שעת חשבון נפש

נו מה דעתך על הסרט המצוין "שעת נעילה"? פנו אלי החברים שצפו בפרקים ששודרו בסדרה, כאילו הייתי אני הפוסק האחרון בעלילה המדוברת.

נו מה דעתך על הסרט המצוין "שעת נעילה"? פנו אלי החברים שצפו בפרקים ששודרו בסדרה, כאילו הייתי אני הפוסק האחרון בעלילה המדוברת.
כל מלחמה היא כשלעצמה תסריט אימה. אולי היה זה בעקבות תמונות הלוחמים וזיכרונות על מלחמת כיפור, שם צולמתי בעיתון הערב ידיעות אחרונות. סיפורי החיילים על המלחמה הארורה ההיא. שנת שבעים ושלוש. מעולם לא אהבתי עלילות ומחזות מלחמתיים. העדפתי ספרות מדע דמיוני על פני אלימות ודם. האם אני כעוס? לא. אני יותר טעון על מה שקרה, למרות שחלפו שנים רבות מאז. היום כבר לא מענין יותר הסיפור והתחקיר מי אשם או לא אשם. רובנו מנסים להשכיח ולהדחיק את הטרגדיה הזאת, בה איבדנו ממיטב בנינו. אין ספק שהפצע פתוח ולא יגליד לעולם. סיפור שנימרח על פני הזמן, בין דורות שונים. הוא נראה כאספקלריה, כעוד מלחמה אחת במורשת ישראל, שהתרחשה מתי שהוא.


לפחות בעת צפייה בסרט הזדהתי עם קטע מלחמתי בסיטואציה מדומה, שחוויתי תוך כדי כך "פלאש אש בוהק" ברקע. היה זה עת מותקפים החיילים בהפתעה גמורה, ע" י מטוסים סוריים. הזכיר לי מצב דומה בו נתקלתי לראשונה במפגש הראשון שלי עם הקרב, שם הופיעו מעלינו מטוסי אויב מאי שם וריקטו בצלילה מהירה את השיירה שלנו, שנעה באיטיות על הציר הפקוק. למען האמת כולנו בתוך הכלים היינו חסרי אונים באותם רגעים, שכידוע לרובנו לא היה אפילו נשק מתאים. ההלם והכעס עלה שם בלחץ ובצעקות מפי הלוחמים: איפה כל הצבא המהולל שלנו? בני זונות... אפילו נשק להתגונן לא נתנו לנו. כאלו היינו שה מובל לטבח... זה מבזה. זה משפיל. מחזה נורא שלעולם לא אשכח ולא אסלח. כיצד נשלחתי לחזית בבהלה ללא נשק. חבריי יצאו עם אתי חפירה וסנדלים, כי לא סיפקו לנו נשק וציוד. הדבר האחרון שאפילו לא חלמתי שאגיע אליו.


קונספירציה הייתה שם, מתרצים מומחי המלחמה, לאחר סיום הקרבות. בדורי הכרנו לא מעט עלילות מלחמתיות, מסרטים אמריקאים, שעברו עריכה ברמה מקצועית. בעיקר הסרטים על מלחמת וייטנאם העקובה מדם. אבל כנראה כל אחד חושב אחרת... במלחמת שבעים ושלוש הגעתי כאיש מילואים צעיר, שהוצב ביחידת הרגלים של חטיבת הצליחה, של גנרל שרון. אין לי דעה על מוצב החרמון, ששם נטען שחיילי המוצב היו שאננים. מעולם לא ביקרתי שם, אך נשאלת השאלה כיצד מוצב אדיר שכזה ניכבש? האמת שלא כולם היו שם חיילים קרביים.
להבדיל, ביקרתי לא במעט מוצבים בקו בר-לב. שם לדאבוני ראית מחנה נופש. צר לי לומר זאת. (לא בכולם) שם במוצבי התעלה, ניתן היה לראות את השאננות שדבקה בכולם.

נחזור לאותה מלחמת כמעט שואה, שם רובנו יצאנו מצולקים ופגועים, בקרבות האכזריים. קשה היה שלא לשכוח את מפקד המחלקה שלי, שלקח את המלחמה באופן קשה וביציאתו הראשונה הביתה, שם קץ לחיו בירייה לראשו. ובאשר לאירועים של ירי כוחותינו על כוחותינו, זה קרה וזה יקרה. את זה חוויתי היטב באימוני הכוחות בבסיס צאלים, שלא מעט אסונות אירעו שם. נחזור לפתיח ונזכור שבעמק הבכא, התנהלו קרבות גבורה. שם מתחילה כל סדרת הטלוויזיה. על פניו נראה שהקולנוען לא הכין היטב את שיעורי הבית, כשביקש להכניס מעט פלפל בסרט העצוב. הוא שרבב קטע ארוטי מבית מדרשו של דן בן אמוץ. שבעיני לא הייתה דמות תרבותית, מאחר והכרתיו מקרוב.
בסדרה, שעלתה בתקציב גבוה, ניתן היה להבחין בנושא הכאוב בחברה הישראלית. הפער העדתי שכולם רוצים לברוח ולשכוח ממנו. זה היה מיותר לחלוטין, שכן הנושא הועלה בהזדמנויות כל כך רבות...

דווקא מי שעשה בנושא הזה עבודה טובה, היה אפרים קישון, בסרטו סלאח שבתי, שבחן את כל הצדדים של הבעיה המכאיבה הזאת, שהיא חלק בלתי נפרד מדרמת חיינו. לכל עם יש סיפורים שמחים וסיפורים עצובים. יש לציין שבאותם מלחמות שנכפו על עם ישראל, כל העם היה צבא. אשכנזים, ספרדים וקבוצות אתניות אחרות. וחבל היה להעלות את הבעיות העדתיות, של הבדלים מפלגים, במקום להראות את האחדות, שאכן הייתה קיימת, במצבים כאלה.

עוד סיפור בלתי נישכח קרה לי, כשהייתי הנוסע האחרון באוטובוס שהסיע אותי מעבר לתעלת סואץ. הנהג הוריד אותי בפאתי המחנה המצרי "פאיד" שהיה נטוש. נכנסתי לחרדות בבסיס השומם והעזוב שבשטח האויב. הלילה יורד ואני מחפש את חברי, שכבר עזבו את השטח. שעות הסתובבתי בפחד. לקראת לילה נשמעו יריות במחנה העזוב. למרבה השימחה היו אלה חברי, שחזרו לחפש אותי. למעשה עם יציאת כוחות צה"ל מהשטח המצרי, נשארנו מספר לוחמים במערב התעלה. צוות קטן שאבטח את הדחפור הענק, שהרס בשיניו את מסלולי ההמראה, לאחר שהשטח נימסר לידי כוחות האו"ם.
לסיכום, האם הסידרה טובה או גורמת נזק לישראלים? לא הייתי אומר כך... טוב שיוצרי הסידרה העלו את הזיכרונות. מוטב עכשיו מאשר אף פעם לא.. אם לא עכשיו אימתי? ממרחק מרום השנים אומרים היום "פני הדור כפני הכלב". כידוע סודות מדינה וביזיונות שכאלה מוסתרים מעיני הציבור, שזכותו כן לדעת, עד קץ הימים.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל