וְחָשַׁקְתָּ בָּהּ
אִי אֶפְשָׁר לְהַחְמִיא
לְרָצוֹן פִּתְאוֹמִי,
לָעוֹשֶׂה מָה שֶׁבָּא
לְפִי הַחֵשֶׁק וּלְלֹא מַחְשָׁבָה,
הֲרֵי הוּא כְּמַפְעִיל כְּלִי נֶשֶׁק
כִּי כָּךְ הִכְתִּיב לוֹ הַחֵשֶׁק.
יְדוּעִים : "נִשְׁפֵי הַחֵשֶׁק" בְּזִילוּת
הַנִּקְרָאִים גַּם "מְסִבּוֹת הִתְהוֹלְלוּת",
הַמּוֹתִירִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל צַלָּקוֹת
אִם לֹא לְכָל הַחַיִּים, אָז לְשָׁנִים אֲרֻכּוֹת.
חֵשֶׁק הוּא מֵעֵין תַּאֲוָה פִּתְאוֹמִית
הַמְּשָׁרֵת בְּעִקָּר, תְּשׁוּקָה עַצְמִית,
קָשֶׁה בּוֹ לִשְׁלֹט
וְתוֹצְאוֹתָיו בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֵינָן שֶׁקּוֹלוֹת,
כְּשֶׁהַחֵשֶׁק מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ
מְאַבֵּד הַיֵּצֶר שְׁלִיטָה עַל שִׁקּוּלוֹ.
בְּתוֹרָתֵנוּ אָנוּ מוֹצְאִים הַפְנָיוֹת
שֶׁל חֲשָׁקִים הַקְּשׁוּרִים לִשְׁבוּיוֹת,
בְּפָרָשָׁתֵנוּ "כִּי תֵּצֵא" כָּתוּב: "וְחָשַׁקְתָּ בָהּ"...(דברים כ"א/ י"א)
וּבַהֶמְשֵׁךְ הֶסְבֵּר, כֵּיצַד לִנְהֹג בָּהּ לְהַבָּא.
בְּפָרָשַׁת "דִּינָה" : "שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם" (בראשית ל"ד/ ח')
כְּשֶׁהָיְתָה שְׁבוּיָה בִּידֵי נָסִיךְ לֹא מְרַחֵם,
נִרְאֶה, שֶׁכְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּאִשָּׁה זָרָה
הַחֵשֶׁק מְאַבֵּד כָּל בַּקָּרָה.
בִּשְׁנֵי הַמִּקְרִים שֶׁהֻזְכְּרוּ בַּתּוֹרָה
תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל הַחֵשֶׁק נִגְמְרוּ בְּכִי רַע,
בְּפָרָשָׁתֵנוּ : "וְהָיָה אִם לֹא רָצִיתָ בָּהּ"..
כְּלוֹמַר, שֶׁהַחֵשֶׁק לֹא נָבַע מִתּוֹךְ אַהֲבָה,
כִּי אִם מִדַּחַף רִגְעִי
שֶׁפָּרַץ בְּאֹפֶן אֲרָעִי,
וְרַק כְּשֶׁהַדַּחַף הִגִּיעַ לַמִּמּוּשׁ
הִתְבָּרֵר שֶׁהַחֵשֶׁק נוֹתָר בְּלִי חִמּוּשׁ,
וְאֵצֶל שֶׁכֶם בֵּן חֲמוֹר שֶׁשָּׁבָהּ אֶת דִּינָה
חִשְׁקוֹ גָּרַם לִכְלָיָה שֶׁל "מְדִינָה".
עִם מַחְשָׁבָה וְאִפּוּק הַחֵשֶׁק אַף תּוֹעַלְתָּן
כִּי תַּפְקִידוֹ לְעוֹרֵר וּלְהַמְרִיץ, אֵינֶנּוּ קָטָן,
וְיֵשׁ לָנוּ דֻּגְמָאוֹת אַחֵרוֹת בַּמִּקְרָא
בּוֹ הַחֵשֶׁק מַמְרִיץ וּמֵאִיץ יְצִירָה.
חֵשֶׁק סְפּוֹנְטָנִי מְחַבֵּל וּמַשְׁחִית
גַּם אֶת הַחֶבְרָה וְגַם אֶת הַיָּחִיד,
עַל מְנַת לִמְנֹעַ אָסוֹן מִן הַצִּבּוּר
אָסוּר שֶׁיִּשְׁלֹט בַּחֶבְרָה וּבַדִּבּוּר.
רְצוֹנוֹ שֶׁל הַחֵשֶׁק אֵינוֹ מְבֻקָּר
הוּא מַעֲנֶה לְסִפּוּק מִיָּדִי בְּעִקָּר,
אִם אוֹמֵר אָדָם, מִתְחַשֵּׁק לִי אֶת זֶה וְזֶה לֶאֱכֹל,
וְהוּא יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא כָּל מַאֲכָל הוּא יָכֹל,
אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּתּוֹת לַטַּעַם אוֹ לַמַּרְאִית
כִּי מֵבִין הוּא, שֶׁהַדָּבָר מַזִּיק מִבְּחִינָה רְפוּאִית.
לֹא הִתְחַשֵּׁק לִי עַל חֵשֶׁק לִכְתֹּב
אֲבָל אוּלַי אַצְלִיחַ לִמְנֹעַ מַכְאוֹב,
כִּי הַפָּרָשָׁה נוֹגַעַת תָּמִיד בַּמְּצִיאוּת
וְלִדְחוֹת אַזְהָרָה אֵין לִי שְׁהוּת,
לֹא הָיָה קוֹרֶה מָה שֶׁקָּרָה בְּאֵילַת
לוּ הַחֵשֶׁק הָיָה... שָׁמָּה נִשְׁלַט.
אַקְטוּאַלְיָה בַּפָּרָשָׁה
הִיא לֹא רַק דְּרָשָׁה,
בְּמוּסַר הַשְׂכֵּל הִיא גְּדוּשָׁה.