מיטיבי לכת: בחזרה למסלול קלסי בגבול בין הנגב הצפוני לתיכון

ברבות השנים מזדמן לנו, לטייל פה ושם על מסלול שכבר הלכנו בו. אחד כזה השווה חזרה (לאחר שנים שלא היינו בו) הוא זה המכיל את נחל חגור ונחל שרף. מסלול מעגלי קלסי העובר בשני העתקים (שברים) בשוליים המערביים של רכס מחמל. 17 ק"מ של מסלול מהנה למדי.

במסלול הנחלים חגור-שרף טיילתי בפעם האחרונה לפני למעלה מ 10 שנים. היה בהחלט שווה לחזור ולטייל בו במזג אוויר שאין מתאים
ממנו. הנחלים חגור ושרף נשפכים לבקעה הרחבה שיוצר נחל צין ומשם אל הנחל עצמו. הם מצויים בשוליים המערביים של רכס מחמל
הרכס המזרחי ביותר מבין רכסי הנגב הצפוני. התמונה הראשונה מבין התמונות כאן המופיעה בהמשך מראה את פריסת קמרי הנגב
הצפוני כשאזור הטיול מסומן באדום. את מפת המסלול ניתן למצוא ללא קושי במפת סימון שבילים מדרום מערב למפעלי צין, המסלול
מעגלי מסומן ובו נחל חגור מופיע בסימון שבילים שחור ונחל שרף בסימון שבילים ירוק כשקטע קצר בסימון שבילים אדום מחבר ביניהם.
אל תחילת המסלול מגיעים מצומת רותם דרך כביש 206. נוסעים עד סמוך למפעל אורון וממנו ממשיכים בכביש שמאלה עד סמוך למפעלי
צין. עוקפים את אלה ממזרח ונוסעים על דרך עפר טובה לכל כלי רכב עד תחילת המסלול שהוא מעגלי ולכן חוסך פיצול רכבים. ראוי לציין
כי הנסיעה מצומת אורון ועד תחילת המסלול מוסיפה כ 35 דקות ללוח הזמנים של הטיול לכל כיוון.

רקע
התבוננות במפה גיאולוגית מראה שהסלעים הנחשפים באזור זה של בקעת צין הם מתקופת הקמפן בכלל והקמפן העליון בפרט דהיינו
(83.6 – 72.1 מיליון שנה לאחור). בתקופה זו נוצרו כאן סלעי תצורת מישאש (חבורת הר הצופים) כלומר בעיקר צור ופוספאטים.
בתוך ערוצי הנחלים חגור ושרף ניתן לראות את שכבות הגיר הקדומות יותר (חבורת יהודה) בהם קיימים גם חללי המסה קרסטיים
שיצרו גבים המתמלאים מים בתקופת החורף ומהווים מראות יפים למטיילים וכן סלעי קרטון וחוואר (תצורת מנוחה). הנחלים התחתרו
כאן בשני העתקים (שברים) שקרוב לוודאי נוצרו כחלק מההעתקים שהתהוו עקב המאמצים הטקטוניים מכיוון טרנספורם ים המלח
(השבר הסורי-אפריקאי בלשון העם). הם מתנקזים כאמור לנחל צין המהווה בסיס סחיפה נמוך לנחלים רבים באזור. אם הזכרתי
פוספאטים, אז ממש בדרך לתחילת המסלול חלפנו סמוך למפעלים המפיקים את המשאב החשוב והמתכלה הזה. פוספאטים, משמשים
לייצור דשנים לחקלאות וכן לחומרים משמרים והם הצורה היחידה כמעט בה ניתן להפיק זרחן לצרכי האדם. הם מופקים מסלעים ששקעו
באזורים מסוימים בעולם בעבר וישראל היא אחת המדינות שהתברכו במשאב טבע זה. הדשנים מכילים תחמוצת זרחן הנספגת בצמחים
ובבעלי החיים הניזונים מהם. זרחן הוא יסוד חיוני לכל צורות החיים. הוא גורם מפתח בתהליכים פיזיולוגיים וביוכימיים, והוא אחד מ 3
היסודות התזונתיים ההכרחיים לצד חנקן ואשלגן, שעל הצמח להפיקם מן הקרקע. בלעדיהם לא יוכלו צמחים לגדול על פני כדור הארץ
ולא יהיה מזון לבהמה ולאדם. בניגוד לחנקן ולאשלגן, המצויים בטבע בכמויות בלתי נדלות כמעט, חנקן באטמוספרה, אשלגן במי הים,
זמינות הזרחן מצומצמת לאין ערוך. סלעי הפוספט המצויים בבטן האדמה הם המקור היחיד כמעט בעולמנו לאספקת זרחן בכמויות
גדולות. אדם צורך בין 1 ל 3 גרם זרחן כל יום המגיע אליו דרך מזון מהצומח ומהחי האוכל את הצמחים שגדלו על קרקע מדושנת בתוצרי
פוספטים. מתברר כי עתודות הפוספאטים מוערכות כמספיקות לכל היותר ל 20 שנה ואז יצטרכו למצוא דרכים אחרות להפקת זרחן
לצמחים וחיות וכך גם לבני אדם. לא ניכנס כאן לאופן התהוותם שלסלעים אלה, אך נציין כי כמו גם סלעי הצור הרבים נוצרו בתוצאה
מאירוע יחסית נדיר בהיסטוריה הגיאולוגית (רק בעוד 3 זמנים אחרים נוצרו בעולם סלעים כאלה) שבו חברו יחד תנאים גיאולוגיים
ואוקינוגרפים ששררו באזורנו ואפשרו שקיעת סלעים אלה והצטברותם באזור מדף היבשת הרדוד הדרומי של ים תטיס, שהים התיכון
כיום מהווה שריד ממנו.
הנחלים חגור ושרף, כמו נחלים נוספים באזור מתנקזים לנחל צין שבאזור זה יוצר בקעה רחבה היא בקעת צין. נחל צין, הוא מן הגדולים
שבנחלי הר הנגב - השני בגודלו אחרי נחל פארן . אורכו כ - 120 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ - 1,550 קמ"ר ורבות אפשר לספר עליו
באזורים השונים בהם הוא עובר. כמה מילים באזור הרלוונטי לטיולנו: לרגלי מדרשת בן גוריון , יש בנחל צין תפנית בת 90 כמעט , לכיוון
מזרח . קטע זה של הנחל הוא הגבול הגיאוגרפי בין הר הנגב התיכון להר הנגב הצפוני . מכאן ואילך מתרחב עמק הנחל לבקעה רחבה
ביותר , בקעת צין ( א - תהאמה ) . בקעת צין מפרידה בין אגפו הדרומי - מזרחי של קמר חתירה מצפון , למצוק הגיר האיאוקני הלבן
הצונח מרמת עבדת אל עמק נחל צין , מדרום . מצוק זה , שמדרום לבקעת צין , נקרא צנים , וממנו יוצאים הנחלים העיקריים המנקזים
את רמת עבדת אל אפיק נחל צין : נחל דבשון , נחל זיק , נחל נחש צמא ונחל חוה . לאורך בקעת צין , בצמוד לאפיק נחל צין, נסללה דרך
רכב בתוואי הדרך הקדומה דרב א - סלטאן . היא מטפסת במעלה צין , מבקעת צין אל שדה בוקר . לאורך מעלה צין עובר קטע מצינור
הנפט אילת - אשקלון . במזרח הבקעה חוצה את נחל צין גשר מסילת הברזל אורון - הר - ההר . זהו הגדול שבגשרים בישראל . בהמשך
מגיע אל נחל צין ערוצו של נחל זרחן , המנקז את קער אורון אל נחל צין . אל נקודת מפגש זו בין שני הנחלים צונחת שלוחתו הדרומית -
מערבית של הר רכב , שהיא " חוטם"הקמר הדרומי - מערבי של רכס חצרה . מכאן ואילך פונה נחל צין כלפי צפון - מזרח , ועובר בתוך
קער בין קמר חצרה והר החלק מצפון - מערב ,וקמר מחמל מדרום - מזרח . רוחבו של האפיק כאן הוא כמה מאות מטרים ושיפועו מתון
למדי . לאורכו גדלים עצי אשל , דבר המעיד על מי תהום הקרובים לפני השטח . בדרכו לצפון - מזרח עובר אפיק נחל צין למרגלות פינתו
המערבית של הר צין. מכאן עוברת דרך עפר טובה בצמוד לאפיק נחל צין עד לדרך מעלה עקרבים . זהו גם אזור של מכרות פוספט
גדולים , שבתחומו נמצא שדה בלבוסים .בהמשך אוסף אליו נחל צין את ערוצו של נחל חתירה , והוא מנקז אפוא את המכתש הגדול.

על המסלול:
המסלול כולו כאמור מסומן ומתחיל בסימון שבילים שחור. אחרי כ 100 מטר מבחינים במפגש עם שביל מסומן ירוק: השחור ממשיך לנחל
חגור והירוק לנחל שרף. הלכנו לכיוון נחל חגור. 2 הק"מ הראשונים הם שביל רחב בדרך לנחל. אחר כך הולכים בנחל ועולים בצורה
מתונה מגובה של 172 מטר מעל פני הים ועד לכניסה לנחל שרף - 421 , כ 250 מטר. חלק מהעלייה המתונה היא מעל ערוץ הנחל
בשטח שהוא רמה מתונה. כשעולים מנחל חגור יש קטע של קצת יותר מקילומטר וחצי בשביל רחב מסומן אדום. לאחר מכן מתחיל נחל
חגור שהמראות בו מרתקים לכל המטיילים. לגיאולוגים שבינינו הם חוויה של ממש: שכבות מקומטות של צור מישאש המרמזים מתי החלו
קימוטי הקשת הסורית, בולדרים ענקיים של צור, חילופי חוואר, גיר וקרטון וגבי מים שנוצרו בגיר מומס, חלקם היו מלאים במים. גם שרידי
מאובנים לא חסרו ובמיוחד זיהינו מספר מאובני אמוניטים - יצור ימי שנכחד בסוף הקרטיקון העליון (לפני כ 65 מ"ש) , קרוב רחוק של
הדיונון שצורתו עגולה ומבנהו הורכב ממספק חדרים ביניהם מחיצות. בחדר האחרון התגורר היצור ושאר החדרים שימשו להכנסת
והוצאת אויר ועל ידי כך לוויסות הציפה וההתקדמות של היצור שהשתייך למשפחת השייטנים (בניגוד לאחרים שהיו צמודים לקרקעית.
האמוניטים התפתחו בתקופה בה אזורנו היה מדף יבשת רדוד של ים תטיס שעומקו נע בין כמה עשרות ועד כ 300-400 מטר והאקלים
היה חם.

הנה מספר תמונות מהטיול. כל התמונות מצויות באלבום המלא.























טיול מומלץ ומהנה

אפשר לכתוב אלי: pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל