מיטיבי לכת: טיול קלסי בכרמל

הצטרפתי לקבוצת הטיולים של דוביד (ת"אל מיל. דוד ) כץ, יוזם שביל גולני אך הפעם לטיול במסלול קלסי בכרמל: משויצריה הקטנה למורשות נחל אורן. מזג האוויר לא היה יכול להיות אידאלי יותר לטיולים.

טיילתי הפעם בכרמל עם הקבוצה של דוד (דוביד) כץ. ירדנו משויצריה הקטנה דרך מחצבת קדומים לירכתי נחל אורן. נופי הכרמל כרגיל
ירוקים ויפים וכבר אין זכר לשרפה הגדולה שהתרחשה ב 2010.

רקע גאולוגי
רכס הר כרמל הוא השלוחה הצפונית - מערבית של הרי שומרון , הנמשכת מהרי אם אלפתם אל מפרץ חיפה . זהו רכס הרים שגובהו
הממוצע 500 מ', צורתו צורת משולש שונה צלעות וגבולותיו מוגדרים היטב : במזרח - עמק יזרעאל , במערב - מישור חוף הכרמל ,
ובדרום - מזרח - אזור הגבעות הקרטוניות של רמות מנשה , שהוא חבל המעבר בין הר כרמל לצפון הרי שומרון . ההיסטוריה
הגיאולוגית של הכרמל של הכרמל מרתקת מאד וכוללת פעילות מגמטית ערה שבאה לידי ביטוי ב 4 מחזורים וולקניים החל מקרתיקון
התחתון ועד לטורון (109 עד 89 מיליון שנה לאחור) ועוד אירוע יחיד בסנון. אירועים אלה היו בעלי אופי התפרצותי או של זרימת קילוחי
לבה אל פני השטח. הרי הגעש היו תת-ימיים וזוהו בכרם מהר"ל, אזור נחל רקפת המוחרקה ובקעת אלון. קילוחי הלבה זוהו באזורי
שפיה, מוחרקה ומדרום לעופר. הכרמל הוא קמר נטוי ובעל ציר חריג בנופי הקמרים בארץ. לאורך מרבית אורכו, כיוון ציר הקמר הוא
מדרום מערב לצפון מזרח, בניגוד למרבית הקמרים לאורך שדרת ההר שכיוונם דרום מערב צפון מזרח. כיוון זה נוצר החל הסנון המוקדם
ולתוך הפאליאקן (89 – 55 מיליון שנה לאחור) עת נוצרו קימוטי "הקשת הסורית", עם סגירת ים תטיס והתנגשות לוח אפריקה בלוח
אירואסיה, התנגשות שבעטיה התרוממו גם הרי האלפים. אזורנו שהיה רחוק ממוקד ההתנגשות חווה מאמצי לחיצה משניים וכך נוצרו
הקמרים במרכז וצפון סיני, בנגב היכון והצפוני ושדרת ההר כולל הגליל שאחר כך עבר טשטוש מבני ניכר עקב ההעתקים הרבים שנוצרו
בו במיוקן התיכון והעליון ובפליוקן כתוצאה ממאמצי מתיחה טקטוניים שנבעו מהמאמץ הטקטוני הגדול של טרנספורם ים-המלח. גם קמר
הכרמל החל להיווצר בעת ההיא אך בהמשך, הוא עבר שבירה נרחבת וסיבוב של גושים מסיביים בו וכן הרמה אסימטרית כאשר המתלול
המזרחי שלו מעל עמק זבולון ועמק יזרעאל מורם גבוה בהרבה (כ 450 מטר מעל עמק זבולון) ביחס לחלק המערבי המשתפל אל הים
התיכון ומסתיים במקומות מסוימים במתלול שגובהו כ 130 מטר. הסיבה להרמה האסימטרית נעוצה בפעילות העתק (שבר) הכרמל בצידו
המזרחי של הכרמל. העתק זה הוא חלק ממערכת העתקים הנמשכת מאזור ואדי סירחאן בערב הסעודית דרך אזור ואדי פריע לכיוון
הגלבוע והכרמל , מערכת שכיוונה דרום מזרח-צפון מערב. היא החלה כאזור חולשה ראשוני בקרום כדור הארץ בעת היווצרות אגן
הלבנט בסוף הטריאס- תחילת היורא ( כ 220 מ"ש לאחור) כשלב מקדים לביקוע יבשת העל פנגיאה לשתי יבשות: לאורסיה וגונדוונה.
ביקוע זה שהיה שיאו של תהליך הרמה אזורי עקב עליית נקודה חמה כתמרת מעטפת יצר העתקים רבים בים תטיס וביבשה וכן אזורי
חולשה דוגמת האזור שהוזכר. אזור החולשה הפך להעתק פעיל של ממש ככל הנראה באוליגוקן עם התרוממות האזור ותחילת יצירת
העמקים הצפוניים. בהמשך, במיוקן, לאחר "האירוע האריתראי" שיצר ביקוע בין לוח אפריקה ללוח ערב נוצר ים סוף ובמיוקן התיכון
החלה התנועה בין שני הלוחות היא טרנספורם ים המלח. תנועה זו התרחבה בשלב מסוים וגרמה לשקיעת האזור מדרום סיני ועד לצפון
ישראל תוך הפעלת מאמצי מתיחה שהשפיעו על אזור הגליל ,העמקים ועל קמר הכרמל. העתק הכרמל הפך פעיל וכתוצאה מכך התרומם
המתלול המזרחי בצורה חריפה הרבה יותר מהצד המערבי. מאמצים טקטוניים אלה הותירו את רישומם במערכת השבירה של הכרמל
וכן בסיבוב הכרמל במיוחד בחלקו הדרומי. הכרמל כולו הפך לאזור מלא שברים, לאורכו ולרוחבו. מערכת זו, במיוחד השברים לאורכו של
הכרמל נקראת "מערכת השבירה של הכרמל". המסלע השולט בכרמל הוא קרבונטי בעיקרו, בעיקר דולמיט, גיר וקרטון וכן חוואר של
חבורת יהודה שהורבדו במהלך הקרטיקון והסנון. בקרטיקון התחתון הים היה רדוד (כ 60-80 מטר עומק) ומדף היבשת השתרע על פני
תחום רחב , הרבה מזרחה מעבר לכרמל של היום. בתנאים אלה הורבדו בעיקר דולומיט וגיר. בהמשך נוצרו אזורים עמוקים מעט יותר
והורבדו שכבות קרטון וחוואר. חלקים ניכרים מהשכבות הגיריות הן ביוקלסטיות שכוללות מאובני רודיסטים, נרינאות אוסטראות ורכיכות
אחרות.
תופעה נוספת ראויה לציון שגם הבחנו בה בהרחבה במסלולנו היא צנירי הכרמל. אלה הם השקעים דמויי האות C מעל חלק מהערוצים
כגון נחל כלח אותו חצינו ונחל אורן שבדפנות קירותיו הם מפוזרים. השם צניר בא מצנור ואכן צנירים מפותחים מזכירים צורה של חצי
צינור. עד שלהי המאה הקודמת סברו שהם נוצרו כתוצאה מגידוד חופי המסמן את מפלס הים בתקופות שונות. מחקר מודרני שנערך
יסודי ומקיף בתחילת שנות ה 2000 (ד"ר נורית שטובר זיסו) הראה שמקור הצנירים בכרמל אינו בגידוד הים אלא בפעולה משולבת של
בלייה כימית, ביוגנית ופיסית. הצנירים נוצרים אך ורק בסלעי גיר או דולומיט קשים. על מנת שיווצר צניר, חייבת להיות שכבת "בטן" של
הסלע בין שכבות גג ובסיס שהיא יותר מסיסה מהן - כלומר ניתנת להמסה על ידי מים בסיוע דו-תחמוצת הפחמן. כשקיימת שכבה כזו,
היא מתמוססת אט אט ובהתחלה נוצר סדק זעיר בשכבה זו אליו חודרים מים, מיקרואואגניזמים ולעיתים שורשי צמחים. אלה מרחיבים
את הסדק עד כי היא מתחילה להתקלף, תהליך הנקראה אקספוליאציה. בהמשך מתרחבת המסת השכבה האמצעית ונסיגתה לעומת
שכבות הגג והבסיס ונוצרת צורה מעוגלת כפי שהיא משתקפת בצנירים.

מסלול הטיול מצוין בצבע צהוב במפה שתמונתה נתונה כאן. המסלול טובל בירוק לאורך כל המסלול. התחלנו בשויצריה הקטנה סמוך
לאוניברסיטה. חברת הצומח הים-תיכוני שלטת כאן ללא עוררין ונראה כי הכרמל התאושש יפה מהשרפה הגדולה ב 2010. לאחר
שחצינו את נחל כלח ועלינו משויצריה הקטנה לאזור בית-אורן ירדנו לצורך תזכורת עברנו במסלול גם באנדרטת הנספים באסון. משם
ירדנו למסלול במקביל לנחל אורן, במרבית הדרך עובר על דופן הנחל ולבסוף יורד אל הערוץ המרופד בחלוקי נחל ובבולדרים גדולים
ומשופע במפלונים קטנים. הדרך העוברת מעל הנחל לא קשה מידי אך יש בה מקומות המחייבים זהירות. לסיום טיפסנו בעלייה חצי
אתגרית על הדופן השנייה של הנחל לכיוון נקודת הסיום.

הנה מספר תמונות מהטיול, כל התמונות נמצאות באלבום הטיול.



















טיול בכרמל תמיד משובב נפש.

אפשר לכתוב אלי: pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל