החברות הכי טובות מאת ענת גוב, בית ליסין

רענן ביותר, צעיר, קצבי, מבויים נהדר ומשוחק היטב. מומלץ מאוד.

 

 



"חברות הכי טובות" הנו מחזה שכתבה ענת גוב ואשר הוצג כבר בארץ כמה פעמים.
ב1999 הוצג לראשונה בתיאטרון הקאמרי וב2009 הוצג בתיאטרון הספריה שליד בית צבי ברמת גן.
בנוסף ב2006 המחזה עובד לסדרת דרמה בת שלושה חלקים שהוצגה בטלויזיה ע"י חברת הוט.
בכל הפעמים שהמחזה הוצג הוא זכה להצלחה גדולה.
כעת תקופה קצרה לאחר מותה בטרם עת של המחברת, כמחווה הוקרה לגוב החליטו תיאטרון הקאמרי ותיאטרון בית ליסין להציגו בפעם שלישית כשיתוף פעולה ביניהם.

הפעם הבימוי הוא של גלעד קימחי המוכשר בוגר שנת 2004 של בית צבי שהספיק כבר לביים מחזות רבים כולם מוצלחים ביותר ומושכי קהל.

במחזה מתוארות שלוש דמויות בלבד כאשר כל דמות משוחקת על ידי שתי נשים. אחת תלמידת תיכון והשניה המשחקת אותה נערה בגיל 40. המחזה בנוי כך שהוא משלב בין הדמויות כשהן צעירות וכשהן נפגשות לאחר ניתוק הקשר ביניהן כשהן כבר מבוגרות.
אנו פוגשים את החברות שהתבגרו במפגש שיוזמת אחת מהן מבלי לגלות להן מה סיבת המפגש ובו הן נזכרות בחוויותיהן מתקופת התבגרותן.

מה זה חברות. היש חברות אמת.כל אחת מהחברות יש לה אופי שונה . לכל אחת הבעיות שלה.לכל אחת הסודות שלה.
הן רבות,הן מרכלות אחת על השניה מאחורי הגב.כל אחת משתמשת בדברים החלשים של השניה למטרותיה היא. הן מקנאות אחת בשניה.מוכנות לרדת אחת על השניה כדי לפאר את עצמן וכדי להקניט את האחרת. אין להאמין בחברות אפילו בין החברות הכי טובות.

קמחי ביים את ההצגה בצורה נפלאה ובקצב מהיר. יש רצף למרות העלילה הנעה כל הזמן בין עבר והווה.
תמונות העבר משוחקות על ידי הגימנזיסטיות כשכל תמונה בצבע אחר התואם את התלבושות והתאורה.
הכל בצבעים בהירים, רעננים, רוח צעירה, שובבות, נעורים. תמונות מקסימות. במה ותמונות אסתטיות מאוד, צבעוניות מאוד, מעוצבות להפליא. הרבה תנועה אך גם הרבה מלל.

אמיר לקנר ערך את המוסיקה בצורה טובה מאוד כאשר בקטעים אחורנית השתמש בקטעי מוסיקה מוכרים מאותה תקופה. התפאורה -ערן עצמון -נקיה מאוד. קוים ישרים, דלתות זזות המשנות את מצבן ומגלים או מסתירים חלק מהשחקנים. עיצוב התלבושות בטוב טעם נעשה ע"י מוני מדניק.
ראויה לציון מיוחד התאורה של אורי מורג אשר הצליח בצבעים השונים לתת אוירה מתאימה לכל אפיזודה משוחקת.

משתתפות בהצגה מיה דגן כסופי המניעה בעצם את העלילה. משחקה מחושב, מובלט, קומי וטוב מאוד.
תרצה-יעל לבנטל מצליחנית.מראה זאת במתנות יקרות שהיא נותנת לחברותיה הרואות בכך צורה של התנשאות ומגלה בסופו של דבר שלהצלחה יש גבול ומחיר כבד. משחקה מצויין.
ללי שהנה המשכילה מבין החברות אומרת בצער כי אינה סנובית אך מפחדת מאינטימיות ומצאה פתרון לכך ולמחזה כדי שהסוף יהיה טוב. היא שקטה, מיושבת ורצינית.
בכלל משחק שלושתן נהדר.

משתתפות בתפקידים של הצעירות שמרית לוסטיג-סופי, כנרת לימוני-ללי ודינה סנדרסון-תרצה. כל אחת מגלמת היטב את תפקידה בהתאם לאופיה שאינו משתנה גם כשהן מתבגרות.

המחזה שנון, אמיתי, קולח. יש בו אמירות נכונות ביותר, קטעי הומור, מיניות, תאורים עם נחוח קצת וולגרי שהפכו במרוצת הזמן לקלאסיקה ישראלית והמתקבלים היטב ובצחוק על ידי הקהל.

למרות הכל בסופו של דבר חברות זה חברות לטוב או לרע.

לראות או לא לראות:רענן ביותר, צעיר, קצבי, מבויים נהדר ומשוחק היטב. מומלץ מאוד.

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל