חג פורים - חג החירות.

ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים, כי בחוזק יד הוציא אותכם יהוה אותכם מזה ולא יאכלו חמץ( פרק יג, פרק ג ) פסח חג תחילת השנה הוא עתיק מאד, נראה שהעבדים חגגו את הפסח עוד בטרם יצאו ממצרים, לפי המסופר בספר שמות מבקש משה מפרעו, כי ייתן לבני ישראל " דרך שחושה ימים במדבר לזבוח לאדוני ".

פסַח – חג החירות
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹוֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ (פרק יג, פסוק ג). הַיּוֹם אַתֶּם יֹוצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב (שמות פרק יג, פסוק ד).
פסח חג תחילת השנה הוא עתיק מאוד, נראה שהעבדים חגגו את הפסח עוד בטרם יצאו ממצרים, לפי המסופר בספר שמות מבקש משה מאת פרעה, כי ייתן לבני ישראל ללכת "דרך שלושת ימים במדבר לזבוח לאדוני". תחילתו של חג הפסח מחזירה אותנו אל אותה תקופה בה היו בניי רועים נודדים במדבר. ברור היה אז השם "פסח" שניתן לַשֶּׂה שנשחט. במקומות רבים בתורה וגם במשנה נקרא השה שהוקרב ולא החג בשם "פסח". פירוש המילה פסח בימים קדומים לא ברור. ישנן השערות וסברות שונות. לפי אחת מהן המילה "פסח" פירושה דילוג ובשם זה ציינו את הטלה הצעיר שהליכתו דילוגים. יש משערים שגם כשעזבו בניי את חיי הנדודים של הרועים, והיו לעובדי אדמה, לא חדלו לחגוג כל משפחה בביתה, את חג האביב של הרועים.
שלושה חגים נחוגו בישראל על רקע החקלאות: "חג-המצות", "חג-הקציר" ו"חג-האסיף", היו אלה שלושה חגים גדולים, חיי שמחה של עובדי אדמה ובימים הקדומים לא נזקק האיכר להרחיק נדוד אל מקום קדוש לחוג את חגיו, לא רק בירושלים, אלא גם בערים אחרות היו בתי מקדש.
עוד מימים קדומים התהלכה בעם מסורת על יציאת מצרים בחודש האביב ומאורע גדול זה בחיי האומה בשחר קיומה שהסיפור עליו נמסר בעל פה במשך דורות מאב לבן נעשה עיקר תוכנו של חג הפסח, ואומנם התאימה עונת האביב לרחשי האומה לחופש ודרור וחג הפסח הפך לחג החירות, את מנהג אכילת המצות בחג האביב יש לראות כמנהג שקשור מעיקרו ביציאת מצרים, נראה שיוצאי מצרים אכלו בחנייתם הראשונה מצות, לחם חיפזון ואכילת המצות נקבעה כבר במדבר כמנהג של חג וזיכרון.
ההגדה של פסח נאמרת בערבי פסחים בכל בית ישראל, והיא לקט הכולל תיאור קצר של יציאת מצרים, פרקים מן המקרא, פרקי מדרש, הלכה ותפילות, דברי הלל ותודה לבורא על הניסם והנפלאות שעשה לאבותינו בימים ההם, ובקשות על הגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו.
הלקט נקרא "הגדה של פסח", כנראה על שם הפסוק "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, בעבור זה עשה אדוני לי בצאתי ממצרים".
המקור הקדום ביותר של ההגדה שהייתה נאמרת בערבי פסחים נמצא במשנה (מסכת פסחים פרק י'). שם מובא נוסח ארבע הקושיות שהבן צריך לשאול את אביו. מנוסח המשנה נראה כי שאלת הבן "מה נשתנה" הייתה מעין פתיחה לאמירת ההגדה. ביקשו להביא את הבן לידי שאלה כדי לקיים את הכתוב "והיה כי הישאלך בנך מחר", ואם היה הבן חכם ושאל מדעת עצמו, היה האב משיב לו על שאלותיו בסיפור יציאת מצרים אם לא היית דעת בבן, היה אב מלמד את בנו ואומר לו: ראה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות וכו', כי אין אנו נוהגים כשאר הלילות. במסכת פסחים מובאים גם דברי רבן גמליאל "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלה הם: פסח, מצה ומרור.
בליל הסדר חן מיוחד נסוך על הסעודה הנערכת בכל בית יהודי בליל ט"ו לחודש ניסן, הוד של קדושה מרחף על ה"סביבה" של המשפחה העברית. האב הלובש בגדים לבנים, האם בבגדי החמודות שלה, בני המשפחה היושבים סביב לשולחן ערוך, המצה ובקבוקי היין, הפרחים והקערה" עם ה"מינים" ולצידה דברי ההגדה שנאמרים בנעימה, ושרים את שיריה האהובים של ההגדה, כל זה מפיץ קרני אור על זיכרונות מקסימים מן העבר הרחוק והמזהיר. זיכרונות אלה חיזקו בכל הדורות בלב היהודי את תקוות הגאולה המקננת בליבו מדורי דורות והסדר מגביר את הביטחון בצור ישראל, ועל כן היו היהודים מקפידים לקיים את ה"סדר" כהלכתו גם בשעה שחרב חדה הייתה מונחת על צווארם.
מלבד ארבע הכוסות המיועדות לשתייה נהוג למזוג כוס חמישית מיוחדת לאליהו הנביא.
חג פסח שמח לכל בית ישראל.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל