אל מול הרֹע
אַפְרוּרִית כִּבְתְמוּנָה דְהוּיָה,
הֲגַם שְבְּעֵיְנֵיהַ אֵשׁ יוֹקֶדֶת,
שַׁבְרִירִית אַךְ עַז קוֹלָהּ,
כְּסַמָּן לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה מְהַלֶּכֶת.
אֵל מוּל הָרֹעַ נְטוּלַת מוֹרָא,
עָצְמַת הַמַּבָּט כְּעֹמֶק הַתְּמִימוּת,
עַל מֶלֶל רָהוּט נִשָּׂא דְבָרָה,
בְּיָם הָאֲפֵלָה, צָץ אִי הַשְּׁפִיּוּת.
כֹּה חָשְׁקָה בְּלִּמּוּד וְדַעַת,
לְהוֹסִיףְ חָכְמָה וְיָדַע לְהַפְנִים,
אַךְ הִנֵּה קַנָּאוּת מִשְׁתַּלַּחַת,
לְמַגֵּר כָּל קִדְמָה וּצְרָכִים.
הַטֵּרוּףְ לֹא שָׁקַט עַל שְׁמָּרָיוֹ,
בְּשֵׁם הַבַּעֲרוּת פִּלֵּחַ רֹאשָׁהּ,
הֵשִׁיב כְּדַרְכּוֹ בְּמֵיטָב קְלִיעָיו,
לְהַכְרִית נִשְׁמָתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּאִיבָּה.
וַתָּעַל שַוְעָתָה מֵעַל הָאֲדָמָה,
מִיטָלְטֶלֶת מָרָה בֵּין אֶרֶץ לְשָּׂמָיִם,
וְנִיתְלוּ דִּימְעוֹתֶיהָ בִּמְרוֹם הַשְׁכִינָה,
לְהַעֲצִים זַעֲקָתָהּ שִׁבְעָתַיִם.
וּבְאוֹרֵחַ פֶּלֶא כָּשְׁלָה תַּכְלִיתָם,
סוֹרְבָה לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב,
וַתָקוּם שְלִיחוּתָה עַל אַפָּם וַחֲמָתָם,
יוֹצֵאת אֶל הָאוֹר, מְגִיחָה מִמַּכְאוֹב.