הזמן השקוף: כבכל שנה בערבו של יום הכיפורים

יש דברים שהזמן לגביהם שקוף. אחד מאלה קשור בתחושה האישית שלי בכל פעם שיום הכיפורים מתקרב או בכל טיול בצפון רמת הגולן. גם לאחר 47 שנים, התחושה הזו זהה. מבחינתי, הזמן עמד מלכת

תכננתי להוביל טיול בצפון רמת הגולן בין ראש השנה ליום הכיפורים. עקב המצב זה לא יצא אל הפועל. הטיול היה מעלה בי מן הסתם
את אותן התחושות והמראות החוזרות על עצמן בכל פעם שאני מטייל באזור הזה. האמת היא שזה לא ממש משנה כי יום הכיפורים
הניצב בפתח מחזיר אותן לתודעה באופן אוטומטי כבכל שנה וגם לאחר 47 שנים. לא פעם הרהרתי בכך שבעצם בנושא הזה הזמן
פשוט שקוף, כאילו לא קיים. אינני יכול להשתחרר מהמועקה הקיימת אצלי פנימה, בכל פעם שאני מהלך כאן על אף מראות מרהיבים
מכל תצפית. גם חיבתי היתרה לגיאולוגיה - והאזור אכן מרתק מבחינה זו - לא מצליחה להרחיק ממני את המחשבות האלה ולעולם
תיכון ההשראה לכתוב משהו בנושא. בטיול האחרון לעונה הקודמת בסוף יוני, צפיתי באזור ממרומי גבעות הקרב בחרמון ובפעם
המי יודע כמה החלו המילים להירקח במוחי. בימים האחרונים, בוודאי בהשראת יום הכיפורים המתקרב, חזרתי לעשות בהן סדר.
חברי ובני דורי שהיו שותפים באזור זה לאותו יום כיפור והימים שבאו בעקבותיו בוודאי יזהו את המקומות המוזכרים כאן. בכל
מקרה מומלץ לטייל באזור. לבד מהיסטוריה גיאולוגית מרתקת, הנופים הנצפים כאן מכל תל או מקום גבוה מעבר לזיכרונות טעונים
עבורי, מרהיבי עין ונפש.


יום הכיפורים 2020 , בחלוף 47 שנים. נזכור ונוקיר את הנופלים במערכה הכבדה.




מתל ורדה לגבעות הקרב

מַרְאֶה פַּנוֹרָמִי מִתֵּל וָרְדָה,
יָרֹק וְחוּם בְּאַוִוירָה מֵנוּמְנֶמֶת.
מַבָּט לִשְׂדֵה הָעַגְבָנִיּוֹת, שָׂם לְמַּטָּה,
פּוֹתֵחַ עָרוּץ לְדִּמְעָה מֶנַצְנֶצֶת.

עֵמֶק הַבָּכָא כִּתְמוֹל שִׁלְּשּׁוֹם,
שָׁנִים אֲרוּכּוֹת טָבוּל בִּדְּמָמָה.
מִשְעוֹלָיו זֶה מִכְּבָר יַבְשׁוּ מֵאָדֹם,
שֶהוּקָז בִּשְדוֹתָיו בְּעֵיִן הַסְּעָרָה.

מִצָפוֹן מִתְנַשֵּׂא הָהָר הָאָרוּר,
מַשְׁפִּיל מַבָּטוֹ, עַגְמוּמִי וְקוֹדֵר.
רֵיחַ הַמָוֶות בִּרְגָבָיו עוֹד נָצוּר,
כָּשְׁלּוּ נוֹפָיו מוּעָקָה לְשַׁחְרֵר.

הַנּוֹף מִגְּבָעוֹת הַקְּרָב מְהַמֵּם,
עֶרֶב רַב שֶׁל יֹפִי, כְּאֵב וְשֶׁקֶט.
לֹא יוּכְלוּ הַמָרְאוֹת לְזִיכָּרוֹן מְדַמֵּם,
בְּעֶטְיוֹ שֶׁל הַזְּמַן הָעוֹמֵד מִלֶכֶת.

אַךְ הָאֲדָמָה עוֹדֶּנָה גּוֹנַחַת...
אֵין מָזוֹר מִדָּם הַנּוֹפְלִים,
זוֹרֵם בְּתוֹכָהּ כְּלָבָּה רוֹתַחַת,
לֹא מוֹצֵאת מַנּוֹחַ בִּרְבוֹת הַיָּמִים.









אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל