טיול סוף עונה לחרמון הגבוה: מהרכבל התחתון לעליון, גבעות הקרב וירידה דרך הר חבושית

בעוד שבארץ הקיץ כהר כאן, בחרמון הגבוה עדיין אביב... והוא מרהיב בשלל פרחים אנדמיים שלא נראה במקומות אחרים בארץ. לזה מצטרף הנוף העוצר נשימה מתצפית גבעות הקרב, ותצפית מהר חבושית והנה מסלול נהדר

הקורונה השאירה אותנו לצערנו רוב האביב בבית. לפני שלושה שבועות חזרנו לטייל והיום (13 ביוני) סיימנו למעשה את העונה - כבר חם
בארצנו. כאקורד סיום טיילנו בחרמון הגבוה, שם מזג האוויר היה אידאלי לטיול. באזור גבעות הקרב , סמוך למוצב בגובה של למעלה
מ 2000 מטר נשבה רוח מקפיאה ממש חלק מן הטיילים נראו עם מעילים קלים... טיילנו עם גלעד בן צבי במסלול טיפוס מהרכבל התחתון
עד לעליון, שיטוט בגבעות הקרב, וירידה דרך הר חבושית. הפריחה והנופים נפלאים ! פשוט עוצרי נשימה.
לא הבאתי כאן את מפת המסלול כיוון שרק הירידה מסומנת (בירוק). העלייה הין הרכבל התחתון לעליון היא על שביל ברור שאי אפשר
לטעות בו.

גבולותיו של החרמון:
התרוממותו הענקית של קמר החרמון מעל השטחים שלרגליו מגדירה את גבולותיו באופן חד וברור : א . מורדותיו הדרומיים - מזרחיים
גובלים במישורי הבזלת של אגן דמשק . ב . עמק נחל שניר - החצבאני , והמשכו הצפוני מזרחי, ואדי אלפטר , מתווים את גבולו הצפוני
מערבי של הרכס ,עד לאזור סכר קרעון שבבקעת נהר הליטאני . מכאן והלאה , לצפון - מערב , גובלים מורדות החרמון בבקעת הליטאני
עד כביש בירות - דמשק ג . בדרום מתווה עמק נחל סער , היורד ממסעדה למעיין בניאס , את הגבול שבין החרמון לגולן . מבניאס נמשך
הגבול לאורך קו המגע שבין מורדות החרמון למישורי א - נחילה והכביש מצמת שיאון לכפר העלווי אלע ' ג ' ר עובר לאורך קו הגבול הזה
ד . גבולו הצפוני - מערבי של החרמון עובר באוכף המבני של ואדי א - זבדאני , המפריד בין רכס החרמון לרכס הרי מול הלבנון . שטחו
של החרמון בתחום ישראל הוא כ - 50 קם " ר . הוא מתנשא לגובה מרבי של 224 , 2 מ ' במצפה שלגים , שהוא הנקודה הצפונית
מזרחית הקיצונית בחרמון הישראלי , על גבול סוריה .

שלושה גורמים עיקריים עיצבו את נופו של החרמון : הטקטוניקה - תהליכי קימוט ושבירה , המיסלע והאקלים . טקטוניקה . תנועת הלחץ
האופקית שיצרה את קמר החרמון קימטה והרימה את שכבות ההר לגובה של אלפי מטרים . כך נוצר אחד האלמנטים עזי התבליט בכל
הארץ - רכס ענק המתרומם בשיעור כ - 800 ,2 מ ' מעל פני הים , כששכבותיו הגירניות נטויות בזווית חריפה ביותר למזרח ולמערב.
הקימוט האינטנסיבי הזה של החרמון לווה בתהליכי שבירה ,התורמים אף הם לעיצובו של החרמון - עומקו העצום של השיאון,
והמשכו הלאה לצפון - מזרח בבקע של א - שבעה - רשאיה - אלואד , מותווה לאורך אחד מקווי השבירה הללו . שבר זה גם יוצר מדרגת
ביניים טקטונית בין רכס החרמון לבקעת החצבאני שלמרגלותיו המערביות .
רובו של החרמון בנוי מסלעי הגיר של תור היורה , שמסיסותם במים גבוהה . עובדה זו ,בצירוף כמות המשקעים הרבה על החרמון ,
עיצבה על פני החרמון את הנוף הקרסטי המפותח ביותר בארץ . למעשה ניתן למצוא כאן את כל צורות הקרסט האופייניות : א . נופי
טרשונים - שדות של טרשי סלע גבוהים ומחודדים , המשתרעים על פני מאות דונמים באזור מזרעת אלברח'תא בנחל שיאון העילי , אזור
ברכת שנונים מצפון להר אגס ואזור הר הבתרים . ב . בקעות קארסטיות - דולינות - פזורות לעשרות ברכסי החרמון : בקעת מן , עמק
בולען ואחרות . ג . מערות ומחילות המסה : מספר רב של מחילות קרסטיות , מערות ובהן משקעי גיר - נטיפים זקיפים וכדומה -
מסתתרות מתחת לסלעי החרמון . אחדות ממערכות תת - קרקעיות אלו נתגלו ונחקרו ורבות עדיין נסתרות . יש קשר בין עמקי ההמסה -
דולינות - שעל החרמון לבין המערכות התת - קרקעיות הללו , באמצעות הבולענים - אותם " צינורות" ניקוז טבעיים שבאמצעותם נבלעים
המים שבדולינות אל תת - הקרקע . גורם ליתולוגי נוסף התורם לעיצוב הנוף בחרמון הוא קיומם של מחדרים – דייקים - של חומר געשי
אפור שפרץ לתוך סדקים . מחדרים אלו עוברים תהליכים הדרגתיים של בליה וסחיפה , תוך פתיחה מחדש של הסדקים ברכס לפעולת
המים ולעיצוב עמקי נחלים . נחלים כאלה , שהתפתחו לאורך קווי תורפה של דייקים רכים וסחיפים , הם " העמק הנעלם", קטע מנחל
ערער , קטע מנחל גובתה וקטע מנחל שיאון העילי .

גיאולוגיה
החרמון הוא קמר ענק , המושך את העין בגובהו הניכר - פסגתו ברום של 2814 מ'- ובעובי העצום של תצורות הגיר הבונות אותו . תחילת
הקמוט של החרמון התרחשה עוד בתקופת הקרטיקון העליון - שלב הקמוט של הקשת הסורית ; שלב נוסף של קמוט והרמה התרחש עם
יצירת בקע ים המלח והירדן , על ידי תזוזה אופקית של לוח ירדן - ערב כלפי הלוח של ישראל - סיני . גובהו של ההר מוסבר , בין השאר ,
כך שקו השבר משנה כאן את כיוונו - הוא פונה מזרחה - והלוח המזרחי , הנע צפונה , מתנגש עם הלוח המערבי . כתוצאה מכך נלחצות
השכבות וחלה התרוממות גדולה . שיעור התרוממותו הטופוגרפית הקדומה של החרמון הגיע במרכזו עד כדי 4 ק"מ . כיום אין החרמון
מתרומם לרום כזה , כי שכבותיו העליונות , שנחשפו לבליה נמרצת , הוסרו על ידי סחיפה וקומתו הונמכה ביותר מקילומטר . לפיכך יש
בחרמון שכבות סלע קדומות מאוד , מתור היורה , כלומר 140 - 208 מיליון שנה קודם זמננו . שכבות כאלה נמצאות ברוב חלקי ארץ -
ישראל עמוק מתחת לפני הקרקע , להוציא את המכתשים שבנגב ואת אזור חמאם אלמאליח במזרח שומרון , מערכת השברים הראשיים
בחרמון , בלבנון ועמק חולה. סלעי היורה , שעוביים קרוב ל - 2,000 מ', נחלקים לשבע תצורות , המקבילות יפה לתצורות היורה
במכתשים ובקידוחים העמוקים .
בשכבות השונות בחרמון נפוצים מאבנים שונים .סלעי היורה מכילים קיפודי ים ,אמוניטים ,אלמגים ,צדפות ושבלולים שונים .תצורת באר
שבע עשירה בדורבנות של קיפודי ים , המכונים "אבן היהודים" וידועים מתקופת הצלבנים בכוחם המאגי ובסגולות המרפא שלהם .באבני
החול של הקרטיקון התחתון נמצאים שרידי עצים מפוחמים וגושי ענבר זהוב , שהוא שרף של עצים קדומים . הקמר הנרחב והגבוה של
החרמון קולט כמויות גדולות של משקעי שלג וגשם . מבנה הסלע , שהוא גיר סדוק וקרסטי , מאפשר חלחול רב של המשקעים והפיכת
כמחציתם למי תהום . הנגר העלי אינו גדול , עקב ריבוי הדולינות והבולענים , הבולעים את המים . לא בכדי בוקעים למרגלות החרמון ,
בלבנון , בסוריה ובישראל , מעיינות שופעים ועשירים . בתחומנו נמצאים הבניאס , הדן , החצבאני והווזאני . מים רבים אלה זורמים
דרך הירדן אל הכנרת , ומעשירים את מאגר המים המתוקים של ישראל .

הצומח

חגור הצומח עם הרום האקלים הוא הגורם העיקרי המשפיע על הצומח בחרמון והקובע את אופיו , והאקלים בהרים מושפע יותר מכול מן
הרום . ככל שעולים בהר יורדת הטמפרטורה , מתקצרת עונת הצמיחה ועולה עוצמת הרוחות . אף שגורמים אלה ואחרים משתנים
ברציפות ובהדרגה עם העלייה בהר , השפעתם על הצומח מתבטאת במעברים חדים . לפיכך אפשר לתחום בחרמון שלוש חגורות צומח
כלליות ,ששטחי המעבר ביניהן ברורים למדי . א .חגורת החורש הים תיכוני .חגורה זו משתרעת במערב החרמון ברום 300 - 1,200 מ',
במקום שבו הטמפרטורה הממוצעת היא כ - 20 מעלות וכמות המשקעים מגיעה לך - ,000 1 מ"מ בשנה . צמחייתה של חגורה זו דומה
מאוד לזו של החורש המוכר לנו מן הגליל , הכרמל , שומרון ויהודה .כאלה הם חורשי נחל שיאון וכתף שיאון שבמערבו של החרמון אבל
למרות הדמיון הכללי נעדרים מחגורה זו מינים וחברות צמחים האופייניים לקרקעות חוריות וקרטוניות . ב . חגורת חורש הספר ההררית .
זאת חגורת צומח בעלת מאפיינים אירנו - טורניים רבים , המשתרעת ברום של ,200 ו - 1,900 מ'. חורש הספר אמנם מגוון בהרכבו אך
דליל למדי במספר העצים , בעיקר בגלל כריתת יתר ורעיית יתר בשנים עברו . דוגמאות של יחידות הצומח האופייניות לחורש הספר
מצויות במרוכז רק במדרונות התלולים , הפונים צפונה , של נחל חבושית ונחל ערער . מאחר שתנאי הצמיחה באזור הספר קשים ועונת
הצמיחה קצרה מאוד , התחדשותם של העצים אחרי שנפגעו איטית ביותר . ג . חגורת הצומח הכרקוצי . חגורה זו משתרעת בחרמון
ברום שבין ,900 ו - 2,814 מ'. עם חציית קו הרומ של 1,900 מ', מתגלה במעלה החרמון עולם צומח מיוחד ושונה מכל המוכר לנו בשאר
הרי ארץ - ישראל . אופייניים לו צמחים קוצניים ובעלי ענפים מסועפים מאוד וצפופים , היוצרים נוף דמוי כר או קיפוד . מיני הצמחים
האופייניים לצורת נוף זאת בחרמון הם בעיקר מיני כרבלת , קדד וחדעד . צורת הגידול הזו של כרים קוצניים מעוגלים אופיינית להרים
גבוהים רבים ברחבי העולם , במרכז אסיה , בכרתים , בהרי אורל , בצפון אמריקה ובדרומה . באזורים הגיאוגרפיים השונים , הצמחים
המרכיבים את הכרים הקוצניים הם בני סוגים אחרים מאלה שבחרמון , ולעתים הם אף נמנים עם משפחות אחרות , אבל תצורת הצומח
זהה .

מסלול הטיול התחיל בסביבות 1660 מ' (רכבל תחתון) והגיע עד 2020 מ'. לפיכך, ראינו פריחה מרהיבה מהטיפוסים ב', ג' שצוינו לעיל.
שלל של צמחים ופרחים אנדמיים המצויים רק בחרמון. השפע כה גדול עד כי אני זוכר רק את שמות חלק מהם...בנוסף , מצאנו גם
צבעונים מרהיבים שהקור למעלה עדיין טוב להם בעונה זו.
אי אפשר להימלט מהזיכרונות מהמלחמה ההיא (1973) בכל צפון הרמה ובפרט כאן, כשרואים מגבעות הקרב, בין גבעה 16 ל 17 את
כל תוואי לחימתה של חטיבת גולני , בחרמון, בנתיב הפריצה לסוריה ובקו המוצבים שמלבד החרמון לא נכבשו והוחזקו בלחימה עיקשת.

הנה כמה תמונות מן הטיול. כולן מצויות באלבום הטיול המלא

































טיול נהדר, מתאים גם ליוני.

אפשר לכתוב אלי: pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל