הישראליות - להכיל או להסתייג מהנהייה למסורתיות

עוזי ברעם פרסם (הארץ 22 באוקטובר) רשימה "הנערים אתם שתינו גזוז". בחג נסע לבקר חבר. האיש היה עוזר שלו. ישראלי חילוני ממשפחה שעלתה ממרוקו. עמד בראש צעירי העבודה בטבריה. היום בגיל 50. עוזי למד ממנו שחדל לנסוע בשבת. המסורת חָזְקָה עליו. המסקנה הפוליטית והתרבותית של ברעם היא שישראלים חופשיים צריכים להבין ולהכיל את הצורך של רבים אל המסורות.

עוזי ברעם פרסם (הארץ 22 באוקטובר) רשימה "הנערים אתם שתינו גזוז". בחג נסע לבקר חבר. האיש היה עוזר שלו. ישראלי חילוני ממש

הישראליות - להכיל או להסתייג מהנהייה למסורתיות
צבי י' כסה

עוזי ברעם פרסם (הארץ 22 באוקטובר) רשימה "הנערים אתם שתינו גזוז". בחג נסע לבקר חבר. האיש היה עוזר שלו. ישראלי חילוני ממשפחה שעלתה ממרוקו. עמד בראש צעירי העבודה בטבריה. היום בגיל 50. עוזי למד ממנו שחדל לנסוע בשבת. המסורת חָזְקָה עליו. המסקנה הפוליטית והתרבותית של ברעם היא שישראלים חופשיים צריכים להבין ולהכיל את הצורך של רבים אל המסורות.
ממשלת ימין-דתיים הגבירה נהייה למסורת. האם טוב או פחות מטוב הדבר לישראליות. אני מבקש להציע מפתח עפ"י מה ראוי שישראלי חופשי מדינתי יקבע את יחסו לתופעה. מהו סרגל המידות לבחון את הנהייה למסורת השבטים. אני מחפש את נקודת ההחלטה – "השיבולת" - להכלה או להסתייגות (ההיגוי שיבולת לזיהוי בני שבט אפרים) במונחים של ימנו ניר הלקמוס.
לפני 120 שנה התחוללה מלחמת תרבות של "היהדות הפתוחה" לחלץ עָם מוכה גלות אל הזהות הלאומית והמודרנה. זהות לאומית לא הולכת עם גלות וצידוק הדין. והמודרנה לא הולכת עם האורתודוקסיה ש"החדש אסור מן התורה". והתחיל המסע הציונות עד ליסוד היישוב העברי - המעטים שהקימו מדינה לעם ישראל. זו הייתה מחאה נגד האורתודוקסיה שכלאה אותנו 1800 שנה בגלות. לכו אל הדרשה של הזז "אני נגד ההיסטוריה היהודית".

לארץ באו רק ממדינות לא דמוקרטיות. מהדמוקרטיות לא באו עד היום. בני ישראל נושאי זהות לאומית ברחו - נחלצו להקים דמוקרטיה אנושית ליהודים ולנרמל את הקיום הלאומי במדינתם הריבונית. אשר על כן, ישראלי זהותו האישית והחברתית והמדינית היא לפני הכל הדמוקרטיה האנושית. וזהו הסרגל לשיפוט.
היישוב העברי יצק את הישראליות על תשתית של היסטוריה ותרבות עברית ועל מה שלא היה בה - ממלכתיות מדינתית. המדינה שקמה קראה לפזורי העם להתכנס אל מהפכת הישראליות המדינתית המודרנית. זהו הצופן של המסע לחלץ עם-עָבָר מיושן מגלות אל דמוקרטיה אנושית מודרנית וסולידרית.

ההרפתקה הציונית לפני ואחרי הכל היא חילוץ עָם-עָבָר מזהות דתית לבדית אל לאומית ואל המודרנה. הקריאה לנידחי תפוצות לעלות לישראל באה עם מסלולים לכל קהילת עולים – מזרח ומערב - למצוא את דרכה הייחודית מאורחותיה הגלותיים אל המודרנה המדינתית באפיוניה שלה. על כן הייתי בוחן את חברו של ברעם, כמה חומרי זהות של דמוקרטיה אנושית, מקוימים ונשמרים בתרבות ובאורחות המסורת שחָזְקָה עליו. ומכאן "אמור שיבולת": מגילת העצמאות או חוק הלאום. ישראל מדינתית או שיבטית.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל