הירהורים אסורים ונחוצים

ההלוויה המרשימה של הרב עובדיה והסידרה של אמנון לוי "השד העדתי"

הירהורים אסורים ונחוצים

ההלוויה המרשימה של הרב עובדיה יוסף קדמה לה הסידרה של אמנון לוי על "השד העדתי". ישראלי, אחד מהמעטים שחיים כאן מלפני המדינה, מתבונן בשני האירועים המשיקים, בא לידי הירהורים אסורים אך נחוצים לפיענוחם.
 
משבר הקליטה
לפני 63 שנים, סיפר לי מוּרָד, עולה מעירק ממעברת ברנר, שעבד לידי במטע, סיפור: לאחר שקמה המדינה, שאלו סוס, "איך מרגיש?" רע מאד, מביאים טרקטורים ויזרקו אותנו. הלכו לפרה ושאלו. רע מאד, הם נהיו סוחרים, חולבים יותר ושוחטים את הממעטות חלב. הלכו לחמור. מה איתך? נפלא. איך זה שהסוס והפרה מתלוננים ואתה צוהל? – אהה, כל כך פשוט: קודם אנחנו עבדנו, עכשיו העירקים עובדים. הבנתי הכל. מוּרָד מוכר שטיחים בבגדד ועכשיו עם טוריה הוא מפזר גללי צאן שהבדואים הביאו על גמלים. זה שם משחק העלייה בעשורים הראשונים. משבר קשה גם כשהם מלאים בכמיהה לארץ הקודש.

המודל האירופי
באחד הכנסים אמרתי אז שתוך 10 או 20 שנה יעיפו אותנו מהשילטון. וכשנזפו בי סיפרתי על אותו החמור של מוּרָד. אנחנו לטוב ולרע חשבנו על כור ההיתוך. המודל היה מאירופה: עד מחצית המאה ה – 19 לא הייתה בעייה בהגדרה ליהודי: כך נולד, כך חי, כך מתפרנס, כך מחנך ילדים וכך הולך לעולמו. ויש חפיפה הרמונית בין הוויית החיים וההגדרה כיהודי. ואז באה הפריצה מהאורתודוקסיה אל המודרנה, אל שדות היצירה שנפתחו ליהודים באמנסיפציה, ונוצרה בעיית זהות: יהודים חיים אחרת, עובדים במיקצועות אחרים, הולכים לאוניברסיטאות, עוסקים במדע, באמנות, בתקשורת, בפוליטיקה וכו'. ונפרמת החפיפה בין אורחות החיים הפתוחים של הדור הצעיר לבין ההגדרה שלהם כיהודים. ועלו שלוש אפשרויות: האחת אורתודוקסית – נחזיר אתכם למעגל, השנייה של הקיצונים - תצאו בחוץ, השלישית של המשתחררים: אנחנו נרחיב את גבולות התרבות היהודית ותתאפשר החפיפה ההרמונית בין הוויית החיים שלנו להגדרה היהודית, מדתית ללאומית. טענו האורתודוקסים: אתם יוצאים אל התבוללות. והתשובה באה מהציונות: איך נהיה גם יהודים וגם מודרניים ללא התבוללות? תהיה מדינת יהודים. יהודים אורתודוקסים לא מקימים מדינה. על כך העיד גם הרב קוק.

 
כור ההיתוך
חשבנו שהמודל הזה יפעל על העלייה ההמונית ממדינות המזרח. כור ההיתוך. בן גוריון לא לחץ את ידו של דב נוי שתיעד פולקלור עדות כי הוא מחייה גיטאות תרבות. בשנים הראשונות – חרף האפליה והקשיים והדעות הקדומות - כור ההיתוך הניב תוצאות עד כדי נס: המקום האחד בעולם שמאות אלפים בתוך 40 שנה עשו דרך שבאירופה לקחה 250 שנה, זה המעבר מחברה פטריארכלית שיוכית לחברה מודרנית הישגית. וכך עלו מדענים מבני המזרח ורמטכ"לים ומפקדי חיל אוויר והשתנה מעמד האישה. לתפארת המדינה.

 
ש"ס
ואז באה ש"ס. והצליחה - על בסיס שתי השגיאות של בן גוריון, שמסר את החינוך לדתיים ובגין, שהסיר את התיקרה ממספר תורתם אומנותם – לתת תשובה למצוקות אמיתיות של מזרחיים דתיים ואף מסורתיים, שיחררה אותם מהאפוטרופסות של החרדים האשכנזים ומרתיעתם מהמודרנה וביצרה שבט, שמשלב אתניות וכוח פוליטי, לשמר קהילת מאמינים מזרחיים. והעוצמה הזאת בסיסמתה "עטרה ליושנה" קטעה את התהליך אל המודרנה. במסמך זה אני פוסח על איפיוני ש"ס והולך אל הטענה שלי, המכוונת לשאלת השאלות אשר לישראל והיא לא ענייני הביטחון אלא השאלה הקיומית האיכותית הבאה:

חזית המודרנה
איך 8 מיליון ישראלים יוכלו לעמוד בחזית הראשונה של המודרנה, בליגת העל העולמית, מול ענקי מדינות המזרח והמערב? שאם לא כך, היצירתיים בבנינו ובנותינו ינדדו לארצות עם רוב האופציות לאדם בין לידה ומוות. אם על כל מיליון יש שני גאונים, לסינים יהיו 3,000, להודים 2,800 לאמריקאים 600, לאירופים 1,000 ולנו 16. איזו מערכת חינוך ואילו איפיוני מדינה עלינו לקיים כדי לדלג על הפער הזה? ש"ס מפקיעה 25% מהכישורים של בני ובנות הארץ להשתתף באולימפיאדה היצירתית העולמית. בין תלמידיה יש נובליסטים שמונעים מהם את המודרנה ומרתקים אותם לגווילים. 

המזרח התיכון מול המודרנה

ומכאן להכללה האסורה כפוליטיקה קורקטית ונחוצה להבנה: במזרח התיכון יש שתי ציביליזציות - איסלאמית ויהודית. השאה הפרסי ניסה להעביר את עמו אל המודרנה והביא את חומייני; אתא תורכּ ניסה לדלג את עמו אל המודרנה ואחרי 70 שנה הביא את ארדואן; מצרים הביאה את האחים המוסלמים ועירק הביאה את השיעים. אנחנו - עם כל ההבדל המובהק - ניסינו לתמרץ את התהליך אל המודרנה בהצלחה ניכרת אך לא מלאה. ש"ס, שרבע מילדנו נאספים למערכת החינוך שלה, מוכיחה כי כשלנו. 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל