בֵּיתִי הָרִשְׁמִי
הוּא כָּל כָּךְ מִסְכֵּן וְדַק
הוּא בְּסַךְ הַכֹּל חַיְדַּק,
וּבְאֵלּוּ הַיָּמִים
מְחַפֵּשׂ הוּא בַּיִת חָמִים,
הַטֶּבַע כְּבָר אֵינוֹ בֵּיתוֹ
כִּי הָאֱנוֹשׁוּת זִהֲמָה אוֹתוֹ,
הוּא מְחַפֵּשׂ לוֹ שׁוּב מִשְׁכָּן חֻקִּי
מָקוֹם נֶחְמָד וּבְעִקָּר נָקִי.
הַחַיְדַּק עוֹבֵר מִמְּדִינָה לִמְדִינָה
וְאוֹמְרִים לוֹ: אֶצְלֵנוּ אֵין מָקוֹם לִינָה,
הִיא מֵבִין, שֶׁאֵינוֹ רָצוּי בְּשׁוּם קְהִלָּה
וּבְרָגְזוֹ...הוּא מַשְׁאִיר בָּהּ קְלָלָה,
הוּא מַחְלִיט לְהַפְסִיק לִהְיוֹת נֶחְמָד
בְּהָבִינוֹ, שֶׁרוֹצִים אוֹתוֹ מֻשְׁמָד.
הוּא יוֹרֵק לְכָל עֵבֶר אֶת חִצָּיו
וְהִגְבִּיר בִּתְנוּעָתוֹ אֶת הַמִּקְצָב,
בִּנְדוּדָיו הוּא קֹצֶר הַצְלָחוֹת
אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, רוֹצֶה הוּא לִמְחוֹת.
פְּעֻלּוֹתָיו וּנְדוּדָיו מְשַׁמְּשׁוֹת לְאִיּוּם :
חִדְלוּ אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ לְהַאֲכִיל בְּזִהוּם,
וְאָז אָשׁוּב לִמְקוֹמִי
כִּי בַּטֶּבַע הוּא, בֵּיתִי הָרִשְׁמִי.