פסח בסימן המספר ארבע

ארבע קושיות, ארבעה בנים, ארבע כוסות, וארבע אימהות וזאת כנגד ארבעה לשונות של הגאולה שבתורה "והוצאתי" "והצלתי" "וגאלתי" "ולקחתי".

1. וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם: הופעת משה עם בשורת הגאולה לישראל והתחלת המכות על מצרים.
2. וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם: ההצלה ממכת בכורות, וכך משמע בפסוק "אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל", הצלת בני ישראל היתה במכת בכורות שפסח על בתי בני ישראל. הצלה זו באה בהתגלות ה' בכבודו ובעצמו עליהם "אני ולא מלאך" והבחין בין בכורי ישראל לבכורי מצרים
3. וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים: זה קרה בקריעת ים סוף, שם הם נגאלו לגמרי ממצרים, לאחר שהמצרים טבעו בים סוף, ושם הם ראו את היד החזקה והזרוע הנטויה, "ויראו ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים"
4. " וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים ". שהתקיימה במתן תורה.

ארבעה בנים שבתורה ושבהגדה

1. חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? "מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?" (דברים ו כ) וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: "אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן".
2. רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" (שמות יב כו), לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג ח), לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
3. תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? "מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות יג יד).
4. וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג ח).
אברבנאל וחז"ל שאלו כמה שאלות על קטע זה שבהגדה:
1. שאלות ארבעת הבנים בתורה והתשובות שבתורה ובהגדה אינן זהות
2. הסדר שבהגדה אינו זהה לסדר שבתורה כאשר חכם בתורה בדברים והיתר בשמות
3. במה החכם כל כך חכם? שאלתו לכאורה דומה לשל הרשע
4. התורה מפרטת התשובות לארבעת הבנים. - האגדה לא מפרטת
5. התורה אינה מקטלגת הבנים כחכם רשע תם ושאינו יודע לשאול וההגדה מקטלגת אותם.
6. חכם היפוכו טיפש רשע היפוכו צדיק והיכן נעלם הבן הצדיק?
7. וגם הסדר צ"ל מדורג כך שהרשע צריך להיות אחרון
8. מדוע דברי הבן החכם בתורה נפרדים משאר הבנים ומופיעים בפרשת ואתחנן בספר דברים, ואילו שאר הבנים מופיעים בפרשת בא בספר שמות?

שאלת הבן החכם שבתורה :

כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר מָ֣ה הָעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם:
המצוות מתחלקות ל- 3 קטגוריות:
1. העדות מצוות הקשורות לאירועים כמו שבת פסח סוכות שבועות . . .
2. החוקים אלו מצוות שאין מבינים את טעמן כמו פרה אדומה ועוד ושאלת החכם מה הטעם בקיום מצוות שאין בהם טעם והגיון בכך?
3. והמשפטים אלו מצוות הגיוניות כמו לא תגנוב לא תרצח והחכם שואל מה הטעם שנצטווינו במצוות הגיוניות סבירות שגם בלי הצווי היינו מקיימים אותם
אם כן החכם שואל שאלה מפורטת מה העדות? והחוקים? והמשפטים? היינו:
1. העדות איזה עדות יש לאירועים שאכן התקיימו?
2. החוקים מה טעם בהם שאין בהם הגיון שכלתני?
3. המשפטים מה טעם בהם הרי היו ממילא מתקיימים מכוח ההגיון הבריא. ולהלן התשובות

תשובות התורה לשאלת החכם

1. שאלת העדות: מהיכן מקור העדות? תשובת התורה:
• וְאָמַרְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ עֲבָדִ֛ים הָיִ֥ינוּ לְפַרְעֹ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּצִיאֵ֧נוּ יְקֹוָ֛ק מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה:
• וַיִּתֵּ֣ן יְקֹוָ֡ק אוֹתֹ֣ת וּ֠מֹפְתִים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים׀ בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכָל־בֵּית֖וֹ לְעֵינֵֽינוּ:
• וְאוֹתָ֖נוּ הוֹצִ֣יא מִשָּׁ֑ם לְמַ֙עַן֙ הָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ לָ֤תֶת לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֵֽינוּ:
היינו אנו היינו עדים לכל האירועים הללו.
שאלת החוקים: מה פשר חוקים אלו מצוות שטעמם אינו מובן? תשובת התורה:
• וַיְצַוֵּ֣נוּ יְקֹוָ֗ק לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵ֑ינוּ לְט֥וֹב לָ֙נוּ֙ כָּל־ הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: היינו קיום החוקים למרות שאין טעמם מובן הוא כדי להיטיב לנו כל הימים ולהחיותינו
שאלת המשפטים: מה טעם בציווים מובנים והגיוניים? תשובת התורה:
• וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ: למרות שקיומם מובן מאליו והיינו מקיימם גם לולא הצטווינו בכל זאת עצם קיומם נחשבים לנו לצדקה.


הרב לאו המשיל את ארבעת הבנים לארבעה דורות, בהם רואים את ההידרדרות מהבן הראשון החכם, לדור הבא שהתחיל לכפור (אם כי עדיין הכיר את התורה). הדור שאחריו כבר היה תם ולא הבין את סימני הסדר, והדור הרביעי אפילו להביע את שאלותיו על סימני הסדר איננו יודע. ואפשר להתנחם בכך שלפחות מגיעים ארבעתם לשולחן הסדר. הרבי מליובאוויטש התייחס לבן החמישי לבן שאינו מוזכר בהגדה. וזהו הבן האובד של היהדות, מי שהתרחק ממנה כל כך עד שהוא כלל לא מעוניין להגיע לסדר, ואולי אפילו אינו יודע על קיומו.
ויש המסבירים כי ארבעת הבנים הם ארבע מצבי גיל בבן אדם אחד:
תינוק זה ( שאינו יודע לשאול). תם זה (ילדות), נערות זה ( רשע תקופת המרד) בגרות (חכם מתבונן משכיל ). וזה בא ללמד שבכל גיל צריך ללמוד לדבר אל האדם כפי המצב בו הוא נמצא.
הסבר נוסף ארבעת הבנים אלו הם ארבעת המצבים הקיימים בכל אחד מאתנו בכל עת. קרי בכל אחד ואחד יש מן החכם מן הרשע מן התם ומן שאינו יודע לשאול. ועל כן עלינו להתייחס לכולם בחבה ובאהבה ולא חלילה להרחיקם כי הרי גם בי יש מכל אלו.
אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול למה לי אחד בכל אחד? ללמד כי בכל יהודי יש הניצוץ של "ה' אחד", כי "ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא". לכן חובה עלינו להתמסר לכל בן ולקרב אותו לה', ולא עוד אלא להתייחס אליו כאל בן יחיד. ולא להרחיקו חלילה מהציבוריות הישראלית והיהודית. הרי צבור ראשי תיבות צדיקים בינוניים ורשעים.
ואולי בעידן הפלגנות ההסתה השנאה אי ההכלה חוסר הסבלנות והסובלנות מוטב שנסיים בברכת רבי אלימלך מליז'נסק: ואולי מעז יצא מתוק:
אַדְּרַבָּא: תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ
בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה. וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ
אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל