פרשת וזאת הברכה/ מאת: אהובה קליין

"ויהי בישורון מלך"

פרשת וזאת הברכה - "ויהי בישורון מלך"
מאת: אהובה קליין.
פרשה זו , האחרונה בחומש דברים - "וזאת הברכה" שונה מכל פרשיות התורה בכך- שהיא נאמרת בחג שמחת תורה ולא בשבת.
בפרשה כמה נושאים חשובים:
א] ברכתו של משה לעם ישראל טרם מותו.
ב] עלייתו של משה לפסגת הר נבו כדי לראות את ארץ ישראל שאליה לא יזכה להיכנס.
ג] מות משה והעברת המנהיגות לידי יהושע.
בסיום הפרשה ישנם דברי שבח בעלי משמעות רבה על משה.
הפרשה פותחת במילים:
"וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים -- אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ. וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ. אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ. תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" [דברים ל"ג, א-ו]
בחג זה- עולים כל המתפללים לתורה ,כולל הילדים, גם אלה שלא הגיעו לגיל מצוות- קוראים את הפרשה - במטרה לזכות כל אחד ואחד מתוך עם ישראל בברכות התורה - היות וחג שמחת תורה מסמל את ייחודו של עם ישראל כעם יחיד ומיוחד הנבחר על ידי הקב"ה- לקבל את התורה.
השאלות הן:
א] "תּוֹרָה צִוָּה- לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"- מה המשמעות?
ב] למה התכוון משה במילים: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"?
תשובות.
"תּוֹרָה צִוָּה- לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"
הגאון רבי יהושע ליב דיסקין מסביר: בדרך כלל , אצל אומות העולם נהוג שהשליטים מחוקקים חוקים שונים לפי ראות עיניהם וכאשר מתחלף השלטון ההנהגה החדשה מחוקקת חוקים חדשים, או משנה את החוקים הישנים.
אך בניגוד לכך, התורה הכוללת מצוות וחוקים- הם לא משתנים לעולם! אלא נשארים לאורך כל הדורות , ירושה נצחית באותה מתכונת של מתן תורה בסיני.
וחז"ל מציינים: ישנו הבדל בין המילה: "ירושה" למילה: "מורשה" בירושה - היורש רשאי לפעול באופן חופשי כרצונו ואין הוא חייב לדווח לאיש על ירושתו.
מנגד: "מורשה" מחייבת את היורש להיות מחובר אליה כל חייו ולהורישה לבניו אחריו.
בכל התורה ישנם רק שניים הקרויים: "מורשה" :
א] ארץ ישראל: "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה". [שמות ו,ח]
ב] תורת משה: כפי שכתוב כאן בפרשתנו: "תּוֹרָה צִוָּוה- לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"
הרמב"ם כותב בהלכות יסוד תורה , ראש פרק ט': "דבר ברור ומפורש בתורה- שהיא מצווה עומדת לכולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר:
"אֵת כָּל-הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת: לֹא-תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". [דברים י"ג, א]
ועוד נאמר: "הַנִּסְתָּרֹת--לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".
הא למדת, שכל דברי – תורה מצווין אנו לעשותם עד עולם"
רבינו בחיי אומר על המשפט: "תּוֹרָה צִוָּוה- לָנוּ, מֹשֶׁה":
א] על דרך הפשט: את המשפט הזה יגיד כל אחד מבני לוי לישראל. ויאמר קיבלנו מאת משה וזו ירושה לנו , לפי שאנחנו קהילת יעקב. והיא ירושה רק לזרע יעקב בלבד – שהרי אומות העולם סרבו לקבל את התורה.
והתורה היא אחד מארבע מתנות שנתנו לישראל בלבד.
יש קשר הדוק בין התורה לארץ ישראל- שאם אנו מקיימים את התורה אנו זוכים לרשת את ארץ ישראל ואם חלילה איננו מקיימים את התורה ומצוותיה אנו גולים ממנה ולא זוכים בה וזו הכוונה: "מורשה" מלשון- מוריש ומעשיר.
ב] על פי המדרש:
"תּוֹרָה צִוָּה- לָנוּ, מֹשֶׁה" מצוות כמניין תור"ה.
"מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"- הכוונה – לכל המתקהל עם יעקב והם גרי הצדק,
חז"ל דורשים: שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות.
כתר כהונה: היא ניתנה לזרעו של אהרון, כתר מלכות - לזרע דוד, וכתר תורה מונח בקרן זווית וכל מי שחפץ בה- יבוא וייטול אותה.
עוד דרשו רז"ל:
"מוֹרָשָׁה"- אל תקרא: "מוֹרָשָׁה"- אלא "מאורשה"
ג] על דרך הקבלה, היו צריכים לדרוש: כי זאת התורה מאורשה ליעקב- והיא נקראת: "רחל" אך בשעת הכעס מסתלקת השכינה מהאדם ואז מופיע רחל:
"כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ". [ירמיהו ל"א, י"ד]
אך בשעת רצון- רחל אשת יעקב.
"וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"
רבינו בחיי מביא שני פירושים:
א] "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"- כל אחד מבני לוי יאמר עוד: שהיה בישראל מלך והוא הקב"ה. ועצם העניין ששרתה השכינה בעם ישראל- לכך נאמר: " ישֻׁרוּן " מלשון- ראייה- על שם שראו בסיני את כבוד השכינה- עין בעין. ושם התאספו כולם ,כולל ראשי השבטים יחד עם שבטיהם לקבל את אלוקותו ומלכותו של ה'.
ב] על דרך המדרש: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"- המלך הוא משה לפי שמפיו שמעו בני ישראל את התורה המפורשת. והוא היה ממש כמלך כשהתאספו אליו ראשי השבטים,
ג] על דרך הקבלה: "ויְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ" , זו מידת המלכות הכלולה מכל המעלות - ועל כך דרשו במדרש רבה [עמוס ע'] "הבונה את מעלותיו בשמים ואגודתו על ארץ יסדה, למה הדבר דומה? לפלטין [לארמון] הבנוי על גבי ספינות, כל זמן שהספינות מחוברות לפלטין [לארמון] שעל גביהם עומד, כך הבונה בשמים מעלותיו, אימתי? כשישראל אגודה אחת, אבל כשאינן אגודה אחת, כביכול כסאו מבוסס למעלה"
במילים אחרות – כאשר עם ישראל הולך בדרך התורה ונעשה אגודה אחת- בונה את מעלותיו בשמים, הדבר דומה לספינות שהארמונות על גביהן מחוברים והשכינה מתחברת אליהם, לא כן בזמן מחלוקת.
רש"י מבאר: ה' ישגיח על עם ישראל לטובה, כאשר התאחדו לטובה באחווה ורעות, אז ה' הוא מלכם! אולם הדבר לא קורה בזמן מחלוקת בעם.
"אור החיים" מציין: מלכות ישראל תתקיים כשעם ישראל מתאספים ראשיהם יחד ואז נכונה להם הצלחה רבה, והמחלוקת והפירוד- תוצאתם הוא- הפירוד ואילו כלי המחזיק ברכה- הוא השלום ואיחוד הלבבות.
יש המפרשים: כי "ישורון" הוא כינוי מליצי לעם ישראל כפי שנאמר בדברי נבואת ישעיהו: "כֹּה-אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן, יַעְזְרֶךָּ: אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ" [ישעיהו מ"ד, ב]
כינוי זה נמצא בתנ"ך סך הכול- ארבע פעמים.
פעם אחת בשירת האזינו: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" ופעמיים בברכת משה לעם ישראל, טרם מותו
"וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם" [דברים ל"ג ה' ,כ"ד]
ופעם אחת ויחידה בספר הנביאים [ישעיהו מ"ד,ב]
"אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ".
"ישורון"- מלשון – ישר והכוונה : שעם ישראל הוא עם ישר.
על פי הספר: "הכתב והקבלה" [שכתב: רבי יעקב צבי מקלנבורג]
שלושה פירושים:
א] ישראל- נקרא בשם: "ישורון" שהוא לשון- ראייה והבטה על שם שזכו לראות את השכינה בהר סיני , עין בעין.
ב] הגר"א [הגאון רבי אליהו מווילנא] מבאר: ישראל נקראו בשם "ישורון"- על שם השירה ששרו לה' כשיצאו ממצרים. ובסוף השירה נאמר: "יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד". [שמות ט"ו, י"ח]
ג] לפי שהתורה נקראת: "ישר" ככתוב:
"וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים". [יהושע י', י"ג] והמצוות כולן נקראו: "ישרים" כפי שנאמר בדברי דוד המלך:
"פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם". [תהלים י"ט, ט]
לכן ראויים ישראל שומרי התורה ומצוותיה בשם :"ישורון".
לסיכום, לאור האמור לעיל התורה מעבירה לנו מסר נצחי לכל הדורות- היא משמשת ""מורשה" לעם ישראל- אין היא משתנה, או מוחלפת לעד, אינה פוסקת לאורך כל הימים וההוכחה: בשמחת תורה אנו מסיימים את פרשת: וזאת הברכה" במילים: "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" ומיד מתחילים לקרוא את תחילת חומש בראשית, "בראשית בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" : נוצרת המילה: "לב"- התורה היא לב האומה היהודית לדורותיה - ובלעדיה, חלילה, אין קיום! כאשר עם ישראל מתאחדים לאגודה אחת –בלב אחד אלוקים מולך ומשרה- שכינתו עליהם.
*
היצירה המצורפת למאמר:

ציורי תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c)


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל