טרויאטה של ורדי בבית האופרה בת"א

ביצוע טוב וסביר. הקהל ינהר וההמלצה מיותרת אם כי קיימת.

 

 


טרויאטה היא אחת האופרות המפורסמות והמוצגות ביותר בעולם אם לא המפורסמת והמוצגת מכולן.היא הוצגה לראשונה בשנת 1853 בונציה ולא זכתה להצלחה בכלל .
היו סיבות רבות לכך.
עד ורדי נושאי האופרות היו רוזנים, מלכים ואנשי העליתה כאשר העלילה היתה מופרחת.
בטרויאטה אנו רואים תחילת הוריזמו .אופרה העוסקת בחיי היום של אישה כלת דעת.הקהל האיטלקי היה רגיל למסורת מסויימת באופרה ולא יכול היה לקבל בפתאומיות שינויים שורדי הכניס.
אך אי ההצלחה היתה חד פעמית.העושר המוסיקלי הקליט אליו מתחברים בקלות, עשה את שלו והאופרה זכתה וזוכה עד היום להצלחה כבירה.

המוסיקה מקסימה.מוכרת ביותר.אריות-להיטים רודפות אחת את השניה ההופכים את האופרה לרצף של אריות, להיטים מוכרים לכל חובב אופרה.

טרויאטה היתה גם האופרה הראשונה שהוצגה בארץ בשנת 1923 ע'י המנצח מרדכי גולינקין בקולנוע עדן -בנין הקיים עד היום והמאכלס כעת בנק.
פרט מענין מאותו ערב.ראש העיר דאז מאיר דיזנגוף איחר להופעה ולא ניתן לו להכנס עד להפסקה.
באופרה הישראלית הנוכחית היא הוצגה בפעם הראשונה ב1986.
מאז הוצגה בחמש הפקות שונות ובשנה הבאה תוצג גם בפסטיבל מצדה.
בצורה זו אפשר לומר שטרויאטה היא האופרה שהוצגה בארץ מספר הרב ביותר של פעמים.

האופרה היא בעצם אופרה קאמרית על שלושה אנשים.
עם תחילת האופרה בנשף גבר מתאהב ב"אישה שמורה"(קלת דעת)-ויולטה.
היא גם מתאהבת בו ומוכרת את כל רכושה כדי לפרנסו.אביו מנסה לשכנע אותה לעזבו כי אחותו לא תוכל להתחתן אם יוודע מה טיב האישה הנכנסת למשפחה. היא משתכנעת, מקריבה את עצמה למענו אך נכנעת בסופו של דבר למחלת השחפת.
זאת דרמה לקוחה מהחיים היכולה להתרחש בכל מקום ובכל שעה.וריזמו אמיתי שהקדים את זמנו.

ההפקה הזו במקור הינה הפקה של האופרה הלאומית הלטבית והיא מוצגת בשיתוף פעולה איתה.
העלילה מבוססת על רומן שהפך למחזה "הגברת עם הקמליות" מאת אלכסנדר דומה הבן כאשר ורדי ופיאווה שכתב את הליברית עידנו והפכו את האופרה למוסרית יותר כדי לעבור את הצנזורה האיטלקית.

ורדי מכין אותנו עם הצלילים הראשונים של האופרה לסוף המר וחוזר על מוטיב זה גם בסופה.
הבמאי אנדרס זאגארס לא הפך את האופרה למודרנית והשאיר אותה בתקופתה כאשר חלק מהרהיטים בתפאורה נראו לי מודרניים מדי. הבימוי למרות הסצינות הקאמריות הרבות קיצבי ביותר, מרגש, זורם.

בתפקידים הראשיים הופיעו בבכורה שראיתי ויולטה-לנה קוס מקרואטיה שריגשה ביותר בשירתה היפה הרגשנית ומר גורלה. אלפרדו-ז'אן-פרנסואה בוראס מצרפת וז'רמון-אביו של אלפרו-ויטוריו ויטלי מאיטליה.
לשלשתם היו קולות יפים ומשחק טוב.

התפאורה- אנדריס פרייברגס היתה יפה ואינפוזנטית אך היא לא התחלפה בכל תמונות האופרה פרט להכנסת והוצאת אביזרים לא משמעותיים בהתאם לעלילה.למרות שהעלילה מתרחשת במקומות שונים כגון חדר השינה של ויולטה, שני נשפים גדולים ועוד הכל התרחש באותו מקום ולא סיפקה את רצון העיניים לראות תפאורה שונה המתאימה יותר למקומות העלילה.

המנצח היה דייויד שטרן -המנהל המוסיקלי של האופרה. שמעתי את האופרה בבכורה שהתקיימה לאחר שהושמעה פעם אחת בלבד לפני כן ולא היתי אומר שהיה תאום מלא בין התזמורתׁ(תז רשל"צ-האופרה) והסולנים. אני תקוה שעם הזמן התאום יבוא על פתרונו.

באופרה השתתפו בתפקידים אחרים ביום שהיתי רבים מזמרי האופרה הישראליים ביניהם נח בריגר, איילה צימבלר, גיא מנהיים, עודד רייך, ולדימיר בראון ושי בלוך שהיו טובים מאוד.

לראות או לא לראות:מוסיקה נפלאה.ביצוע טוב וסביר.הקהל ינהר וההמלצה מיותרת אם כי קיימת.

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל