איוב ההיה? או כמשל היה

מי היה איוב? האם היה? או כמשל היה? ואם היה היכן היה? ריש לקיש אומר "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה".

איוב ההיה? או כמשל היה

מי היה איוב? האם היה? או כמשל היה? ואם היה היכן היה? ריש לקיש אומר "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה". ואלו שחשבו שהיה ונברא לא ידעו מתי היה יש שאמרו היה בימי האבות, ויש שאמרו שהיה בימי משה, יש שאמרו שהיה בימי דוד, ויש שאמר שהיה מעולי בבל. ריבוי דעות אלה, כותב רמב"ם, מחזק את הדעה הראשונה, האומרת כי איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה. ואם איוב הוא משל - מהו הנמשל של משל מורכב זה? הנמשל הוא אנחנו היושבים עם איוב, מגרדים פצעינו בחרש, ושואלים את עצמנו: מדוע מתנהלים חיינו כפי שהם מתנהלים? מדוע מתנהלת ההיסטוריה כפי שהיא מתנהלת? סיפור העלילה המרתקת של ספר איוב מורכבת ממספר מערכות:

תיאור צדקתו של איוב עושרו אושרו ומשפחתו:

1. צדיק: כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֙הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע: תיאור מפליג בצדקתו. שאין מקבילה לו במקרא. נוח היה איש צדיק את אלוהים התהלך נוח, אברהם אבינו לא הוזכרה צדקותו אך איוב "תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע: "
2. עשיר: וַיְהִ֣י מִ֠קְנֵהוּ שִֽׁבְעַ֨ת אַלְפֵי צֹ֜אן וּשְׁלֹ֧שֶׁת אַלְפֵ֣י גְמַלִּ֗ים וַחֲמֵ֨שׁ מֵא֤וֹת צֶֽמֶד בָּקָר֙ וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֣וֹת אֲתוֹנ֔וֹת וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד וַיְהִי֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא גָּד֖וֹל מִכָּל בְּנֵי קֶֽדֶם:
3. בעל משפחה: וַיִּוָּ֥לְדוּ ל֛וֹ שִׁבְעָ֥ה בָנִ֖ים וְשָׁל֥וֹשׁ בָּנֽוֹת:
4. עובד השם: השכים להקריב עולות כהתרת הספק שמא בניו חטאו או יחטאו וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבֹּקֶר֘ וְהֶעֱלָ֣ה עֹלוֹת֘ מִסְפַּ֣ר כֻּלָּם֒ כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י וּבֵרֲכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בִּלְבָבָ֑ם כָּ֛כָה יַעֲשֶׂ֥ה אִיּ֖וֹב כָּל הַיָּמִֽים:


הדיאלוג בין אלוהים לשטן והפגיעה באיוב ברכושו ובמשפחתו

אלוהים מסנגר ומתפאר בפני השטן על איוב עבדו לאמור הֲשַׂ֥מְתָּ לִבְּךָ֖ עַל עַבְדִּ֣י אִיּ֑וֹב כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֙הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע:
השטן מקטרג על איוב לאמור מה חכמה בצדקתו כאשר נתת לו הכל "הֲלֹֽא אַ֠תָּה שַׂ֣כְתָּ בַעֲ֧דוֹ וּבְעַד בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כָּל אֲשֶׁר ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ: וְאוּלָם֙ שְֽׁלַֽח נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֖ע בְּכָל אֲשֶׁר ל֑וֹ אִם לֹ֥א עַל פָּנֶ֖יךָ יְבָרֲכֶֽךָּ:
אלוהים מעניק הרשאה לשטן והשטן פוגע באיוב ברכושו במשפחתו איוב מאבד כל רכושו בניו ובנותיו נהרגו ואיוב עדיין מחזיק באמונתו ובצדקתו. "וַיֹּאמֶר֩ עָרֹ֨ם יָצָ֨אתִי מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֗י וְעָרֹם֙ אָשׁ֣וּב שָׁ֔מָּה יְקֹוָ֣ק נָתַ֔ן וַיקֹוָ֖ק לָקָ֑ח יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְקֹוָ֖ק מְבֹרָֽךְ: בְּכָל־זֹ֖את לֹא־חָטָ֣א אִיּ֑וֹב וְלֹא־נָתַ֥ן תִּפְלָ֖ה לֵאלֹהִֽים:

המשך הדיאלוג בין אלוהים לשטן והפגיעה בגופו של איוב

שוב אלוהים פוגש בשטן ושוב אלוהים מסנגר מפאר ומתפאר בצדקתו של איוב למרות הפגיעה הקשה ברכושו בבניו ובנותיו. אך השטן אינו מרפה וממשיך לקטרג לאמור: וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְקֹוָ֖ק וַיֹּאמַ֑ר ע֣וֹר בְּעַד ע֗וֹר וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר לָאִ֔ישׁ יִתֵּ֖ן בְּעַ֥ד נַפְשֽׁוֹ: אוּלָם֙ שְֽׁלַֽח־נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֥ע אֶל עַצְמ֖וֹ וְאֶל בְּשָׂר֑וֹ אִם לֹ֥א אֶל־פָּנֶ֖יךָ יְבָרֲכֶֽךָּ: ושוב אלוהים ממשיך לאתגר את השטן על חשבון איוב ומרשה לשטן לפגוע בגופו של איוב ובלבד שלא ימיתנו. וַיֹּ֧אמֶר יְקֹוָ֛ק אֶל־הַשָּׂטָ֖ן הִנּ֣וֹ בְיָדֶ֑ךָ אַ֖ךְ אֶת נַפְשׁ֥וֹ שְׁמֹֽר: וַיֵּצֵא֙ הַשָּׂטָ֔ן מֵאֵ֖ת פְּנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וַיַּ֤ךְ אֶת אִיּוֹב֙ בִּשְׁחִ֣ין רָ֔ע מִכַּ֥ף רַגְל֖וֹ עד וְעַ֥ד קָדְקֳדֽוֹ: וַיִּֽקַּֽח ל֣וֹ חֶ֔רֶשׂ לְהִתְגָּרֵ֖ד בּ֑וֹ וְה֖וּא יֹשֵׁ֥ב בְּתוֹךְ הָאֵֽפֶר:

העימות בין איוב לאשתו או הקונפליקט עם עצמו

אשתו של איוב לפתע מופיעה משום מקום כאנונימית ללא שם וללא כל תיאור. כאשר איבדה כל עושרה בניה ובנותיה נהרגו לא השמיעה קול ורק עכשיו כאשר איוב נפגע בגופו היא מגיבה "וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִשְׁתּ֔וֹ עֹדְךָ֖ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּתֶ֑ךָ בָּרֵ֥ךְ אֱלֹהִ֖ים וָמֻֽת:" איוב נסער מתגובתה של אשתו ומגיב בחריפות לאמור: וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ כְּדַבֵּ֞ר אַחַ֤ת הַנְּבָלוֹת֙ תְּדַבֵּ֔רִי גַּ֣ם אֶת־הַטּ֗וֹב נְקַבֵּל֙ מֵאֵ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶת־הָרָ֖ע לֹ֣א נְקַבֵּ֑ל בְּכָל־זֹ֛את לֹא־חָטָ֥א אִיּ֖וֹב בִּשְׂפָתָֽיו: רש"י בשפתיו לא חטא. אך בלבו חטא קרי היה בלבו הרהורי כפירה. מהיכן הקביעה של רש"י שאיוב לא חטא בשפתיו אך חטא בלבו.

אשתו של איוב כדמות משנית לקול הפנימי של איוב

לאור האנונימיות של אשתו של איוב, ללא שם וללא שום תיאור, ולאור העובדה שבמערכה הראשונה בעת הקטסטרופה הגדולה כאשר אבדה את כל רכושה ושיכלה את שבעת בניה ושלושת בנותיה לא הגיבה ולא אמרה דבר. סביר יהיה להניח שבעצם אשתו של איוב מעולם לא הייתה אשתו. כי אם כדמות משנית המשקפת את קולו הפנימי של איוב עצמו. בנוסף הרי השטן רשאי היה לפגוע באשתו כשם שפגע בבניו ובנותיו. איוב נמצא בדילמה עם עצמו לכפור באלוהים? או אולי לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה. וקול אשתו זה קולו הפנימי מהרהורי לבו. כפירוש רש"י בְּכָל זֹ֛את לֹא חָטָ֥א אִיּ֖וֹב בִּשְׂפָתָֽיו: רש"י בשפתיו לא חטא אך בלבו חטא.

איוב ושלושת רעיו אֱלִיפַ֤ז הַתֵּימָנִי֙ וּבִלְדַּ֣ד הַשּׁוּחִ֔י וְצוֹפַ֖ר הַנַּֽעֲמָתִ֑י

רעיו של איוב באו לנחמו ובראותם אותו לֹ֣א הִכִּירֻ֔הוּ וַיִּשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וַֽיִּקְרְעוּ֙ אִ֣ישׁ מְעִל֔וֹ וַיִּזְרְק֥וּ עָפָ֛ר עַל רָאשֵׁיהֶ֖ם הַשָּׁמָֽיְמָה: שבעה ימים ושבע לילות ישבו חבריו של איוב אתו לנחמו ולא יכלו להוציא מילה מעוצמת הכאב והסבל. וַיֵּשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת לֵיל֑וֹת וְאֵין דֹּבֵ֤ר אֵלָיו֙ דָּבָ֔ר כִּ֣י רָא֔וּ כִּֽי גָדַ֥ל הַכְּאֵ֖ב מְאֹֽד: איוב מגיע לקצה גבול היכולת ויצעק צעקה גדולה ויקלל את היום שבו נולד ואת הלילה שבו התעבר. וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר: יֹ֣אבַד י֖וֹם אִוָּ֣לֶד בּ֑וֹ וְהַלַּ֥יְלָה אָ֝מַ֗ר הֹ֣רָה גָֽבֶר: אך החברים שבאו לנחמו בעצם לא נמצאים מנחמים אותו כי אם מנהלים אתו שיח תיאולוגי מסורתי פילוסופי על הנהגת הבורא. האם ניתן להבין התנהלות השם במונחים אנושיים? הייתכן צדיק ורע לו רשע וטוב לו? ובעצם מטילים בו דופי לאמור אין כזה סבל לחינם לולא חטאת להשם.
אליפז התימני מביא את דעת הנבואה, בלדד השוחי את דעת המסורת ואילו צופר הנעמתי את הדעה הפילוסופית. בהמשך מופיעה דמות נוספת שמנסה לנחם את איוב והוא אליהוא בן ברכאל הבוזי, שכעס על איוב שחשב שהוא יותר צודק מאלוהים, ואף כעס על רעיו שהרשיעו אותו כי הם לא מצאו תשובות לטענותיו.
אליפז טוען סבל לא בא על אדם לחינם אלא אם כן חטא, ועל איוב לחזור בתשובה. איוב טוען שהוא צדיק והוא נענש על לא עוול בכפו. ואליפז משיבו "הַאֱנוֹשׁ, מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק; אִם מֵעֹשֵׂהוּ, יִטְהַר גָּבֶר" האם האדם צודק מאלוהים? וזאת כאשר מסיפור העלילה אנו למדים כי ייסוריו של איוב באו אליו דווקא בשל צדיקותו המופלגת. ובשל משחקי האגו לכאורה בין אלוהים לשטן על חשבון איוב.
טיעונו של בלדד השוחי שאדם לא יכול להבין את מעשי ה' כי לאדם אין הבנה בשיקוליו ובמעשיו. ואלוהים לא מעניש צדיקים ומציע לאיוב שימשיך לדבוק בדרכי ה' בסופו של דבר ייטיב לו מאוד.
צופר הנעמתי טוען שתפקידנו הוא לקיים מצוות למרות שאין אנו יכולים להבין באמת את דרכיו הנהגותיו וחשבונותיו. איוב ענה לו שהוא חכם בדיוק כמו רעיו, ויודע את דבריהם אך כעת הוא נוכח שהמציאות לא הגיונית ושאין שכר ועונש. ויש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו.
אליהוא מגנֶה את שלושת החברים וגם את איוב, וטוען שהוויכוח הוא ויכוח סרק וכולם טועים גם איוב. כי האדם אינו מסוגל לרדת לחקר הצדק האלוהי. סבל או הצלחה לא בהכרח מעידים על צדקותו או רשעותו של האדם. על כן אין להאשים את איוב בחטא, ולא את האלוהים באי עשיית צדק. כי נפלאות דרכי השם. וַיִּ֤חַר אַ֨ף אֱלִיה֣וּא בֶן בַּרַכְאֵ֣ל הַבּוּזִי֘ מִמִּשְׁפַּ֪חַ֫ת רָ֥ם בְּ֭אִיּוֹב חָרָ֣ה אַפּ֑וֹ עַֽל־צַדְּק֥וֹ נַ֝פְשׁ֗וֹ מֵאֱלֹהִֽים: וּבִשְׁלֹ֣שֶׁת רֵעָיו֘ חָרָ֪ה אַ֫פּ֥וֹ עַ֤ל אֲשֶׁ֣ר לֹא מָצְא֣וּ מַעֲנֶ֑ה וַ֝יַּרְשִׁ֗יעוּ אֶת אִיּֽוֹב:


אלוהים מצטרף לרב שיח

לבסוף הקב"ה הצטרף לרב שיח העמוק הזה ועושה סדר. גוער באיוב בנסותו לשפוט את בורא העולם. ואף כועס על אליפז ועל רעיו שלא דברו נכונה אל איוב וחשדו בו שהוא חטא. המסר בעצם של השם שאין לשפוט. לבן אנוש אין את היכולת לבחון דרכי השם בעולמו כי נפלאות דרכיו. וציווה עליהם לבוא אל איוב, להקריב שבעה פרים ושבעה אילים ולבקש מאיוב שיתפלל עליהם שה' יסלח להם או שתבוא עליהם רעה. וַיְהִ֗י אַחַ֨ר דִּבֶּ֧ר יְקֹוָ֛ק אֶת הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל אִיּ֑וֹב וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל אֱלִיפַ֣ז הַתֵּֽימָנִ֗י חָרָ֨ה אַפִּ֤י בְךָ֙ וּבִשְׁנֵ֣י רֵעֶ֗יךָ כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב: וְעַתָּ֡ה קְחֽוּ לָכֶ֣ם שִׁבְעָֽה פָרִים֩ וְשִׁבְעָ֨ה אֵילִ֜ים וּלְכ֣וּ אֶל עַבְדִּ֣י אִיּ֗וֹב וְהַעֲלִיתֶ֤ם עוֹלָה֙ בַּֽעַדְכֶ֔ם וְאִיּ֣וֹב עַבְדִּ֔י יִתְפַּלֵּ֖ל עֲלֵיכֶ֑ם כִּ֧י אִם פָּנָ֣יו אֶשָּׂ֗א לְבִלְתִּ֞י עֲשׂ֤וֹת עִמָּכֶם֙ נְבָלָ֔ה כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנָ֖ה כְּעַבְדִּ֥י אִיּֽוֹב:
לאחר שהסכים איוב להתפלל על רעיו, העשיר אותו ה' כפליים מעשרו הראשון, ואף נולדו לו ילדים כמספר הילדים הראשונים שהיו לו.
אכן זה היה רב שיח עמוק ומרתק בשאלות היסוד על התנהלותו של הקב"ה בעולמו, על צדיק ורע לו רשע וטוב לו. והטיעונים לכאן ולכאן אך נדמו לי שהשאלות נותרו בעינם ואין מענה בלתי נפלאות דרכי השם ואין חקר לנפלאותיו כתשובתו של איוב לאלוהים. מִ֤י זֶ֨ה מַעְלִ֥ים עֵצָ֗ה בְּֽלִ֫י דָ֥עַת לָכֵ֣ן הִ֭גַּדְתִּי וְלֹ֣א אָבִ֑ין נִפְלָא֥וֹת מִ֝מֶּ֗נִּי וְלֹ֣א אֵדָֽע:


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל