משואת העוינות הקנאה והניכור עדיין בוערת בתוכם...אני פורש

השבועות האחרונים הוכיחו שהניכור ההתנשאות והעוינות מצד הנהלת מרכז מורשת יהדות לוב כלפי קהילת יהודי בנגאזי - עדיין בתוקפו. הדברים נחשפו לאחר שנבחרתי לייצג את הקהילה בטקס הדלקת המשואות בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם. הוסיף חטא בל-יכופר יו"ר מרכז אור שלום ששלח אליי מסר מורעל כאשר תאר את השתתפותי כנציג הקהילה בטקס כ"כבוד מפוקפק".

אש משואת העוינות והניכור עדיין בוערת בתוכם...

אש משואת העוינות והניכור עדיין בוערת בתוכם...

כשנודע בשעתו על חילופי-גברא בהנהלת המרכז למורשת יהדות לוב שבאור יהודה התעוררה אצל אחדים מבני קהילת יהודי בנגאזי תקווה שיש לצפות לשינוי מגמה כלפי קהילתם; היו בתוכה שחשבו שהיא לא תהיה עוד מנודה ולא עוד יתנכרו לה והיא תתפוש את המקום הראוי לה במארג של קהילות ישראל; קיוו שהעוול שנעשה לה כול השנים על-ידי הנהלת המרכז יתוקן ומערכת היחסים בין ה"אחות הגדולה", קהילת יהודי טריפוליטאניה, לאחותה הקטנה תהיה מעתה פורייה ומבורכת.

חלף זמן עד שהתברר שהלך-הרוח הזה היה חפוז מדי, מוקדם מדי, והנה השבועות האחרונים מוכיחים בעליל שהניכור ההתנשאות והעוינות מצד הנהלת מרכז מורשת יהדות לוב כלפי קהילת יהודי בנגאזי נמצאו עדיין בתוקף, למרבה האכזבה. הדברים נחשפו לאחר שנבחרתי לייצג את קהילת יהודי בנגאזי בטקס הדלקת המשואות בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם", בירושלים; כבוד רב נפל בחלקה של הקהילה הקטנה והסולידית הזו, שכן לראשונה בתולדותיה, ניתן ביטוי משמעותי של הכרה בה ומעתה היא תופשת את מקומה הטבעי במסכת שימור זיכרון השואה בתודעת הצבור הרחב בכלל ובקרב יהדות לוב בפרט.

מאותו רגע שנודע על השתתפותי בטקס בחרה הנהלת מרכז מורשת יהדות לוב להעלים להבליע או לטשטש עובדה זו; באותו ערב ובימים שלאחר מכן – שמה של יהדות בנגאזי לא נזכר כלל, אפילו לא במילה אחת. דומה שהעובדה שבן העיר בנגאזי נבחר השנה להיות אחד ממדליקי המשואות בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה - עובדה זו גרמה עגמת-נפש כבדה להנהלת המרכז ושותפיה. מי מבין קהילת יהודי בנגאזי ואחרים שעקבו אחר התנהלותה, התבטאויותיה ופרסומיה של הנהלת המרכז - בעקבות השתתפותי בצוות מדליקי המשואות - אינו יכול שלא לחוש מרירות ועצב נוכח אותם גילויי ניכור והתנשאות; הם החליטו להימנע מלהתייחס אל מדליק המשואה מבנגאזי כאל חבר במרכז מורשת יהדות לוב כמי שמייצג, חלילה, את קהילת יהדות לוב כולה, זאת למרות העובדה שהוא חבר במרכז וגם משלם מס כדין...

בפרסומיה באותו ערב מזכירה הנהלת המרכז את שם מחנה הריכוז ג'אדו כבדרך-אגב מבלי לומר מילה על הטרגדיה שחוו יושביו בני העיר בנגאזי. כך, למשל, בסרטון ארוך בעריכת דינה דנון דאבוש שפורסם בפיס-בוק בחסות המרכז תחת הכותרת דף בית-שואת יהודי לוב לא תמצאו אף לא מילה אחת על קהילת יהודי בנגאזי, על מוראות המלחמה שפקדו אותם וכמה הוגלו מבתיהם בעיר אל מחנה הריכוז ג'אדו, והדרך המדברית שחצו במשאיות של בהמות, בלילות צינה ובימי שמש לוהטים, כמה קרבנות נספו במחנה ועוד. דומה שכול מפיקי הסרט ועורכיו חברו יחד להתעלם ולהעלים את הפרק הטרגי בתולדות יהדות לוב שחוו יהודי העיר בנגאזי. כמה עצוב ומאכזב.

הוסיף חטא בל-יכופר יו"ר מרכז אור שלום מר פדי בן-עטיה, שלמחרת השתתפותי בטקס הדלקת המשואות שלח אליי מסר מורעל. השתתפותך בטקס הדלקת המשואות היא "כבוד מפוקפק", כתב אליי באימייל וכששאלתי אותו למה התכוון "כבודו" באומרו "כבוד מפוקפק" הוא העלה הסבר מגוחך אם לא לומר אווילי.. "אתה כילד בוודאי היית מוותר על הכבוד המפוקפק הזה", כתב, וכשהבין שהרחיק לכת – ניסה למחרת למתן את דבריו וסיפק הסבר צולע. "בכול מקרה שיהיה בהצלחה", אמר בסיום המסר המעושה והמאוס שלו.

ומר שמעון דעדוש הדוגל ברעיון האחדות כמי שנושא בתואר יו"ר המרכז למורשת יהדות לוב בארץ ובעולם, לא מצא לנכון לנצל את ההזדמנות של השתתפות נציג מטעם קהילת יהודי בנגאזי בטקס הדלקת המשואות כדי לשגר לבני קהילת זו ולו משפט אחד של ברכה, אהדה ופיוס, ובכך לתת ביטוי לסולידריות קהילתית ולאחדות; הוא בחר לשמור על שתיקה שעה שהכותרות מעל בנין מרכז המורשת ובתוכה קוראות לאחדות ולשימור המורשת.

דומה שלא די באסונות הנוראים שהמיטו עלינו האיטלקים-הפשיסטים בגיבוי הגרמנים-הנאצים ולאחריהם הערבים הלאומנים שפרעו בנו, בקהילת יהודי בנגאזי, ורצחו באכזריות את סבי; לא די שהגענו ארצה חבולים ומותשים, אך נושאים עינינו אל המנוחה והנחלה, שתשרור אחדות בינינו, בין כול חלקי העם – לא די בכול זה והנה פוקד אותנו רוע פרי עמלם של אחינו-בני עמנו, בשר מבשרנו. בחלום הכי גרוע לא העלו בני קהילת בנגאזי על הדעת שדווקא באירוע כה משמעותי כמו שיתופה בטקס הדלקת המשואות, לראשונה בתולדותיה, יעזו לנדות ולהחרים אותה.

ואין זו הפעם הראשונה שבה אפשר ללמוד על גילויי הניכור והחרם מצד הנהלת המרכז כלפי קהילת יהודי בנגאזי; ספר שכתבתי בשם "כוכב אפל בלב מדבר" אודות קורות משפחתי בתקופת השואה לא זכה כלל להתייחסות מצד הנהלת המרכז למורשת יהדות לוב; התגובה היחידה שקיבלתי מאחת מעובדיו במרכז לאחר שמסרתי אותו לספרייה הייתה שהוא לא משקף את השואה, זאת למרות הפירוט הרחב שהופיע בספר על מה שעוללו האיטלקים והגרמנים-הנאצים לקהילת יהודי בנגאזי, על אף הנתונים הטרגיים הרבים שנכללו בו. לפני כשלושה חודשים פניתי ליו"ר המרכז בבקשה לסייע בידי לארגן כנס של השלוחות הרבות של משפחת ארביב הפזורות בארץ ומחוצה לה מתוך מגמה להכיר זו את זו, להתחקות אחרי השורשים של כול אחת מהן, לחזק את הסולידריות ואת האחדות ביניהן ועם קהילת לוב בכלל ואולי אף לכונן קרן לעזרה הדדית; הוא לא הגיב לעניין ושלח כלאחר-יד בפיס-בוק מילת-תגובה סתמית - ולא הייתה שמחה.

דומה שהנהלת המרכז למורשת יהדות לוב לא בנקל תעכל את ה"פספוס" שחוותה - את העובדה שלא איש מטעמה ולטעמה זכה להיבחר... עוינות צרות-עין וקנאה מקננים בה עמוק – וזאת ללא סיבה נראית לעין, ורק חדי רגש ומחשבה מיטיבים להבחין בדברים - והם במרכז אפילו לא טורחים להסביר.. ורק ססמאות על אחדות ושימור המורשת הם מפריחים .

מי שהכיר את הרקע ההיסטורי ביחסים בין שתי הקהילות - קהילות יהודי בנגאזי וטריפולי * - היה מן הסתם מצפה שהתנהלותו של המרכז כלפי "אחותו הצעירה" ב"עת החדשה" תבחר במסלול אמתי של פיוס וסולידריות, תברך על המחווה האצילי ש"יד ושם" העניקה לקהילת בנגאזי כאשר בחרה בה השנה לקחת חלק באירוע כה משמעותי.

נוכח כול זה אני רואה חובה לעצמי ולקהילתי להודיע כאן ועכשיו על החלטתי לפרוש מחברותי במרכז מורשת יהדות לוב.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
* מאמר-רקע ארוך ומפורט על העכירות ביחסים בין שתי הקהילות ועל גורמיה האקטואליים באותה עת כתבתי לפני שנים אחדות; המאמר ראה אור בכמה אתרי אינטרנט בכלל זה News1 והוא עורר זעם במרכז מורשת יהודי לוב עד כדי כך שהחליטו להכריז עליי חרם; מי שהיה אז מנהל המוזיאון הזהיר אותי ברוב חוצפתו לבל תדרוך כף רגלי על סף הבית, זאת לאחר שהודעתי לו על כוונתי לפרסם מאמר ביקורתי אודות המרכז באתר של המרכז.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל