מחר

לאן נושאים אותך הצלילים הענוגים המתנגנים בחלל החדר, אני רוצה לעוף לשם להתרונן על תוויהם להתעופף על גווניהם

אצבעותיך נעות על קלידי הפסנתר
עיניך, כאילו הן עצומות
מקשיבות ברטט,
ראשך זקוף ופונה לגבהים
חיוך נסוך על פניך.

לאן נושאים אותך
הצלילים הענוגים
,המתנגנים בחלל החדר.
אני רוצה לעוף לשם
להתרונן על תוויהם
להתעופף על גווניהם
לעוף עם הצלילים בגבהים ההם
ולרגע לשכוח
הכל.

את האובדן בדרכים בצמתים
את קולות הכואבים
הנפגעים
את המאיימים
על שלומנו
מכל העולמות.

נגן לי שוב
את הצלילים שנותנים לכל אחד כנפיים
לעוף אל החלום שלו.
לשמוע שוב את המגינה .
של יום המחר
הטוב והיפה.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל