הגונב מגנב שגנב

הדרך שעושה המוצר מהחברה ללקוח רצופה קומבינות ואנשים טובים.

"בכמה את רוצה?”
"פחות ממה שאתה רוצה”. היא יודעת מה היא רוצה, ומצליחה להוציא ממני את המכשיר במחיר שערורייתי.
היא כמובן חסרת ידיעה לטיבו של המוצר שהרגע רכשה בכסף מלא' ומאושרת כל כך על הניצחון הקטן.
אני מסתיר חיוך קטן. “טיסה נעימה!" אני מאחל לה.
ללקוח הבא שנכנס יש הצעה מפתה.
"אני נותן לך 50 מכשירים. כולם 100 אחוז, הוא ממהר להבטיח, מקוריים, חדשים.
"האריזות???"
"כן, הן פתוחות, בלי הניילון. אתה לא פשוט מצפה ממני לעבור עם מזוודה מלאה במכשירים חדשים במכס. הם קשוחים מאוד שם, ומסתכלים עליך במבט של רצח. אפשר לחשוב שהבאתי מזוודה מלאה גופות הוא פורץ בצחוק רועם”.
"כן", אני ממהר להסכים. “הם יותר מדי רציניים בקשר לעבודה שלהם”.
אני בודק את המכשיר הראשון. נראה תקין. האריזה המקורית לצדו עם יתר האביזרים.
"כמה?” אני שואל, סוקר את היתר במבט בוחן.
המחיר הפתיע גם אותי.
"בטוח?” אני מוודא.
"כן.”
הוא ממהר לצאת.
אני מניח את הרכש בצד, יותר מאוחר אטפל בזה.

הטלפון מצלצל. על הקו חבר מהמכס. מדברים על פה ועל שם.
"דרך אגב”, הוא אומר: "סחורה שהחרמנו שבוע שעבר נעלמה מהמחסן. אני מאמין שזה אחד מבפנים שינסה לעשות על זה כמה שקלים. פתח עיניים אה?”
ההסדרים שלנו היו מאז ומתמיד הדדיים; הוא מעלים עין מסחורה שאני מעביר, ואני שם עין על "מערימים שיטתיים".
אני לא מוסר שמות של יבואנים לא חוקיים, רק כאלו מבפנים, שפה ושם מעבירים איתם סחורה החוצה, בטיעון הכל יכול של בין כה זה הולך לגריסה. אז למה לא להרוויח משהו?
איך אני יודע? המחיר כמובן. למכור במחיר רגיל הם לא ימכרו, כי הם רוצים להיפטר מהסחורה מיד. אף אחד לא קונה כמויות כאלו מאנשים עלומי שם. אבל במחיר שהם מציעים, זה שווה את הסיכון.
ובכלל, שמעתי שכל הסחורה הזאת מגיעה מכל מיני עוקצים של חברות בחו"ל.
זה מאוד פשוט: אתה פותח חברה רשומה. מזמין מאה מכשירים או יותר על חשבון החברה. אתה בעסקים, אז התמחור הוא בעיקר על החבילה. את המכשיר הם נותנים לך במחיר מסובסד. חודש עובר, ואתה מבטל את החוזה איתם, משלם קנס יציאה לכל מכשיר, ויש לך מכשיר חדש בשבעים עד שמונים אחוזים פחות.
כעת אתה בבעיה, איך אתה מכניס את זה לכאן. טוב, כאן כבר נכנסת לפעולה מערכת משומנת מאוד של הברחות, שחלקה עובדת עם אנשים מבפנים.
החכמים יותר מהאלה "בפנים" אינם משתפים פעולה. הם פשוט ייקחו את ההחרמות וימכרו אותם בחוץ. הסחורה ממילא הולכת לגריסה.
את החכמים האלו אני מחפש. גם הוא.

זמן עובר והיא חוזרת, כעוסה מאוד.
"החרימו לי את המכשיר! זה מכשיר גנוב, מכשיר מוברח. מה לעזאזל חשבת שמכרת לי מכשיר גנוב?”, היא מעוצבנת מאוד.
אני שואל: “פשוט עברת איתו במכס והחרימו לך אותו? לא אמרת שזה מכשיר אישי שלך? לא השתמשת בו לפני?”
היא מתחילה להתבלבל. “רציתי לתת אותו מתנה למישהו. זה לא היה מיועד עבורי”.
אני מתחיל לחשוד. שעה היא שיגעה אותי שאסביר לה כיצד להעביר תוכן מהמכשיר הישן שלה, אז איך פתאום זה הופך למתנה?
פתאום נזכרתי שמשהו היה מוכר לי בלקוח ההוא שהגיע אחריה. הוא כבר היה שם שבוע לפני ומכר לי כמות דומה של מכשירים. מוזר שלא שמתי לב.
אני מספק לה הסבר דחוק תוך כדי שאני רושם את פרטיה, שאני מקבל את המכשירים מיבואן שאין לי מושג כיצד הוא משיג אותם.
"לרגע לא הייתי קונה את זה אם בוודאות הייתי יודע שזה גנוב!" אני מצהיר בקול.
אני מבטיח לבדוק את העניין ומבקש ממנה לבא למחרת.
שוב עולה בי חשד. לקוח נורמלי היה מתווכח, היה צועק. למרות המחיר המגוחך שהיא שילמה, עדיין. גם אם אאמין לה שמדובר במתנה..

אני מרים טלפון להוא.
"ראית משהו?” הוא שואל עוד לפני שאומר שלום.
"לא". עדיין לא הייתי בטוח שהסחורה הזאת גנובה מבפנים, ולא ממש התאמצתי לבדוק.
"אתה בטוח? ממש כלום?”

נורה אדומה נדלקה אצלי. זה היה נשמע יותר כאילו הוא אומר לי: "כדאי לך לספר".
"כן", אני ממהר להבטיח.


בום! הכל התחבר לי בראש.

הם היו אזרחי מדינות זרות. הם פתחו מספר חברות רשומות, והזמינו דרכם מאות מכשירים בחוזה.
חודש לאחר מכן הם סגרו את החברה. סעיף מטופש בחוזה מעניק לרוכש את האפשרות לשלם קנס יציאה ולהשאיר את המכשיר אצלו.
הם פשוט פתחו את המזוודות כשהגיעו למכס. אפילו לא התווכחו. פקיד עם מעט מוח היה מייד חושד, הרי מי בדיוק מגיע עם מאות מכשירים חדשים ומוסר אותם מרצונו למכס?
המכשירים יוחרמו. המכס לא ישולם. ואחר כך יצאו החוצה בדלת האחורית.
חלק מאותם אנשים היו אלו שפתחו את החברות בחו"ל.
הקומבינה פשוטה להחריד: אתה מקבל מכשיר חדש במחיר זעום, לא משלם מסים ומוכר את הכמות כולה במחירים נמוכים לחנויות קטנות. הרווח עדיין עצום. וכולם מבסוטים.
רק לרגע הם לא חשבו שבמכס רושמים את הקוד הסידורי של כל מכשיר המיועד לגריסה.
בכניסה למדינה, כשכמה הצהירו על המכשירים שלהם כאישיים, נבדק באקראי המספר הסידורי שלהם, והם שמו לב שיותר מדי מכשירים "גרוסים" מסתובבים להם בחוץ.

והם שלחו אותה כדי לדעת אם אני יודע משהו, או שותף לזה.

"שלום. איך אפשר לעזור?” אני פונה ללקוח הבא..

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל