העולם מצחיק אז צוחקים. אבל למה?

במאמר הזה נבחן את הצחוק - מה זה בדיוק, מה קורה במוח שלנו כשאנו צוחקים וכיצד הוא יכול להפוך אותנו לבריאים ומאושרים יותר. תגלו גם שיש כמות לא מבוטלת של מידע שאף אחד עדיין לא מבין.

קבלו בדיחה:
הרופא: "צר לי להודיע לך שאתה סובל משתי בעיות חמורות - לב חלש ואובדן זיכרון".
החולה: "זיכרון, שמיכרון, העיקר שהלב בסדר".

אז למה היא מצחיקה?

בני אדם אוהבים לצחוק. המבוגר הממוצע צוחק בממוצע 17 פעמים ביום. בני אדם אוהבים לצחוק כל כך הרבה, עד כי למעשה נבנו תעשיות שלמות סביב הצחוק. בדיחות, קומדיות וקומיקאים, כל אלה נועדו לגרום לנו לצחוק, כי הצחוק גורם לנו להרגיש טוב. בשבילנו זה נראה דבר טבעי, אבל האמת היא שבני האדם הם אחד המינים היחידים שצוחקים. הצחוק הוא למעשה תגובה מורכבת המערבת רבים מאותן מיומנויות המשמשות אותנו בפתרון בעיות. הצחוק הוא דבר גדול - זו הסיבה שכולנו שמענו את האימרה "הצחוק הוא התרופה הטובה ביותר". יש ראיות חזקות לכך שהצחוק יכול לשפר את הבריאות ועוזר להתגבר על מחלות.

מהו צחוק?
נתחיל ונאמר שצחוק והומור הם שני דברים שונים. הצחוק הוא תגובה פיזית להומור. הצחוק מורכב משני דברים - סט של מחוות והפקת צלילים. כשאנו צוחקים, המוח גורם לנו לבצע את שתי הפעולות הללו בו-זמנית. כשאנו צוחקים מכל הלב, מתרחשים שינויים בחלקים רבים בגופנו, אפילו בשרירי הידיים והרגליים.

בתנאים מסויימים, גופנו מבצע את מה שמוגדר כ-"פעולות קצביות, רועשות ולא רצוניות" - או בשמם האמיתי, צחוק. 15 שרירי פנים מתכווצים ונוצר גירוי בשריר המחצצר. בנתיים, מערכת הנשימה "כועסת" מכך שמכסה הגרון (סחוס שמכסה על פתח הגרון בזמן הבליעה) סוגר מעט את חלל הגרון, דבר שגורם לאי סדירות בקליטת החמצן וגורם לנו להתנשף. בנסיבות קיצוניות, צינור הדמעות מופעל, אז בזמן שהפה שלנו נפתח ונסגר והמאבק לחמצן נמשך, הפנים שלנו הופכות ללחות ובדרך כלל גם אדומות. הרעשים שבדרך כלל מתלווים לתופעה המוזרה הזו נעים בין צחקוק שקט ובין פרצי צחוק קולניים.

מחקר שנערך בנושא מצא כי הצחוק מורכב מווריאציות שונות של צורות בסיסיות, המכילות הברות קצרות החוזרות על עצמן כל 210 מילישניות. הצחוק יכול להיות 'חה-חה-חה' או 'חו-חו-חו' אך לא שניהם ביחד. בנוסף, נמצא גם כי לבני האדם קיים "גלאי" המגיב לצחוק על ידי הפעלת מעגלים עצביים אחרים במוח, אשר בתורם מייצרים צחוק חזק יותר. זה מסביר מדוע הצחוק מדבק.

מדוע אנחנו צוחקים?
הפילוסוף ג'ון מוראל מאמין שהצחוק האנושי הראשון התחיל כמחווה של הקלה משותפת בחלוף הסכנה. ומאחר שתחושת הרוגע שהצחוק גורם מדכאת את תגובת "הילחם או ברח", הצחוק עשוי להצביע על אמון בין בני אדם.

חוקרים רבים מאמינים כי המטרה של הצחוק קשורה לבניית וחיזוק קשרים אנושיים. הצחוק מתרחש כשאנשים מרגישים בנוח אחד עם השני, כשהם מרגישים פתוחים אחד עם השני. וככל שהצחוק חזק יותר, כך הקבוצה קשורה יותר. הלולאה הזו של 'קשר-צחוק-קשר חזק יותר', בשילוב עם הרצון לחיות עם הקבוצה, עשויה להיות סיבה נוספת לכך שלעיתים קרובות הצחוק מדבק.

מחקרים נוספים מצאו כי אנשים דומיננטיים - בוס, ראש שבט, אב משפחה - משתמשים בהומור יותר מהכפופים להם. אם חשבת שכולם במשרד צוחקים כשהבוס צוחק, יש לך אבחנה חדה. במקרים כאלה, שליטה בצחוק של הקבוצה הופכת לדרך ליישום כוח, על ידי שליטה במצב הרגשי של הקבוצה. אז הצחוק, כמו הרבה התנהגויות אנושיות אחרות, בוודאי התפתח כדי לשנות את ההתנהגות של אחרים. לדוגמא, במצב מביך או מאיים, הצחוק יכול לשמש כמחווה של פיוס או כדרך להסטת הכעס. אם האדם המאיים מצטרף לצחוק, הסיכוי לעימות צונח. האמונה היא שהצחוק הוא סוג של אות חברתי. מחקרים אחרים מאשרים זאת, בכך שהוכיחו כי אנשים נוטים לצחוק פי 30 יותר במפגשים חברתיים מאשר שהם לבד (ובלי גירויים פסבדו חברתיים כמו טלויזיה). אפילו גז הצחוק מאבד הרבה מההשפעה שלו כשהוא נצרך ביחידות.

למחקר הפיזיולוגי של הצחוק יש שם משלו - גלוטולוגיה. אנחנו יודעים שחלקים מסוימים של המוח אחראיים לתפקודים מסויימים. כך, למשל, תגובות רגשיות קשורות לתפקוד האונה הקדמית. הצחוק, לעומת זאת, קשור לתפקודים של חלקים שונים במוח. בעוד הקשר שבין הצחוק והמוח אינו מובן לחלוטין, החוקרים ביצעו התקדמות מסוימת. הם הצליחו להבין את דפוס פעילות המוח בזמן קליטת מידע הומוריסטי. הם גילו כי תוך ארבע עשיריות השנייה המוח מייצר גל חשמלי, המועבר דרך קליפת המוח. אם הגל הוא בעל מטען שלילי, הצחוק מגיע. אך אם הוא בעל מטען חיובי, אין כל תגובה.

מה מצחיק?
הצחוק מופעל כשאנו מוצאים משהו כהומוריסטי. תאוריית חוסר ההתאמה - מצביעה על כך שהומור מתעורר כאשר ההיגיון והמוכר לנו מוחלפים בדברים שבדרך כלל לא הולכים ביחד. הבדיחות בדרך כלל מצחיקות אותנו כיוון שאנחנו מצפים למשהו אחד ובפועל קורה משהו אחר לגמרי. כשאנו מתחילים לשמוע בדיחה, המוח שלנו משער מה הולך לקרות וכיצד זה הולך להסתיים. כשהבדיחה נגמרת בכיוון לא צפוי, המחשבות והרגשות שלנו מתחלפים ואנו חווים סטים של רגשות ומחשבות לא תואמים. את חוסר ההתאמה הזה אנו מפרשים כהומור.

זה לא מצחיק
מומחים אומרים כי מספר הבדלים ברורים בין אנשים, משפיעים על תפישת ההומור שלהם. המשמעותי ביותר - הגיל. תינוקות וילדים מגלים כל הזמן את העולם סביבם. הרבה ממה שקורה נראה להם מגוחך ומפתיע, ולכן מתפרש אצלם כהומוריסטי. השנים של גיל ההתבגרות, כמעט באופן אוניברסלי, מסורבלות ומתוחות. המון בני נוער מתבגרים צוחקים מבדיחות המתמקדות בסקס, אוכל ודמויות מרדניות, כל נושא שהמבוגרים רואים בו 'מחוץ לתחום'. ככל שאנחנו מתבגרים, הגוף הפיזי שלנו כמו גם השקפות העולם שלנו משתנים. מכיוון שיש כמות מסויימת של אינטליגנציה המעורבת ב"קבלת" הבדיחה, חוש ההומור שלנו מתפתח ככל שאנו לומדים יותר. חוש הומור של מבוגר מאופיין בדרך כלל בעדינות, סובלנות והוא פחות שיפוטי. גורם נוסף שמשפיע על מה שאנחנו מוצאים כמצחיק הוא התרבות או הקהילה ממנה אנו באים.

הצחוק והבריאות
כבר זמן רב אנו יודעים כי הצחוק מועיל בהתמודדות עם מחלות קשות ולחץ מבעיות החיים. אבל חוקרים אומרים כי הצחוק יכול לעשות הרבה יותר מזה - הוא בעצם יכול להביא לאיזון של כל המרכיבים של מערכת החיסון, אשר מסייעת לנו להילחם במחלות.

כפי שהזכרנו קודם, הצחוק מפחית את רמות הורמוני לחץ מסוימים. בעשותו כך, הצחוק מתפקד כשסתום בטיחות אשר מפסיק את זרימת הורמוני הלחץ המשתחררים כשאנו חווים מתח, כעס או עוינות. הורמוני לחץ אלו מדכאים את מערכת החיסון ומעלים את לחץ הדם. כשאנו צוחקים, מתרבים תאי דם לבנים, שהם המתנקשים הטבעיים שהגוף מפריש ואשר משמידים גידולים ווירוסים. הצחוק עלול להוביל לגיהוק ושיעול, אשר מנקים את דרכי הנשימה על ידי פירוק תקעים ריריים. מה שעשוי להפתיע אתכם עוד יותר היא העובדה שחוקרים מעריכים ש-100 פעמים של צחוק שווים ל-15 דקות ריצה. הצחוק מאמן את כל הגוף.

 

תמונה ראשית: Matthew Grapengieser


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל