פרשת ראה/ מאת: אהובה קליין.

כיצד נזכה להגיע לשלום המיוחל?

פרשת ראה - כיצד נזכה להגיע לשלום המיוחל ?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו פותחת בברכה והקללה, הברכות תבואנה על עם ישראל – אם יקיימו את מצוות התורה ואילו הקללות באות, חלילה, אם לא יקיימו את התורה ומצוותיה:
"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה".
כך הכתוב מתאר את התנאי להשגת הברכות: "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ, יְהוָה, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ -
רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. וכִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ". [דברים ט"ו, ה-ז]
השאלות הן:
א] מדוע התורה פותחת בלשון יחיד "ראה" וממשיכה בלשון רבים?
ב] "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ" , מהי הברכה?
ג] כיצד יגיע עם ישראל למשול בגויים?
תשובות .
ראה
נאמר: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה".
[דברים, י"א, כ"ו]
חז"ל שואלים: מדוע הקב"ה פונה בלשון יחיד אל כל העם: "ראה.."? ובהמשך נאמר בלשון רבים: "אנוכי נותן לפניכם...את הברכה אשר תשמעו.." [דברים י"א, כ"ו- כ"ח]
הגאון רבי אליהו מווילנא משיב: משה מלמד כל אחד באופן נפרד מסר חשוב לחיים: שלא יאמר היחיד אני הולך בדרך מסוימת-מפני שכולם הולכים בדרך זו. ועל כן איני בודק אם הדרך הזו ראויה.
לכן ישנה פניה בלשון יחיד: "ראה"- אתה היחיד עליך לבדוק אם אכן הדרך הזו ראויה. ועל פי המסקנה - תבחר את הדרך הנכונה בחייך.
אבן עזרא מפרש: כי הטעם לפניה בלשון יחיד-"ראה"- היא שתיקון העולם תלוי בתיקונו של היחיד.
התורה פונה לכל אחד באופן נפרד ומביאה אותו לידי הבנה- שאם הוא מעוניין לחיות בחברה מתוקנת- תחילה עליו לתקן את עצמו.
רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מסביר: ה' אומר: אני פונה אל עם ישראל ואומר: על יסוד כל הדברים שראיתם בעבר והובאו לתודעתכם בסקירה על עברכם - על סמך זה אתם מבינים שכל אחד- עתידו בידו לברכה, או חלילה - לקללה, וזאת על פי מה שכתוב בתורה.
"...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ"
דעת מקרא מסביר: ה' יברך את עם ישראל בכך שאלוקים יעזור לו להתגבר על אויביו כפי שנאמר :"כִּי אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ, כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר--וְאָיַבְתִּי, אֶת-אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי, אֶת-צֹרְרֶיךָ". [שמות כ"ג, כ"ב] ובהמשך ה' מבטיח:
"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ " [שם פסוק כ"ה]
כאן בפרשתנו נאמר:
"בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים.." [דברים ז, י"ד]
על המילים: "וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים"- מסביר דעת מקרא: מלשון = עבוט- פרושו: משכון- שעם ישראל יהיה במצב כה טוב - כתוצאה משמירת המצוות - שהוא ילווה לגויים הלוואות - תמורת משכון שיקבל מידם- אבל עם ישראל עצמו לא יזדקק ללוות מהגויים תמורת משכון שהרי נאמר לפניכן: "אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן" [פסוק ד'] במצב בו עם ישראל מקיים הלכה למעשה את המצוות – מצבו הכלכלי יהיה יציב וטוב ולא יזדקק להלוואות מהגויים.
עם ישראל מושל על הגויים.
נאמר בפרשתנו: "וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".
הנביא ישעיהו מנבא בהפטרה לפרשה: "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה".[ישעיהו נ"ד, י"ז]
רבים הפסוקים בתנ"ך על נושא: השלום הנה כמה מהם: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם."[ ויקרא כ"ו, ו]
"יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.[ במדבר ו, כ"ו]
"וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם." [ישעיהו ל"ב, י"ז]
"וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת." [ישעיהו ל"ב, י"ח]
"כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ."[ ישעיהו ט"ו, י"ב]
"וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא תִרְאוּ חֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה." [ירמיהו י"ד, י"ג]
"וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם."[יחזקאל ל"ז, כ"ו]
"גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת."[חגי, ב', ט]
"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." [תהלים ל"ד, ט"ו]
"וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם."[תהלים ל"ז, י"א]
כאשר עם ישראל מקיים את המצוות והחוקים עליהם נצטווה בהר סיני- קיימת מידה כנגד מידה . כפי שנאמר במסכת סוטה: "בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ".
כפי שהפרשה פותחת בעניין הברכה והקללה, האדם רשאי לבחור כאוות נפשו את דרכו - בין ברכה ובין קללה, הברכה תינתן לפרט ולכלל כאשר ילכו בדרך הישר:
"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה. אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.."
לעניות דעתי: על מנת להגיע לחיים שקטים ושלווים בארץ ,הרי בנוסף לקיום החוקים והמשפטים הכתובים בתורה אשר כאיש אחד בלב אחד: התחייבנו לקבלם –בהיותנו לרגלי הר סיני במילים " ..כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".
עלינו להתרחק מהמחלוקת ומשנאת החינם ולהרבות שלום בין איש לרעהו, אז נזכה להגיע לשלום המיוחל- בין עם ישראל לגויים.
לסיכום, לאור האמור לעיל, כל יחיד ויחיד בישראל יש בכוחו להגדיל את אור השלום והגאולה- על ידי מעשיו הטובים- כי עם ישראל הוא כגוף אחד וכל פרט ופרט הוא חלק מישראל ואם נבחר בברכה- ונקיים את המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו- נזכה לימים טובים ולבוא הגאולה – כפי שמנבא הנביא ישעיהו:
"וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". [ישעיהו ב, ד]

* היצירה המצורפת למאמר:

ציורי תנ"ך/ ישראל מושל על הגויים/ ציירה: אהובה קליין(c)
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c)


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל