מוֹנוֹלוֹג שֶׁל בָּמָה
עֶרֶב טוֹב לָכֶם כִּסְּאוֹת
תּוֹדָה שֶׁשּׁוּב בָּאתֶם לִרְאוֹת,
כִּי אֲנִי הַבָּמָה
מוֹפִיעָה וִיהִי מָה,
אַתֶּם בְּאוֹתָהּ הַשּׁוּרָה
וַאֲנִי לְלֹא תַּפְאוּרָה.
תִּסְלְחוּ לִי עַל הַדְּרִישָׁה :
לְכַבּוֹת טֶלֶפוֹנִים בְּבַקָּשָׁה,
נִשְׁמוֹר עַל כְּלָלֵי הָעַכְשָו
וְנַקְפִּיד עַל הַפְּרָדָה בֵּין הַבָּמָה לַמּוֹשָב.
הָעֶרֶב אֲנִי "בְּהוֹפָעַת יָחִיד", אֲנִי הַבָּמָה
מְאָרַחַת כִּסְאוֹת וּדְמָמָה,
לֹא זַמָּרִים, זַמָּרוֹת, שַׂחְקָנִים אוֹ לַהֲקָה
רַק אֲנִי הַבָּמָה עוֹמֶדֶת רֵיקָה.
הָיוּ זְמַנִּים שֶׁאָמַרְתִּי לְעַצְמִי :
דַּי, תַּעַצְרִי, מְעַט תִּנְשְׁמִי,
דָּרְכוּ עָלַי כָּל הַמִּי וָמִי
וַאֲנִי לֹא זַזְתִּי מִמְּקוֹמִי,
הָיִיתִי בָּמָה לְגִדּוּפִים וּמְרִיבוֹת
לְחַדְרֵי שֵׁנָה וּלְבֵית אָבוֹת.
בְּכָל מִסְפַּר רְגָעִים
הֶחְלִיפוּ בִּי צְבָעִים,
בְּכָל הוֹפָעָה תָּסַסְתִּי
וּבְשׁוּם תַּפְקִיד לֹא מָאַסְתִּי.
כֵּן...הָיוּ לִי גַּם שָׁעוֹת רָעוֹת
אַתֶּם וַדַּאי זוֹכְרִים זֹאת כִּסְּאוֹת,
כַּאֲשֶׁר רוּחַ רָעָה נִכְנְסָה בְּבַמַּאי
וְאֶת כָּל כַּעֲסוֹ הוֹצִיא הוּא עָלַי,
לַמְרוֹת זֹאת הָיְתָה בִּי שִׂמְחָה
וּלְלֹא רְגָעִים שֶׁל מְנוּחָה.
נִכְבָּדַי הַיְּקָרִים הַכִּסְּאוֹת
אִתִּי אַתֶּם כָּאן בְּכָל הַהוֹפָעוֹת,
אֲנִי קַדָּה לָכֶם קִדָּה
וְאוֹמֶרֶת לָכֶם, תּוֹדָה !
אַתֶּם וְאֲנִי זְקוּקִים לְהַנְשָׁמָה
אַתֶּם הַכִּסְּאוֹת וַאֲנִי הַבָּמָה.
בְּקָרוֹב יַעֲלֶה הַמָּסָךְ
וְשׁוּב נַאֲזִין לְטֶקְסְט מְנֻסָּח,
אֵין בֵּינֵיכֶם כִּסֵּא שֶׁנִּבְהַל
לְהוֹשִׁיב בְּתוֹכוֹ שׁוּב קָהָל,
וַאֲנִי הַבָּמָה לֹא אֵעָלֵב
לְהַעֲמִיס עַל עַצְמִי הַצָּגָה אוֹ סֶלֶבּ,
עָלוּ עָלֵינוּ עַכְשָׁו
עָלַי, עַל הַבָּמָה וְעַל הַמּוֹשָׁב.
כָּל הָעוֹלָם מַגֵּפָה
וַאֲנִי הַבָּמָה לֹא עֲיֵפָה,
אַמְשִׁיךְ לְהוֹפִיעַ וִיהִי מָה
אֲנִי מוּכָנָה, אֲנִי הַבָּמָה.