איך נכשלה מערכת הבריאות בטיפול בהתפרצות אצלי

אולי שכחנו, אבל לפני כמה שנים, כשהוצאתי את הספר חיידק הצחוק, הייתה פה בהלה גדולה מפני החיידק האלים. היו המון מקרים של אנשים, שהחיידק הזה תקף אותם והם מתו בייסורים נוראים. באותה תקופה, תקף אותי גם חיידק, אם כי לא כל כך אלים.

לפני קרוב לעשר שנים, חוויתי משבר בריאותי, שדי מזכיר את הקורונה של היום.
בסופו של דבר, כנראה, היה מדובר גם בנגיף כלשהו, ייתכן של מחלת הנשיקה.
למרות שאין לי הוכחה ממשית לכך, נדמה לי שהנגיף נדבק אליי, בביקור שעשיתי אז אצל חבר, בבית חולים.
זה התחיל בבעיות חמורות בשינה. נדודי שינה, שדי הפריעו לי גם בחיי היומיום. בתחילה ייחסתי את הדבר, לטיפולים טבעיים שעשיתי אז, ושיכלו לגרום למן משבר החלמה כזה. חיכיתי שהעניין יחלוף במהרה. אבל זה לא קרה.
בנוסף, חוויתי גם כאבי שרירים חזקים מאוד ברגליים, כל בוקר. אמנם המשכתי את שגרת היום והעבודה, אבל לפחות בבוקר, סבלתי די הרבה. משך היום התחלתי להרגיש יותר ויותר חולשה. חולשה שכבר לא יכולתי להסביר אותה רק בגלל נדודי השינה. פשוט לא יכולתי להירדם בלילה כמו שצריך, שינה שאמורה הייתה לחדש את הכוחות שלי ולחדש את התאים בגופי.
המשכתי בטיפולים הטבעיים (טיפולים באמצעות מיטת הבריאות הקוריאנית – סרגם), שכשלעצמם נעמו לי מאוד והיו קרן אור בחיי אז.
בצר לי, לא הייתה לי בררה, אלא להכיר בכך שיש לי בעיה אמתית. פניתי לרופאה. היא שלחה אותי לסדרת בדיקות, שתחילתה בדיקת CT, שבא יחד עם שתיית מים עם יוד.
יום יומיים, אחרי הבדיקה, פתאום מתקשרת אליי הרופאה ומבקשת שאגיע דחוף למרפאה. כמובן שהייתי מזועזע, מפני שהנחתי שגילו אצלי משהו חמור, בסריקה של המכונה. אולי סרטן...
כשהגעתי למרפאה הרופאה אמרה, שבדיקות הדם שלי הם שערורייה, ושאני צריך ללכת מיד לבית חולים. היא ציידה אותי בהפניה ואני עשיתי כדבריה. שהיתי בבית החולים, כמקובל, שעות רבות, עשו לי בדיקות דם וביקור רופא, אבל לא יצא כלום. לבסוף הרופאה האחראית שחררה אותי ואמרה שאולי מדובר בחיידק או וירוס כלשהו, אבל שאין להם בבית חולים מכונות מתאימות לבדוק זאת, אלא רק במרפאות קופות החולים.
כשאמרתי זאת לרופאה, היא לא הבינה כלל במה מדובר...
הייתי כל כך חלש, שכשהלכתי ערב אחד להצגה עם אשתי, היא הייתה צריכה לחכות שאשיג אותה. זאת, שכשבדרך כלל, תמיד הייתי הולך הרבה יותר מהר ממנה. אחותי ואחי זימנו אותי לפגישה ודברנו על הבעיה שלי, שהייתה ברורה ובולטת לעין. לכל מי ששאל, תמיד אמרתי שלא יודעים מה יש לי ושאני מחכה עדיין לתוצאת בדיקות שהייתי אמור לעבור. מסתבר שהתור לכל בדיקה הייתה של חודשיים שלושה. ובייחוד חיכיתי לבדיקות הדם במכון ההמטולוגי בבית החולים. כמו גם לבדיקת קולונוסקופיה.


באופן מובהק וודאי, מה שעזר לי לעבור את התקופה הזאת, הייתה העובדה שהמשכתי לעבוד כרגיל. שהמשכתי בשגרת החיים, למרות שחיי השתנו, כמובן, לגמרי. מבחינה פיסית הייתי במצב, שהבוס שלי הציע לי בארבע עיניים, לקחת את הפיצויים ולעזוב. מאוד נפגעתי מזה, שכן הסיפוק מהעבודה, ההרגשה שאני תורם הייתה חשובה לי. אבל אחרי שעניתי בשלילה, הוא הסכים שאמשיך לעבוד.
עוד דבר מכריע, היו הטיפולים האלטרנטיביים. אלו שהיום משרד הבריאות מסרב להכיר בהם ואפילו מטיל קנסות על מי שהולך לטיפולים כאלו, בזמן ההסגר!
דווקא, לפי דעתי, הטיפולים הללו הם קריטיים. הם מחזקים את הגוף ונותנים לו כוח לעמוד מול תסמיני המחלה.
בנוסף לטיפול במיטת סרגם, במרכז הבריאותי האלטרנטיבי, הלכתי לקבל טיפולים טבעיים, אצל מומחה בתחום. הוא התרכז בעיסוי הרגליים הכואבות שלי והצליח בצורה זאת, להקל על הכאבים העזים שהיו לי בבקרים. באותה תקופה, עדיין סבלתי בעיות בקצב הלב (שנעלמו אחרי שטפלתי בצורה אינטנסיבית יותר, בשיטת סרגם). טיפולי העיסוי היו חשובים לחיזוק האנרגיה שלי ואפשרו לי להמשיך ללכת כל יום לעבודה. דבר שכשלעצמו הוסיף לי המון, למורל והחוסן הנפשי.
הבנתי אז דבר חשוב: צריך לטפל בעצמך כשאתה עדיין במצב סביר ולא לחכות לנפילה. מזלי שהתמדתי תמיד, להתעניין בטיפולים טבעיים ולא ליפול לתרופות ולהפוך כל בעיה רפואית לכרונית. כשכבר הייתי במצב קשה, רק ההכנה המוקדמת הזאת שלי, נתנה לי כוחות לפנות לעזרה של הרפואה האלטרנטיבית. עזרה שאכן הואילה לי מאוד.


כעבור כחודשיים (ואולי יותר), התחלתי לשים לב, שאני מתעורר בבקרים (משנת לילה לא רציפה ממש) עם הזעה מרובה. הדבר דווקא עודד אותי, כי ידעתי שהזעה היא אמצעי מצוין לגוף להוציא החוצה רעלים. זהו מצב שהגוף משיב מלחמה ונלחם בחיידקים ובווירוסים השונים. ואכן בסוף תקופה של הזעה כזאת, הגעתי למצב בריאותי הרבה יותר טוב.
כשכבר, סוף סוף, הגיע תורי במכון ההמטולוגי, הייתי על סף התאוששות של ממש. ואכן בדיקות הדם הראו זאת בבירור. המדדים של בדיקות הדם שלי, שבדרך כלל השתוללו ובעיקר ערכי ההמוגלובין בדם היו נמוכים, השתפרו ממש. כל מה שהיה למומחית במכון לומר לי, היה שעליי להישאר במעקב. מאוחר יותר הגיע התור לבדיקת הקולונוסקופיה, שגם יצאה תקינה.
כך קרה, שהזמן הוא שריפא את הבעיה שלי ולא הרופאים של מערכת הבריאות שלנו.
וגם רופאת המשפחה, שבאתי אליה אחרי שהתאוששתי, וביקשתי לדעת מה הייתה הבעיה שלי, אמרה: מה זה משנה עכשיו... ללמדך עד כמה הרפואה באמת מבינה במחלות...
לקח חשוב שלמדתי, זה לא לקבל קביעות פסימיות של רופאים. אלו בדרך כלל חורצים גורלות, בקביעה שאין מה לעשות. זה עניין של גיל, של תרגיל ועוד ועוד תירוצים. לרפואה יש פתרונות מצוינים להרבה מצבי חירום. אבל יש לה גם בעיות רבות בהבנה הבסיסית של גוף האדם, כשלם, כהוליסטי. האמת שכיום, רופאים רבים מפנים מטופלים לטיפולים אלטרנטיביים. אבל עדיין יש את המומחים הגדולים, דוגמת פרופסור יורם יובל, שקבע שכדורי מגה גלופלקס
הם לא יותר מכדורי סרק... זאת למרות, שאלפי, אם לא יותר, ישראלים, יכולים להעיד שזה מה שהציל אותם. וזה כולל עדות אישית שאני יכול להביא לגבי אימא שלי...

מסקנה: על הבריאות יש לשמור כל השנה ולא לחכות למגפות. כשהרופאים לא יודעים מה יש לך, אז תלך לרפואה האלטרנטיבית. ואל תחכה שתהיה במצב טראומטי שיחייב אשפוז. הפאניקה שהמערכת הרפואית משדרת היום, יכולה להזיק בצורה משמעותית, שכן המורל הוא קריטי לבריאות. מי שלא מאמין שיבריא, לא יבריא. במקום זאת, על מערכת הבריאות לנקוט בצעדים מעשיים, לעשות ולא לדבר. עובדה היא שמשרד הבריאות נקט בשיטה של מגדל שן, הוא קבע מסמרות לטיפול בחשודי קורונה, קביעות שהתגלו כהרות אסון. הם הביאו להדבקה המונית בצוותים רפואיים... יש בהחלט מקום לתת למערכת הביטחון לטפל בעניין. פשוט מפני שזאת מערכת שיודעת לעשות ולא רק לתכנן ולדבר. כשהמומחים הגדולים של משרד הבריאות התכנסו וקבעו נהלים לבדיקות הקורונה, הם שכחו את האלף בית של התורה כולה: שיש פשוט לבדוק אנשים שמרגישים חולים, גם אם הם אל מתאימים לתיאוריות של הפרופסורים...
היטיבה לבטא זאת מרואיינת בחדשות, שחוותה את הבלאגן של מערכת הבריאות ואמרה: במקום ללחוץ על סגר, משרד הבריאות צריך לעשות סדר...

מצד אחד אומרים שביטלו את האולימפיאדה. מצד שני, בחדשות כל הזמן משתמשים, במונחים מעולם הספורט: זינוק במספרי הנדבקים בקורונה...

אנשים לא נותנים את הדעת שגם דיבור יכול להעביר חיידקים, כמו שיעול...

משהו אופטימי:
3000 ישראלים חלו בקורונה, 5 נפטרו, 50 החלימו, 0 מתו (בינתיים) מהפאניקה שהתקשורת עושה...


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל