מאחורי המסכה: כל מה שאתם צריכים לדעת על הידבקות בקורונה

רוב האנשים שמדביקים לא מפיצים את המחלה. רק אלו שנחשבים ל'מדביקי על' מצליחים להדביק המונים • מתברר כי ילדים ובני נוער עלולים אף הם להפוך ל'מדביקי על' ולהפיץ את הנגיף בקרב משפחותיהם.

כולנו חשופים למסע אגרסיבי שמזהיר אותנו מווירוס הקורונה. הבעיה במסע הזה, הוא שמכלילים (מתוך אמונה שעדיף לחזור על האזהרות הכלליות ולא לבלבל את האזרח עם פרטים) ולא יורדים לפרטים. כך קורה שחסר לנו המון מידע, שימושי, שמסונן בתקשורת ההמונים, ואנו מחמיצים דברים חשובים.
הנה כתבה על מדביקי העל, שכולנו צריכים להכיר אותם.
רוב האנשים שמדביקים לא מפיצים את המחלה. רק אלו שנחשבים ל'מדביקי על' מצליחים להדביק המונים • מתברר כי ילדים ובני נוער עלולים אף הם להפוך ל'מדביקי על' ולהפיץ את הנגיף בקרב משפחותיהם.
האם אכן ישנם כאלו שמדביקים מספר רב של אנשים, בעוד שישנם כאלו שאולי מדביקים, אך בצורה מינורית? מחקר חדש שנערך בימים אלו בארה"ב ובהודו מצא שאכן כן. ישנם 'מדביקי/מפיצי על' שאחראים לחלק גדול מההדבקה, בעוד שיתר החולים אמנם מדביקים, אך לא בכמות ובהיקף שלהם אחראיים 'מדביקי העל'. התזה הזו אינה חדשה, אך החידוש הפעם הוא שבניגוד למחקרים קודמים, המחקר הנוכחי נעשה לאחר שמדענים בארה"ב חברו לפקידי בריאות הציבור במדינות טמיל נאדו ואנדרה פרדש בדרום מזרח הודו, כדי לעקוב אחר דרכי ההדבקה ושיעור התמותה במדינות אלו שהגיעה למעלה מחצי מיליון איש.
בדיווח בכתב העת "מדע", נכתב כי הם מצאו ש-71 אחוזים מהאנשים הנגועים לא הדביקו אף אחד, ו-8 אחוזים מהאנשים הנגועים היו אלו שהיו אחראיים לעד 60 אחוזים מההדבקות החדשות.
"המקרים של מפיצי על, שגורמים להתפשטות המחלה, הם הכלל ולא היוצא מן הכלל. זאת כאשר מסתכלים על התפשטות הנגיף, הן בהודו וככל הנראה גם בכל המקומות האחרים שמושפעים מהנגיף", נאמר במאמר החוקר הראשי רמאנן לקסמינראיין ממכון הסביבה באוניברסיטת פרינסטון.



לפי המחקר, הסיכוי שאדם עם קורונה יעביר אותו במגע קרוב נע בין 2.6 אחוזים בקהילה ל-9 אחוזים בביתם הפרטי. וזה נכון בכל הגילאים. הסיכון להעברה מאדם נגוע לאדם אחר עומד על 10.7 אחוזים עבור מגעים בסיכון גבוה, שהוגדרו כקשרים חברתיים קרובים, או מגע פיזי ישיר עם אדם נגוע ללא אמצעי הגנה. אם אנשים היו עם אחד מאותם אנשי קשר בסיכון גבוה, בחלל מוגבל, במשך יותר משש שעות, כמו נסיעה ארוכה באוטובוס, שיעור זה יכול היה להגיע ל-79 אחוזים.
עם זאת, נראה כי צעירים וילדים, המהווים כשליש מהמקרים, היו המפתח להעברת הנגיף. "ילדים הם מדביקים יעילים מאוד במסגרת זו, וזה משהו שלא הוכח היטב במחקרים קודמים", הסביר לקסמינאריין. "מצאנו שמקרים מדווחים של המחלה ומוות ממנה, היו מרוכזים יותר בקבוצות צעירות, ממה שציפינו בהתבסס על תצפיות במדינות בעלות הכנסה גבוהה יותר."
המחקר אמנם לא מספק תוצאות חד משמעיות, שכן קהל היעד שעליו מתבסס המחקר, נחשב לצעיר מחד וכן לכזה שמתגורר בצפיפות גבוהה, כך שלא ניתן להסיק ממנו מסקנות גורפות. עם זאת, תיאוריית 'מפיצי העל' כבר הוכחה, כשאחד מהמקרים הידועים היא ההדבקה שהחלה עם תחילת המגיפה בבריטניה, שם התברר שאדם אחד היה אחראי לתפוצה משמעותית של המחלה בלונדון, בעוד שהוא עצמו אף לא פיתח תסמינים.

העומס הוויראלי של אנשים שאנחנו פוגשים, משפיע על הסיכוי שנידבק מהם. אותה סיטואציה יכולה להיות לא מידבקת, אם המפגש הוא עם חולה שיש לו עומס ויראלי נמוך, או מידבקת, אם יש בה חולה עם עומס ויראלי גבוה. אדם יכול להיות עמיד בפני כמות מסוימת של הנגיף, ולהיות פחות עמיד בפני כמות גדולה יותר שלו.
ההדבקה מתרחשת בעיקר דרך הטיפות , טיפות נשימתו של האדם הנגוע, אשר נפלטים עם שיעול והתעטשות או אפילו עם נשימה רגילה, דיבור, התנשמות, שירה, תפילה. דלתות הכניסה הן הפה, אף ועיניים . כדי להידבק צריך להיות פשוט קרוב לאדם החיובי (פחות מ- 1-1.5 מטר).
הדבקה יכולה להתרחש גם בעקבות מפגש עם כמה חולים, שאצל כל אחד מהם העומס הוויראלי אינו בהכרח גבוה. מתברר שאנחנו יכולים "לאסוף" וירוסים מכמה אנשים. אם אנחנו בחדר סגור שיש בו כמה חולי קורונה, ושוחחנו עם אחד, ואחר כך נעמדו ליד אחר בבופה, ופגשנו חולה שלישי בתור לשירותים, הגוף שלנו עלול לצבור את הווירוסים מכולם. אם המפגשים האלה מתרחשים בסמיכות זמנים, הכמות יכולה לעבור את הסף ולגרום זיהום. לעומת זאת, אם היינו נחשפים לכל אחד מהאנשים הללו ביום אחר, ייתכן שלא היינו נדבקים. עדיין לא ידוע כמה זמן בדיוק נדרש לנו "להתנקות" ולהתחיל את האיסוף מחדש, מאפס.
עומס ויראלי נמוך צפוי להוביל למחלה קלה יותר, אבל זה לא נכון תמיד. אם מערכת החיסון לא מגיבה מהר מספיק, ממגוון סיבות שקשורות באותו חולה, אפילו סיבות נפשיות, העומס הוויראלי ההתחלתי הקטן עלול להפוך לגדול.
התרופה הראשונה שאושרה לשימוש ספציפי נגד Covid הייתה Remdesivir תרופה אנטי-ויראלית שפותחה במקור לטיפול במחלות הקשורות לנגיפי האבולה, שקיבלה אישור ל- FDA (מינהל המזון והתרופות). קיבלה אישור לשימוש חירום בארצות הברית, וב- 25 ביוני הוא גם קיבל את האור הירוק של ה- EMA לאירופה. התרופה ניתנה גם לנשיא טראמפ.

יש את הקורטיזון, עבור התפרצויות קשות, אלה של מה שמכונים "סערה ציטוכימית" שמובילה את מערכת החיסון לתקוף את האדם שהיא אמורה להגן עליו. הידרוקורטיזון, מתיל פרדניזון ומעל לכל דקסמתזון, תרופה אנטי-אסתמה ישנה, עליה יש מחקר בריטי שמצא יתרונות חשובים, והפחיתה את התמותה של חולים בשליש וחמישית מאלה שקיבלו חמצן.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל