לחברה ולאחרים. מי ייתן ונשכיל לחיות באושר. האושר והשמחה לא בשמים הם הושט היד וגע בם.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל