הלך לחפש מלוכה ומצא חמורים

כל ערב שבת היה אסף מסתכל בסבא, היושב בראש השולחן כשפניו מאירות ועיניו מלטפות את כל היושבים סביב. ככה נראה מלך, היה חושב בליבו הקטן והאוהב. כשאהיה גדול אני רוצה להיות כמו סבא שלי.

בן שבע היה כשניטלה אימו ממנו והלכה בדרך כל הארץ. מאז היה טומן ראשו בכר שלמראשותיו מדי לילה ובוכה לפני שנרדם. זמן רב היה סבא שולח לעברו עיניים דואבות ודואגות. יום אחד נטלו סבא אל רב הקמיעות. בביתו של הרב שררו דממה ואפלולית. פחד גדול אפף אותו והוא החל לרעוד. סבא הושיבו על ברכיו, ליטף את ראשו ולחש לו: כאן תִמָצֵא בשבילך תרופה, שתשיב לך את השמחה.

הרב לחש לחשים של תפילות ומתוך זקנו עלה לַחַן של תפילה. ידיו צררו אותיות שחורות, רשומות על בדלי קלף קטנטנים, בתוך שקית קטנה של בד רך ובהיר.
ליבו של אסף החל הולם כשפנה אליו הרב: "חזור אחרי", אמר לו הרב, והילד ענה אחריו ואמר: שיר המעלות... הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל...השם ישמרני מכל רע, ישמור את נפשי, כי טוב השם זמרו לשמו כי נעים".
עיניו של רב הקמיעות האירו והוא ביקש מן הילד שיפתח את ידו לברכה, הוא שם בכף היד הקטנה את שקית האותיות ואמר לו: "זה קמיע שישמור עליך מן העצב ויביא בליבך שמחה. שים אותו בלילה תחת הכרית, שעליה אתה מניח את ראשך ותערב עליך שנתך".
חלפו ימים רבים והילד היה לאיש צעיר. הוא עזב את בית ילדותו וחדל מן הרינה, התפילה והמצוות. אצה לו הדרך אל החיים, אל ההתמודדות. הוא עט על כל עבודה שנמצאה לו, למד וראה ברכה בעמלו. מצא אישה אוהבת והקים בית. בן ושתי בנות הולידו הוא ואישתו ונדמה היה שרב האור בביתם ורבה השלווה.

כל חייו של אסף הפכו ליום ועוד יום של עשיה בלתי פוסקת, לא חג בהם ולא רוח ולא רגע של התעלות הנפש עד שקצה נפשו מפני הימים הרודפים זה את זה ללא תכלה חוץ מן הזרימה הבלתי פוסקת של הממון. עשיר היה מאד, אך נפשו הייתה מטולטלת. מדי פעם נזכר בבית סבא והיה שואל את עצמו: "מי הוא המלך של ילדי? הלוא סבא אין להם, אותי הם בקושי זוכים לראות ואימם שקועה אף היא בעיסוקיה".

לילה אחד נדדה שנתו ובצר לו ניגש אל תיבת אוצרות ילדותו, הזנוחה בפינת המחסן שבביתו. כשמצא את שקית האותיות החל מתייפח וממלמל: "שיר המעלות, שיר המעלות" ובליבו עלה לחן של תפילה. הוא אמר לעצמו אני רוצה להיות מלך בעיני ילדי כמו שסבא שלי היה בשבילי.
הלך אסף אצל רבנים גדולים לחפש לעצמו מלוכה כזאת, כמו שהייתה לסבא שלו. הוא מצא, שם אנשים המדברים בלשון של מלך, אך רַבִּים בהם אוהבי שוחד ורודפי שלמונים והם "כאלה נובלת עלה וכגנה אשר מים אין לה" כדברי הנביא. לא כמלך הם, תעלולים ימשלו בם וגזילת עני בביתם. השם ישמרני מכל רע, אמר אסף אל ליבו, אני, מלוכה הלכתי לחפש וחמורים מצאתי.
 
"סבא, סבא שלי המלך, לאן נעלם עולמך?"


 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל